שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אכפת לו מאתנו": הרב של ברלין - חברו הטוב של הנשיא הנבחר
    עם חברות שנמשכת כבר על פני עשור, וחוצה תפקידים פוליטיים - אין ספק שהרב יהודה טייכטל, רבה של ברלין, היה היום שמח במיוחד. אתמול זכה פרנק-ואלטר שטיינמאייר בנשיאות גרמניה: "אמרתי לו שזו בשורה טובה לא רק לקהילה היהודית, אלא לאירופה כולה"

     

    הרב יהודה טייכטל רב הקהילה היהודית בברלין ושליח חב"ד בעיר, נשמע הבוקר מאושר, ויש לו סיבה טובה: מאתמול (יום א') הוא חברו הטוב של נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר. מי שהיה שר החוץ, שמר על קשר קרוב עם הקהילה היהודית גם בתקופת פסק הזמן שלקח מהחיים הפוליטיים. וכעת הם רואים בו את "הקול האירופי החדש" שכל כך ציפו לו.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    "זו לא הייתה הפתעה גדולה", ממהר הרב טייכטיל לציין, בראיון ל-ynet. כבר 20 שנה שהוא מכהן כרבה של בירת גרמניה, אך רק בשנת 2007 נוצר הקשר הראשוני בינו, לבין פרנק-ואלטר שטיינמאייר. "בדיוק אז הצלחנו לפתוח את המוסד החינוכי היהודי הראשון בגרמניה. הוא היה אז שר חוץ, אבל בחרנו להזמין דווקא אותו לטקס הפתיחה".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

  1. מי המציא את הלכות הצניעות/ פרופ' רוחמה וייס

     

    "שמנו לב, כקהילה, שההתעניינות שלו והתמיכה שלו ביהודי גרמניה לא נבעה רק מחובה פוליטית כזאת או אחרת. אני מסתובב לא מעט במסדרונות הפרלמנט, ונמצא בקשר עם אישים שונים מתוקף תפקידי. אפשר לראות אנשים שעושים דברים בגלל התפקיד שלהם, ולא מעבר. אבל יש את אלה שתומכים ברמה האישית, וההתעניינות שלהם כנה. כזה הוא שטיינמאייר. הוא קיבל מיד את ההזמנה, התייצב, נשא נאום - ואפילו פרסם באתר משרד החוץ את הביקור ואת דבריו שבהם ביטא תמיכה חזקה ובלתי מתפשרת בנו, כקהילה יהודית".

     

    התגייס למען ברית המילה

    הביקור ההוא היה, כך מתברר, רק ההתחלה: לפני כחמש שנים, בעקבות ברית מילה כושלת שביצע רופא בילד מוסלמי, פסק בית המשפט בעיר קלן שבגרמניה כי מדובר בהליך התערבותי בלתי הפיך "בשלמות הגוף" - מהלך שהוביל להפיכת ברית המילה במדינה לבלתי חוקית.

     

    "הוא לא רק תמך בעמדתנו לראות את ברית המילה כאקט דתי ולא רפואי, כי אם גם סייע לגייס תומכים נוספים מקרב חבריו למהלך". הנשיא והרב
    "הוא לא רק תמך בעמדתנו לראות את ברית המילה כאקט דתי ולא רפואי, כי אם גם סייע לגייס תומכים נוספים מקרב חבריו למהלך". הנשיא והרב

     

    הרב פייכטל מספר כי הנשיא הטרי היה אז אחד האנשים המשמעותיים בביטול הניסיון לאסור בחוק את ברית המילה, מהלך שהוביל בסופו את הקצנלרית הנוכחית, אנגלה מרקל, לחוקק חוק המתיר ברית מילה מטעמי דת.

     

    "היה אז דיון סוער בגרמניה", הוא אומר. "שרר חשש אמיתי שאם יאסרו ברית מילה, זה ימנע אפשרות לקיום חיים יהודיים במדינה. אני זוכר שהבאתי לגרמניה רבנים ואישי חינוך שיסבירו למה ההליך כל כך חשוב עבור יהודים. שטיינמאייר היה אז יו"ר האופוזיציה, והסכים מיד לפגוש אותם. בסופו של דבר, הוא לא רק תמך בעמדתנו לראות את ברית המילה כאקט דתי ולא רפואי, כי אם גם סייע לגייס תומכים נוספים מקרב חבריו למהלך".

     

    "ברלין לא מתביישת בעבר החשוך שלה"

    הרב טייכטל והנשיא לעתיד שטיינמאייר נוהגים להיפגש באופן קבוע לקראת חגים. "לפני חג הפסח סיפרתי לו על המסורת לאכול בליל הסדר מצה, ועל המשמעות שבההמשכיות והיצמדות למסורת. דיברנו על החשיבות לא רק לזכור את השואה, אלא לחזק את החיים שהשמידה... שזיכרון העבר ישמש גם ציווי להווה. וזה רעיון שלתחושתי שטיינמאייר אימץ בשלמות".

     

    במהלך הקשר ביניכם שנמשך כבר כמעט עשור, היו רגעים של גילוי לב ושיחות אישיות?

     

    "היו כאלה, כמובן. פעם אחת הגעתי אליו קצת אחרי שתרם כליה לאשתו. הוא לקח אז פסק זמן מהפוליטיקה כדי להיות איתה ולתמוך במשפחה. אני זוכר שדיברנו על מרכזיות המשפחה בחיינו, ועל נתינה לילדים בכלל, אבל גם בהיבט היהודי. אצלנו המשפחה היא הרי המוסד הכי חשוב ביהדות. אבל מלבד חילופי רעיונות ותפיסות, היה גם שיתוף אישי בחוויות. דיברנו על כך שאנחנו מהווים במעשינו דוגמה אישית; שלא יעזור כמה נטיף וכמה נדבר; הילדים שלנו וגם אנשים שאנחנו פועלים בשבילם יסתכלו על המעשים שלנו".

     

    איך מתנהלים כיום החיים בעיר ברלין בין זיכרון העבר, לבין תקריות אנטישמיות בהווה?

     

    "ברלין לא מתביישת בעבר החשוך והרע שלה. פה, בסופו של דבר, תוכננה השואה. בכל מקום בעיר רואים ומרגישים את זה. מצד שני, ברור שיש כאן אנטישמיות כמו בכל מקום. אבל בניגוד למקומות אחרים באירופה, פה מדברים על זה בצורה פתוחה. זה עוזר גם לישראלים שהגיעו לכאן בחמש השנים האחרונות להרגיש בנוח.

     

    "כמובן אם משהו ישאל אותי אם לבוא לפה, אני אגיד לו מה פתאום? ישראל זה הבית שלך. אבל אם הוא פה, צריך לתת לו. יש הרבה פעמים ישראלים שבאים לפה ולא רוצים שום קשר ליהדות או לתרבות יהודית, ואז כשיש להם ילדים הם פתאום מחפשים תרבות יהודית ולימודי עברית. פתאום הזהות הופכת לחשובה, וזה משמח אותי".

     

    דיברתם על התפקיד החדש, והאופן שבו הוא עתיד להשפיע על הקהילה, המיוחד לנוכח גילויי אנטישמיות מצד מהגרים?

     

    "דיברנו על זה עוד לפני שזה קרה פורמלית, כי היה ברור שלשם זה הולך, ברגע שהוא קיבל תמיכה ברורה משתי המפלגות הגדולות. אמרתי לו שזו בשורה טובה לא רק לקהילה היהודית, אלא גם לאירופה שזקוקה היום לקולות המוכנים להגיד דברים בצורה פומבית ואמיצה. בתפקיד הזה תהיה לו אפשרות לעשות את זה בצורה משמעותית יותר, ולהיות מקור השראה גם למנהיגים אחרים באירופה.

     

    "בנושא המהגרים העמדה שלי מאוד ברורה, ואף אמרתי לו: אנחנו מבינים על בשרנו את ההגירה והאתגרים שלה, אבל לי חשוב שגרמניה תזכור שכשם שחשוב לדאוג להם לבית – חשוב גם לזכור שהם מגיעים ממדינות הנגועות באנטישמיות ואנטי-ישראליות בוטה הן במערכת החינוך והן ברחוב. חשוב לנו שייצא מסר ברור: אנחנו מכבדים אותם, אבל רוצים שיכבדו אותנו. רק לאחרונה אמר אחד ממנהיגי המהגרים במדינה כי השואה לא מעניינת אותם. שבעים שנה ממשלת גרמניה משקיעה רבות בחיזוק החיים היהודיים, וזה חשוב לה".

     

    איך הוא הגיב?

     

    "הוא בהחלט קיבל את הדברים. אני לא רוצה לשמוע ביטויים מהסוג של 'שואה זה לא קשור אלינו'. לחברה שאליה הם רוצים להשתייך יש היסטוריה ויש לה ערכים ולקחים. חשוב שיכבדו את העבר וגם את ההווה. שטיינמאייר נכנס לתפקידו בחודש הבא, ואנחנו בטוחים כי הוא יכבד את גרמניה ואת החיים היהודיים, ויביא את מסר הסובלנות והכבוד לכל הדתות באירופה".


  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""אכפת לו מאתנו": הרב של ברלין - חברו הטוב של הנשיא הנבחר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים