ההתעללות בבתי האבות: "ראיתי שטפי דם על אבא"

תחקיר בתי האבות שזעזע רבים בציבור וגם בדרג הפוליטי, מחייב צעדים מעשיים - כך טען באולפן ynet הבוקר (יום ב') ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "חייבים להכניס לכל בתי האבות מצלמות, להטיל אחריות אישית על המנהלים ובסופו של דבר לקדם את המהלך הגדול לביטוח סיעודי ממלכתי". במשדר סיפרה חנה סדן על אביה, שלדבריה עבר התעללות בבית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, שעמד במוקד התחקיר האחרון.

במקביל הודיע בעליו של בית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה, שגם מנהל אותו בפועל, כי יחל בהליך לאיתור מנהל חדש למוסד. שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, ומנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, סיירו אתמול במקום ופגשו את המטופלים ובני המשפחות, את הצוות המטפל והאדמיניסטרטיבי, ונחשפו לכלל הפעילות שם.

גם היום בית האבות פתוח לביקורי משפחות, שיחות ופגישות אישיות עם הצוות המקצועי המטפל והנהלת בית האבות. מהנהלת בית האבות נמסר "לאור הנסיבות ועל מנת להחזיר את אמון המשפחות בבית האבות ובצוות הסיעודי המטפל החלטנו לצאת להליך לאיתור מנהל חדש לבית האבות. מנהל שימשיך לעבוד בתיאום ושקיפות מלאים עם משרד הבריאות".

"המצב הרגיל - הזנחה והפקרות"

באולפן ynet אמר שמולי: "יש פה בעיה, זה לא איזה בית אבות נידח או עובד אחד שסרח, זו תרבות שלמה של התעללות. בתחקיר 'ידיעות אחרונות' נמצאו בתי אבות כאלו בפתח תקווה, בבת ים, בתל אביב, בירושלים, בחיפה, איפה לא? ולכן במצב הרגיל יש שם הזנחה והפקרות, במצב היותר חמור גם מתעללים ומרביצים והופכים קשישים לשקי אגרוף אנושיים. חייבים לעצור את הדבר הזה.

"עד עכשיו הטיפול של משרד הבריאות היה נקודתי, קוסמטי, ממש לא מספק ולא מוצלח. ובכלל, משרד הבריאות ובעיקר מערך הפיקוח שלו הם חלק מהבעיה, הם לא חלק מהפתרון. צריכים לקרות שני דברים. מעבר למצלמות והטלת אחריות על מנהלים, אני בעד אבל זה לא מספיק -  חייבים לשקם את מערך הפיקוח, שלא עושה בדיקות בלילה, למשל, וגם מודיע לבתי האבות לפני שהוא מגיע אליהם". שמולי טען כי "זו הפרה בוטה של משרד הבריאות, אסור שהתחום הזה ינוהל בידיים פרטיות, סיעוד זה לא עניין  לידיים פרטיות, לכן חייבים להעביר את החוק שלי לביטוח סיעודי ממלכתי".

5,000 עובדים חסרים למערך הסיעוד

סדן העידה על המקרה הפרטי שלה: "אבא שלי נכנס לבית אבות אחד בשנת 2000 כשהוא היה עצמאי, ושם לאט לאט היו נפילות וכל מיני דברים. נאלצתי בלחץ בית האבות הקודם להעביר אותו למקום אחר, וזה קרה ב-2007. הבאתי אותו ל'נאות כיפת הזהב', כשהוא כבר היה סיעודי ואני הגעתי לשם כל יום, שילמתי הון תועפות. כל יום הייתי שם חמש שעות, אחר הצהריים היתה לי פיליפינית וישבתי וראיתי שם דברים שאני לא יודעת, אין מספיק כוח אדם או שהשחיקה היא נוראית אבל לא מאכילים את הזקנים, הם יושבים שעות על כיסא ללא תזוזה, לא מחליפים להם חיתולים".

חנה סדן. "לא קיבלתי תשובות"

היא סיפרה כי "בשעות היום לא עשו לו כלום כי הוא היה בשמירה מתמדת. בלילה הוא היה שם לבד. רציתי יום אחד, הגעתי לשם בעשר בלילה, רציתי לראות מה קורה בלילה, כי רק רצו להלעיט אותו בכדורי שינה, שאני סירבתי לזה. הגעתי בעשר בלילה, הודיעו לאחות הראשית, היא התקשרה אליי והורתה לי מיד לעזוב את המקום. הגיע קצין הביטחון וסילק אותי.

"הוא שבר את הברך כמה ימים אחרי שהוא הגיע למקום הזה, כי אילצו אותי להעביר אותו מבית אבות אחר, ובגיל הזה אנשים לא כל כך מקבלים את השינוי, קשה להם להתרגל למקום אחר, הם רגילים למקום מסויים וזה קשה להם. איך הוא שבר את הברך אני לא יודעת, אני שאלתי, לא קיבלתי תשובות. הוא היה עם גבס חודשיים ולאחר מכן כמובן הוא כבר לא יכל ללכת, למרות שאני אחרי הורדת הגבס עשיתי לו פיזיותרפיה, הולכתי אותו".

סדן סיפרה עוד: "יום אחד אני מגיעה בבוקר ואני רואה סימנים, שטפי דם על הידיים, הוא לא נתן לי לגעת באצבעות, שאלתי אותו מה קרה, הוא גם לא כל כך זכר, אולי הוא גם פחד לספר לי, לקחתי אותו לקופת חולים ממול, ביצענו צילום לכפות הידיים ואני הודעתי לפני שעזבתי שאם שברו לו את האצבעות תגיע לשם המשטרה. זה לא היה שבר, אבל מאותו יום אני כל יום כשהייתי מגיעה בבוקר הייתי מפשיטה אותו ובודקת את כל הגוף.

"התחושה שלי קשה מאוד, פחד נוראי, אבל מצד שני אין לי מה לעשות, אני לא יכולה להתמודד עם זה, אני לא יכולה להביא אותו אליי הביתה ולהתמודד. אני בת יחידה, ואני לא יכולה להתמודד עם זה והלב נקרע".

מבית האבות טרם נמסרה תגובה.

שמולי הוסיף כי חסרים 5,000 עובדים בענף הסיעוד. "זה גורם לזה שכוח אדם לא מיומן במקרה הטוב ואפילו אלים וסדיסטי במקרה הרע, נכנס למקומות האלו ומנהלי בתי האבות פשוט קולטים מכל הבא ליד, והדבר הזה חייב להיפסק. יכול להיות שהגענו למצב שאין ברירה ונצטרך להיעזר בכוח עבודה זר בתוך בתי אבות". לדבריו, "אני חושב שהעובדה שגם הציבור מאוד מזועזע, שהתקשורת מגוייסת, ואני יודע שיש תמיכה מקיר לקיר בכנסת למהלכים האלה, אני אופטימי שנוכל לעשות את זה הפעם".

בתוך כך, שר הבריאות יעקב ליצמן שלח היום מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון במטרה לפתור את "המשבר הלאומי בתחום הסיעוד", כהגדרתו. כיום ישנן 21 אלף מיטות גריאטריות הפרוסות בכ-800 מחלקות ובכ-300 מוסדות סיעודיים. באוכלוסייה זו מטפלים כ-8,800 עובדי סיעוד. שר הבריאות דורש תוספת של כוח אדם סיעודי למחלקות ובכלל זה כוח אדם זר.

עלות התוספת הזו עומדת על כ-80 מיליון שקלים בכל שנה. בנוסף, יש דרישה לתוספת מכסות לעובדים זרים - יש צורך לתגבר את כוח האדם הסיעודי יש צורך באישור מכסות לכ-2,400 עובדים זרים נוספים לתחום הסיעוד ולקליטה במסעדות של עוד שלושה עובדים בכל מחלקה.

ליצמן גם דורש העלאת שכר למטפלים. "שכר המטפלים אינו מספק - בדרך כלל שכר מינימום - ומוביל לכך שמרבית העובדים בתחום בוחרים בכך כברירת מחדל. על מנת לתמרץ עובדים איכותיים להישאר בתחום לאורך זמן ולהתמקצע, נדרש שכר מינימום ענפי", כתב השר. לפי הערכה מדובר בתוספת של כ-900 שקלים בחודש לעובד בעלות כוללת של 100 מיליון שקלים בשנה.

שר הבריאות דורש תוספת של 95 תקנים לתגבור הפיקוח על כלל חסרי הישע במסגרות השונות של מערכת הבריאות והכנסת מצלמות מעקב למחלקות הסיעוד. "הנחיתי את גורמי המשרד לפעול להכנסת מצלמות במחלקות, עניין הכרוך אף הוא בתוספת משאבים".