שתף קטע נבחר

מתי נצברו הנקודות? כך בוטלה פסילת הרישיון

נהג שרישיונו נשלל עקב צבירת 36 נקודות עתר לביהמ"ש בטענה שהחישוב שלהן ברשות הרישוי לא היה תקין. השופטת תמר שרון נתנאל הסכימה

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה עתירה של נהג והורה להחזיר לו את רישיונו שנפסל, משום שחישוב נקודות החובה שצבר היה שנוי במחלוקת.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

תקנה 549 לחוקי התעבורה מאפשרת לרשות הרישוי להפעיל סנקציות ("אמצעי תיקון") של קורסים ומבחנים וכן פסילת רישיון לתקופות שונות, כלפי נהגים שצברו מספר מסוים של "נקודות" בגין עבירות תנועה שונות. הפסילה מיועדת למי שצבר מספר רב של נקודות תקפות – 72 או יותר. על פי אחד הסעיפים בתקנה, די בצבירת 36 נקודות בלבד כדי שתחול פסילה נוספת, בתנאי שהן נרשמו לחובת הנהג בטרם חלפו שש שנים "ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה".

 

במקרה המדובר הוגשה עתירה נגד החלטת רשות הרישוי לפסול את רישיונו של נהג למשך תשעה חודשים, כולל חיוב לעבור מבחנים בסופם, לאחר שצבר 36 נקודות. בבית המשפט נדונה השאלה אם לצורך חישוב הנקודות המצטברות ניתן להביא בחשבון גם נקודות תקפות שנרשמו בגין עבירות שבוצעו לפני מועד העבירה האחרונה. המדינה טענה שכן, ומנגד העותר טען שניתן להביא בחשבון רק נקודות תקפות שנרשמו בגין עבירות שבוצעו לאחר מועד העבירה האחרונה.

 

לא הייתה מחלוקת שהעבירה האחרונה, שבגינה הוטל אמצעי התיקון הקודם, בוצעה על ידי העותר ב-14 בדצמבר 2012, וכי על פי הסעיף ניתן למנות נקודות שנצברו במשך שש שנים ממועד ביצוע העבירה זו.

 

אלא שהמדינה ספרה גם שתי עבירות מיולי 2012 (4 נקודות) ומנובמבר 2011 (10 נקודות). המדינה טענה שהיא רשאית למנות גם את הנקודות שבמחלוקת, מאחר שהדו"חות על העבירות שבגינן נרשמו נקודות אלה, שולמו ודווחו לרשות אחרי דצמבר 2012.

 

פגיעה בחופש התנועה והעיסוק

השופטת תמר שרון נתנאל הסבירה שאת התקנה אפשר לפרש בשתי דרכים, וכאשר לשון החוק מכילה יותר מפרשנות אחת, יש לנהוג לפי "כלל פרשנות המקלה" מבין השתיים, וכן לבחון את תכלית החוק ומידת הפגיעה בזכויות יסוד.

 

"לא יכול להיות ספק ששלילת רישיון נהיגה למשך 9 חודשים (ודרישה למבחנים בתום התקופה), מהווה אמצעי תיקון חמור, הפוגע, באופן משמעותי, בזכויות יסוד (חופש התנועה וחופש העיסוק). לפיכך, יש למצוא את האיזון הפרשני הראוי, בין התכלית שאותה מבקש דבר החקיקה להשיג והאינטרס הציבורי לבין מידת הפגיעה בזכויות", כתבה בפסק הדין.

 

בעיקרו של דבר, השופטת קיבלה את גישת העותר. היא הסבירה שאם נביא בחשבון גם נקודות שנרשמו בגין עבירות שבוצעו לפני העבירה האחרונה, הדבר יפגע "בתחושת הצדק" ובזכותם של נהגים למנוע את הפעלת הסנקציה על ידי כך שלא יעברו (במשך שש שנים) עבירות בגינן יצברו 36 נקודות.

 

בנוסף, השופטת ציינה שבהתאם ללשון סעיף אחר בתקנות, המגדיר מהן "נקודות תקפות", מונים את התקופות הרלוונטיות לתקיפותן של הנקודות, "מיום ביצוע העבירה" ולא מהמועד שבו העבירה דווחה לרשות. לפיכך העתירה התקבלה. השופטת הורתה למדינה לבטל את הפסילה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • בא כח העותר: עו"ד ניר בוכמן
  • בא כוח המדינה: עו"ד איתן לדרר 
  • עו"ד שי גלעד עוסק בתעבורה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים