שתף קטע נבחר

"ראיתי את בני נכווה מקומקום חשמלי וחשבתי על הנורא מכל"

קומקום עם מים רותחים נפל על הרצפה, סהר בן השנה נכווה וברגע אחד כל החיים של משפחת לוין נעצרו. לרגל שבוע המודעות למניעת כוויות בילדים, אמו של סהר מספרת על השיקום הקשה ומומחים נותנים עצות, במטרה לנסות למנוע את המקרה הבא

את יום שבת לפני חמישה חודשים דנה לוין מהישוב קדימה לא תשכח לעולם. זו הייתה אמורה להיות עוד שבת שגרתית ונחמדה - שלוש אחיות ואח קטן בן שנה שזוחל בבית, אמא קמה בשבע בבוקר והדליקה את הקומקום כדי להכין קפה, אבא עדיין נמנם בחדר, ופתאום נשמע בום.

 

"הבנתי שהקומקום החשמלי נפל אבל היה שקט אז לא נלחצתי, הלכתי ברוגע למטבח", מספרת דנה לוין. הקומקום נפל לאחר שסהר בן השנה משך את הכבל המאריך שהשתחרר מהקיר. המים הרותחים נשפכו על הרצפה וסהר זחל שם. כשאמו הרימה אותו חשכו עינייה. היא הבינה שקיבל כוויות בדרגה קשה מאוד בירך ובבטן והוא לא בכה כי נכנס לשוק.

 

"צרחתי צרחה מטורפת לבעלי בזמן שהבנות שלי (שהגדולה מביניהן בת שש) היו מסביבי וצעקו 'סהר ימות' זה היה פשוט נוראי", מספרת לוין. "הזמנו אמבולנס ומשם לקחו אותו לטיפול נמרץ, הרדימו אותו ופינו אותו לבית החולים תל-השומר".

המים של הקומקום נשפכו בזמו שסהר זחל על הרצפה (צילום: אלבום פרטי)
המים של הקומקום נשפכו בזמו שסהר זחל על הרצפה(צילום: אלבום פרטי)
 

סהר אושפז במשך חודש וחצי. בארבעת השבועות הראשונים הרדימו אותו בהרדמה מלאה כל בוקר כדי לעשות לו טיפולים מיוחדים, במהלכם איבד הרבה דם ועבר תקופה קשה. אחרי חודש הרופאים ראו שאין שיפור והחליטו לנתח את סהר ושבוע אחרי הניתוח הוא שוחרר הביתה.

 

היום, חמישה חודשים אחרי המקרה, סהר עדיין עם תחבושות על אזורים מסוימים בגופו ולדברי אמו הוא בנסיגה בהתפתחות בעקבות המקרה. "הרופאים אמרו לנו שזה טבעי שיש לו רגרסיה", אומרת לוין. "הוא בסוג של טראומה. כשאנחנו מתקרבים למסדרון של קופת חולים בשביל ביקורת הוא מתעוות כולו, בעצם מבין בכל".  

חמישה חודשים אחרי המקרה, עדיין בטראומה (צילום: אלבום פרטי)
חמישה חודשים אחרי המקרה, עדיין בטראומה(צילום: אלבום פרטי)
 

- מתי הרגשת שאת רואה את האור בקצה המנהרה?

"כשאמרו לי שהולכים לניתוח. עד אז כל יום שהוא סייים טיפול רק אמרו שזה לא טוב, המצב לא משתפר ואין זרימת דם. ברגע שאמרו שהוא יעבור ניתוח ידעתי שזה הסוף של הטיפולים ונצא הביתה".   

 

- מה עבר עליך ועל בעלך כל התקופה הזו?

"המקרה הזה השפיע על כל בני הבית. עד עכשיו לא חזרנו לשגרה. אמנם בעלי ואני פעלנו על אוטומט אבל כשסהר היה נכנס לטיפולים הרשנו לעצמנו לבכות ולהתפרק. בעלי לא עבד שלושה חודשים ושנינו היינו כל הזמן עם הילד. כשהגענו למחלקה היינו בשוק ועשו לנו שיחה כדי להרגיע אותנו. יש שם צוות מדהים שעשה הכל עבורנו. 

 

"ברור שהייתי צריכה לשים לב ואני לוקחת את כל האחריות על מה שקרה אבל זו חוכמה בדיעבד, אבל לא יודעת איך הייתי יכולה להימנע מזה, גם אם הייתי יותר שמה לב. הכל קרה בשניות".

המקרה השפיע על כל בני הבית (צילום: אלבום פרטי)
המקרה השפיע על כל בני הבית(צילום: אלבום פרטי)

 

אולי יעניין אותך גם:

הילד נמוך? יש מה לעשות

"אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"

10 דרכים להתמודד עם מתבגרים שמתחצפים

 

מים יכולים לשרוף כמו אש

כוויות בילדים היא ההיפגעות השכיחה ביותר בחודשי החורף, בעיקר כאשר מדובר בילדים בגיל הרך. מדי שנה אלפי ילדים מגיעים לחדרי המיון עקב כוויות. כוויה מנוזלים רותחים היא הנפוצה ביותר - שלושה מתוך חמישה ילדים שפונים למיון עקב כוויות, נכווים מנוזלים חמים.

 

השבוע החל לראשונה בארץ שבוע מודעות למניעת כוויות בילדים, תחת הסלוגן "מים יכולים לשרוף כמו אש". היוזמה נעשתה על ידי מרכז רפואי שיבא, איחוד הצלה וארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. לרגל שבוע מניעת כוויות בילדים אחיות של שיבא ומתנדבים מאיחוד הצלה הרצו בבתי הספר על הנושא. בנוסף ובמטרה להגיע לקהלים שונים, הוכן סרטון הסברה בהשתתפות מיכל ינאי.

 

 
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2015 הגיעו לחדרי המיון ולמרפאות טרם 3,002 ילדים כתוצאה מכוויות. ישנן כוויות רבות נוספות שאינן מדווחות. מנתוני מכון גרטנר, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, עולה כי בין השנים 2010-2015 אושפזו 6,605 איש כתוצאה מכוויות (כ-1,100 מאושפזים מדי שנה). כ-46% מכלל נפגעי הכוויות שאושפזו בבתי החולים הם ילדים בגיל 0-4, כאשר רובם המכריע נכוו מרותחין (80%). סך הכל 59% מנפגעי הכוויות הם ילדים עד גיל 14 (כ-650 ילדים בשנה). נפגעי כוויות מאופיינים באשפוז ארוך יחסית בבתי חולים (8 ימים בממוצע, לעומת 5.1 ימים בקרב יתר הפצועים).

 

בניתוח נתונים שערך ארגון בטרם לבטיחות ילדים בעשרה בתי חולים, בשנים 2010-2016 נמצא כי כ-80% ממקרי האשפוז מכוויות היו במעורבות נוזלים חמים, קבוצת גיל 0-4 הינה הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיפגעות מכוויות. בסופי שבוע נמצאה עליה בהפגעויות מכוויה מנוזלים חמים, ונמצא כי מרבית ההפגעויות התרחשו בבית (כמחציתן במטבח) ובחצר הבית. 

 

מניעת כוויות אצל ילדים

על מנת למנוע כוויות חייבים להפנים ולהטמיע הרגלי בטיחות בשגרה היומיומית:

• לא משאירים סירים, קומקומים מיחמים, שתייה חמה, בקצה השיש או השולחן.

• כשהתינוק או פעוט על הידיים - לא שותים שתייה חמה.

• בזמן הבישול מפנים את ידיות הסירים והמחבתות לכיוון הקיר או להשתמש בלהבות הפנימיות.

• באוכלוסייה הדתית לשים לב למיקום המיחם ופלטת השבת.

• חשוב לשים לב שגם בית הסבא והסבתא מותאם ובטוח לילדים.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

טיפול בכוויה

פרופ' יוסי חייק, מנהל יחידת כוויות של תל השומר ונורית מייקלסון, אחות במרפאת כוויות ומנהלת הקמפיין להעלאת המודעות, מדגישים כי חשוב לשטוף את הכוויה במים פושרים זורמים ולהגיע למוקד לטיפול רפואי בהקדם.

 

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים: "הורים רבים אינם מודעים לחומרה של כוויות מנוזלים חמים: אשפוז ארוך למשך חודש-חודשיים, טיפולים הכרוכים בסבל רב לילד ולמשפחתו, השתלות עור ומעקבים במשך שנים אחר כך. הנושא של נוזלים חמים הוא יומיומי ואין בו תחושת סכנה המצריכה ערנות לכללי בטיחות, להבדיל מהערנות בעת חציית כביש או בילוי בחוף הים. על מנת למנוע כוויות ממי ברז רותחים יש להגביל את טמפרטורת המים בברזי הבית ואין להשאיר ילד מתחת לגיל חמש לבד באמבטיה אפילו לרגע"

 

פרופ' יוסי חייק, מנהל מחלקת הכוויות במרכז הרפואי שיבא, מוסיף: "עדיף למנוע כוויות מאשר לטפל. כוויות הן הפגיעה הקשה ביותר עבור גוף האדם והנזק יכול להיות ארוך טווח ומלווה בנכויות ועוותים. אנו מטפלים בעשרות ומאות ילדים כל שנה מתאונות שהיה ניתן למנוע. אנו אמנם בקדמת הרפואה והטיפול בכוויות, אך הנזק לפעמים הוא בלתי הפיך ויכול אף לסכן חיים. במקרה של כוויה, התייעצות ובדיקה על ידי מומחה לכירורגיה פלסטית היא חובה על מנת למזער את הנזק ולקבל תוצאות טובות בטיפול".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
סהר לוין. חודש וחצי בבית חולים ושיקום בבית
צילום: אלבום פרטי
מומלצים