שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מרים הנביאה הייתה מתפלצת: מי המציא את הלכות הצניעות
    בתורה אין ולו שריד לעיסוק בהלכות הצניעות, ובמשנה אין "מסכת צניעות". אם מרים הנביאה הייתה נחשפת להלכות שירת הנשים של הדורות האחרונים, היא לא הייתה מבינה מאיפה זה בא לרבנים. הלכות צניעות נולדות בעשורים האחרונים, כתגובה לחילון ולרפורמה - ובעיקר לפמיניזם

    "פסטיבל החמור"

    השבוע נפשתי עם בתי בכפר קטן בקפריסין הטורקית. השתתפנו בקרנבל מסורתי וצבעוני, "קרנבל החמור" שמו. חמורים כמעט לא היו בו, אבל ריקודים והצגות היו בשפע. המארחת שלנו, שהיא גם רועת צאן, כיכבה באירוע ושמחנו לראותה ביום חגה.

     

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    ההצגות והריקודים סיפרו בווריאציות שונות סיפורים של זוגיות מסורתית; גברים המוצאים בזיעת אפם לחם מהאדמה, ונשים בשמלות נוצצות הרוקדות סביבם עם כדים ומגשים עמוסי אוכל.

     

    "שבת ארגון" בקפריסין הטורקית

    "זה נראה קצת כמו 'שבת ארגון'", חייכתי לעצמי, ואז הלם בי ההבדל - הנשים בחברה כפרית-מסורתית זו הובילו את השירה, הריקודים וההצגות. בלי אולטרה-סגול ובלי דיבורים על צניעות. זה לא היה מרד פמיניסטי, זה לא היה מרד כלל. כך מתנהלת חברה מסורתית. כך מתנהלת החברה המסורתית שלהן.

     

    השבוע בקפריסין: בבתי הכנסת כבר קראו בפרשת "בשלח", פרשת השבוע שלנו, ומרים הנביאה רקדה לי מול העיניים (צילום: רוחמה וייס)
    השבוע בקפריסין: בבתי הכנסת כבר קראו בפרשת "בשלח", פרשת השבוע שלנו, ומרים הנביאה רקדה לי מול העיניים(צילום: רוחמה וייס)

     

    הסתכלתי בפנים המאירות של בעלת הבית שלי; בכל יום היא רועת צאן ומנהלת משק בית מורכב, והיום היא מובילה בשירה ובריקודים את הכפר שלה. בבתי הכנסת כבר קראו בפרשת "בשלח", פרשת השבוע שלנו, ומרים הנביאה רקדה לי מול העיניים.

     

    מרים אחותנו, מה עשו לך?

    אני יכולה לדמיין את התמיהה וחוסר ההבנה של בעלת הבית שלי, אם מישהו היה קובע כנגדה: "קול באשה ערווה", או מנסה להסביר לה שכך לא נוהגות נשים מסורתיות הגונות. אני יכולה לדמיין לעצמי את הבלבול, הכעס וחוסר ההבנה שבהם הייתה מגיבה מרים הנביאה לו הייתה נחשפת להלכות שירת נשים של הדורות האחרונים. היא לא הייתה מבינה מאיפה זה בא להם.

     

    גם תלמידת האולפנה לא הבינה

    לפני כמה ימים הגיעה לתיבת הדואר האלקטרוני שלי שאלה הלכתית שנשלחה על ידי תלמידת אולפנה אל קבוצה של רבים מהזרם הלאומי-משיחי. נגעה ללבי שאלתה, והחלטתי להיענות לאתגר ולהציע לה תשובה אלטרנטיבית לזו שהציע הרב ש. יוסף ויצן. הנה שאלתה:

     

    "אני בחורה דתייה שלומדת באולפנה, ופעמים רבות קשה לי מאוד עם הרבה דברים, בעיקר אלו שקשורים לצניעות . אני מבינה שאנחנו בנות של מלך וצריכות לשמור על כבודנו, ומסכימה עם כך על אף הקושי הכרוך בכך לפעמים, אך יש לי בעיה עם ההתעסקות הבלתי פוסקת בסנטימטרים ובמראה הבגד.

     

    "דווקא הדת, שהדבר היפה בה היא שלא אמורים לשפוט אנשים, לבייש אותם ולדבר עליהם, דווקא אלה שרואים עצמם כדתיות גדולות מסתכלות, מעירות ומרכלות בלי הפסקה, בין אם זה ברחוב או באולפנה שיכולים להעיף הביתה מישהי על חצאית לא הולמת.

     

    "הבעיה הראשונה שלי היא האופן שמתייחסים לצניעות, והשנייה היא ההגדרה שדווקא חצאית עד הברך וחולצת שלושת-רבעי זה הדבר הצנוע, ומה שמגדיר אותך כדתייה... יש לי כל כך הרבה שאלות, ובינתיים כל כך מעט תשובות שמספקות אותי. תודה רבה על העזרה!"

     

    נפתח במקרא

    בשמחה, יקירה. ראשית, חשוב לי לשבח אותך על שאת שואלת שאלות. שאלתך בעניין הצניעות מכוונת לסוגיה מדויקת ומפתיעה, ואת לגמרי צודקת בעניין הסנטימטרים, ההגדרות המדודות והעיסוק הרב בהלכות צניעות. העיסוק הזה הוא מאוד חדש, ועל כן מאוד לא "יהודי".

     

    קראי את המקרא באיטיות ובהעמקה, ולא תמצאי ולו שריד לעיסוק בסוגיות של צניעות. יתר על כן, קריאה בסיפורי ספר בראשית תלמדך שגברים ונשים מסתכלים זה על זו ונהנים ממראה עיניהם, שנשים וגברים מתחבקים ומתנשקים, ומפרשת השבוע שלנו תלמדי שאישה-מנהיגה פוצחת מול העם בשירים ובמחולות.

     

    ברצונם של רבנים למצוא "תנא דמסייע" לרעיון הצניעות בתנ"ך, והם נתלים בשברי פסוקים ובפירושים מאולצים (שזה לגמרי לגיטימי בעיניי), אבל חשוב שתשימי לב שהתורה לא מתעניינת בצניעות, ובוודאי לא באורכם של שרוולים וחצאיות.

     

    טוב, נו, לא פוסקים הלכה מהתורה

    יאמרו המורות באולפנה או רבני החרד"ל, ועל כן יש לפנות לספרות התורה שבעל-פה. אלא שגם ביחס לספרות זו תופתעי לגלות עד כמה שאלתך במקומה. במשנה ובגמרא אין "מסכת צניעות", וכמעט שאין דיונים בנושא צניעותן של נשים. כן, פה ושם יימצאו הערות פזורות הקשורות למראה שלנו, וגם דיבורי גנאי נגד הגברים המתבוננים בנו, אבל גם אם תקבצי יחד את כל הדיונים - תגלי שמבחינה מספרית הם בטלים בשישים, ובוודאי שאין בהם ירידה לפרטים.

     

    אז מישהו אמר "קול באישה ערווה"

    נכון, ולמישהו הזה קראו שמואל, והוא היה חכם בבלי חשוב במאה השנייה לספירה. אבל האמירה הזו לא שונה מהקביעה "הטוב שברופאים לגיהנום". אלו ורבות אחרות, הן קביעות פוגעניות ומיותרות שחבל שנאמרו. אבל מה הקשר שלהן להלכה? האם מישהו חשב לתת יד לרופאים הטובים וללוות אותם לגיהנום?

     

    האם שמואל אמר שאסור לאישה לשיר? האם הוא פסק כאן הלכה? האם הוא דיבר על מידות וכמויות מדויקות? לא מיניה ולא מקצתיה. המשנה והתלמוד לא מתעניינים בהלכות צניעות. נקודה.

     

    ומה עם הרמב"ם? והשולחן ערוך?

    אין הלכות צניעות בספרות ההלכה היהודית. אין הלכות צניעות. כן, אם תקראי חיבורים אלה מהכרך הראשון ועד האחרון (וזו תהיה עבורך חוויה מרתקת ומאוד מלמדת), את תמצאי, בדיוק כמו בתלמוד, התייחסויות פזורות לסוגיית צניעות נשים. אלא שההתבוננות במקבץ מקרי ודל ממצאים זה תוכל להפתיע אותך פעמיים: הפתעה האחת היא שאין התייחסות לאורך שרוולים, סוגי בדים, גרביים, חצאיות נושקות רצפה וכל יתר הדברים שאותם מלמדים אותך באולפנה כאילו הם הלכה למשה מסיני.

     

    ההפתעה השנייה היא שאת הלכות הצניעות שכבר מוזכרות בספרים אלה, הרבנים שלך לרוב לא מזכירים ולא שומרים. כך למשל פוסק הרמב"ם (הלכות אישות י"ג, י"א): "גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש".

     

    הנה הלכה בענייני צניעות שיש לה על מה לסמוך, ודווקא אותה הרבנים שלך (עדיין) לא מלמדים. אבל אורך השרוול או מספר השערות היוצאות מהמטפחת – מאיפה הם לקחו את זה?

     

    רפורמה בהלכות צניעות

    אז מתי ומדוע נולדו הלכות הצניעות המפורטות והקפדניות? מה המקור ומה המוטיבציה לאלפי התשובות וספרי ההלכה הדנים באריכות ובפירוט מביך בגופנו ובצניעותנו? למרבה ההפתעה, הלכות צניעות נולדו בעשרות השנים האחרונות (לרב אבינר יש זכויות יוצרים על רבות מהן, אבל הוא בהחלט לא לבד), והן, להבנתי, נוצרו כתגובה לחילון ולרפורמה - ובעיקר, בעיקר לפמיניזם.

     

    כפי שראיתי כבפר הטורקי, וכפי שמלמדת אותנו מורתנו, מרים הנביאה, אין קשר בין מסורתיות לצניעות. טענה שקרית נוספת שעלינו לנפץ היא ששמירת הלכות צניעות שומרת על נשים מפני מאלימות מינית. ובכן, אלימות מינית קיימת בחברה שעוטפת נשים ברעלות ובדים, לפחות כפי שהיא מתקיימת בחברה נודיסטית.

     

    הלכות צניעות לא שומרות על שום מסורת ובוודאי שאינן שומרות עלינו, הנשים. הלכות צניעות נולדו כתגובה לתהליכים של שחרור הנשים, והן נועדו לדכא אותנו, לכפוף את גבנו, לשבור את רוחנו, ולהדיר אותנו מתפקידי הובלה והנהגה.

     

    ככל שמתרבות הנשים הרוצות לקבל על עצמן את עולה וחירותה של מרים הנביאה, יוצרים הרבנים הלכות צניעות שמבקשות להרחיק אותנו מעמדה זו.

     

    אלימות מינית

    אישה צעירה ויקרה, הנה אשתף אותך בהסבר נוסף ומבהיל, הסבר שקשה ליד לכותבו – קריאה בספרי הצניעות שנוצרו בעשרות השנים האחרונות, נותנת תחושה של עיון בספרות פורנוגרפית. העיסוק המדויק בגוף שלנו, באופניי הכיסוי שלו, ובגירוי המיני שמציע או לא מציע לגברים כל איבר בגופנו, הוא פולשני וגס.

     

    בנוסף לדיכוי הפוליטי-חברתי שמציעות הלכות אלו, השפה והפירוט שבה הן מנוסחות משדרים אלימות מינית, כאילו מישהו כל כך כועס על שהעזנו להרים ראש, עד שהוא בוחר לרמוס את כבודנו ולהתייחס אלינו משל היינו גוש של גירוי מיני - ערימת איברים שיש לבתרה ולדון בפרטיה. ואחרי כל זה עוד מספרים לך שהלכות צניעות באות להגן על כבודך.

     

    ועוד עניין אחד קטן ואולי מצער

    את לא בת של מלך, אף אחת היא לא בת של מלך, ואף אחד הוא לא בן של מלך. אנחנו בשר ודם. היום אנחנו כאן, ומחר כבר לא.

     

    שבת שלום!

     

    לכל הטורים של רוחמה וייס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מרים הנביאה הייתה מתפלצת: מי המציא את הלכות הצניעות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים