שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פטרת ציפורניים: למה זה קורה - וכל השיטות החדשות שיעלימו
    מספיק שתלכו יחפים בבריכה, במקלחות בחדר הכושר או תדרכו על רצפה רטובה בחוץ, ואתם עלולים להידבק בפטרת ציפורניים. האם מדובר במחלה מסוכנת ואיזה שיטות טיפול יעילות יעזרו להיפטר ממנה אחת ולתמיד? רופא מומחה מסביר

    אם ניסיתם אקונומיקה, שמן עץ התה, שמן אורגנו או כל מיני תכשירים מבית המרקחת על מנת להיפטר מהפטרת בציפורניים וללא הצלחה, אתם לא לבד. פטרת הציפורניים היא מחלה זיהומית המשפיעה על כ-10% מהאכולוסייה הבוגרת בעולם ובאיזורים מסוימים בעולם אפילו על כ-25%.

     

    זו הסיבה לכך שפטרת הציפורניים היא "תעשייה גדולה" ולכן הריבוי הגדול בתכשירים ללא מרשם רופא ובפתרונות טבעיים למיניהם.

     

    לפני הכל, חשוב לדעת שלמרות הסטיגמה, אין שום סיבה לאשמה אישית או לבושה, שכן כל אדם יכול להידבק ללא שום קשר לרמת ההיגיינה האישית שלו או לחוזקה של המערכת החיסונית.

     

    מספיק ללכת יחפים במקומות ציבוריים, בפרט אלו שיש בהם רטיבות מוגברת כמו בבריכה, במקלחות המשותפות, בחדר הכושר ואף במכוני היופי או בפדיקור על מנת להיחשף לזיהום הפטרייתי.

     

    קראו עוד:

    מדריך: כך תאבחנו בעיות רפואיות לפי הציפורניים

    מחלות ציפורניים: הסיבות והטיפולים שיעלימו

     

    פטרייה שמשגשגת בחושך, בחום ובלחות

    האמת היא שפטרת הציפורניים היא בעיקר עניין קוסמטי. הפטרת לא משפיעה על הבריאות הכוללת ולא "תגיע" לדם או תשפיע על איברים פנימיים. היא יכולה להתפשט לשאר הציפורניים וכמו כן לעור, אך באופן מקומי בלבד.

     

    במקרים מסוימים, עקב השינוי בצורת הציפורניים או התעבותן, הן כן יכולות לגרום לכאבים בעיקר בגלל שהן נעשות חודרניות.

     

    הפטרת בציפורניים נגרמת ברוב המקרים על ידי שלושה סוגים של פתוגנים פטרייתיים הנקראים דרמטופיטים, אך בעיקר טריכופיטון רוברום (Trichophyton rubrum).

     

    פתוגנים פחות נפוצים הגורמים לפטרת הם סוגים שונים של שמרים ועובשים. דרך ההדבקה נעשית כאשר הפתוגן בא במגע עם העור או הציפורן. פטרת בעור  יכולה "לעבור" ולהדביק את הציפורן.

     

    הדרמטופיטים "ניזונים" מחומר הקרטין הנמצא בשפע בציפורניים ובעור. הם מאד עמידים ויכולים לשרוד על משטחים כמו הרצפה, אמבטיה או בתוך הנעליים עד כשנה וחצי.

     

    הנעליים משמשות כמעין "בית גידול" אידיאלי לפטריות (וכן לחיידקים ווירוסים) בגלל הלחות, החום, החשיכה והחוסר בניקיון מתמיד בחלקם הפנימי. אלו הן גם חלק מהסיבות לשכיחות הגבוהה יותר בהשוואה לציפורניים בידיים.

     

    אך אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בשכיחות, הוא החיכוך בתוך הנעליים המהווה מעין "מיקרו טראומה" לעור ולציפורניים ובכך מגדיל את ה"רגישות" לזיהום.

     

    חשוב מאוד לשלוח דגימה מהציפורן שנראית הכי סימפטומטית לאבחון במעבדה על מנת לזהות את סוג הפתוגן הפטרייתי ובכך להתאים את שיטת הטיפול התרופתי בצורה יותר ספציפית ואפקטיבית.

     

    בנוסף, לא כל ציפורן שנראית מוצהבת, עבה ושונה בצורתה זה בהכרח כתוצאה מפטרת. ישנן מספר מחלות נוספות וסיבות אחרות שיגרמו למראה זהה לחלוטין לפטרת (פסוריאזיס לדוגמא).

     

    טיפול מוצלח יגרום להבראת ("התבהרות") הציפורן בבסיסה. 9 חודשים עד שהטיפול משפיע (צילום: shutterstock)
    טיפול מוצלח יגרום להבראת ("התבהרות") הציפורן בבסיסה. 9 חודשים עד שהטיפול משפיע(צילום: shutterstock)

     

    הטיפול היעיל

    באשר לטיפול, כדאי להצטייד בסבלנות ובמשמעת עצמית שכן כל סוגי הטיפולים יראו תוצאות רק אחרי 6-9 חודשים בממוצע ולעתים אפילו עד שנה שלמה.

     

    ה"גורם המגביל" הוא קצב צמיחת הציפורניים בכפות הרגליים שהוא איטי פי ארבע מקצב צמיחת הציפורניים בידיים. ההסבר לכך היא כמות זרימת הדם הפחותה לכפות הרגליים וה"טראומה" מהחיכוך עם הנעליים.

     

    טיפול מוצלח יגרום להבראת ("התבהרות") הציפורן בבסיסה, ועם גדילתה היא "תדחוף" לאט לאט את החלק הנגוע החוצה. תכשירים שונים ו"תרופות פלא" המבטיחות הצלחה תוך כמה ימים או שבועות, יכולים לשנות את צבע הציפורניים או ל"הלבינן", אך לא ממש להיפטר מהפטרייה או להביא להחלמה מלאה.

     

    בניגוד לדעה הרווחת, עקירת הציפורן אינה פותרת את הבעיה או מובילה להחלמה. הסיבה: הפטרייה נמצאת בשורש הציפורן והדרך היחידה להיפטר מהזיהום היא על ידי הריגתה במקום בו היא "חיה".

     

    עקירת הציפורן אינה משפיעה או הורגת את הפטריה בשורש. זו גם הסיבה שהרבה תכשירים או תרופות אינם אפקטיביים כי אין ביכולתם לחדור דרך הציפורן המעובה והקשיחה ולהגיע לשורש הנמצא "מתחת" לציפורן. לחלקם גם אין את האפקט האנטי פטרייתי הנחוץ להורגה.

     

    ישנם 3 סוגי טיפולים המבוססים על מחקרים ותוצאות קליניות

     

    1. טיפול מקומי

    נעשה על ידי סוגים שונים של "לק" אנטי פטרייתי לציפורניים. קיים מספר רב של לקים בשוק הטוענים שלהם יש פעילות אנטי פטרייתית אבל מספר מועט של אלו הניתנים במרשם רופא.

     

    הלק היחיד שהיה במשך כ-15 שנה הוא ה-8% ציקלופירוקס, אך יש לו הצלחה מעטה של פחות מ-10% מסך המקרים. בשנים האחרונות, יצאו בארה"ב שני סוגי לקים עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר – Kerydin עם כ-20% ו-Jublia עם כ-30% הצלחה.

     

    על אף אחוזי ההצלחה הנמוכים, צריך לציין שהם הממוצע של סך הכל המקרים הכולל גם מקרים מתקדמים מאוד ה"מורידים" את אחוז ההצלחה. במקרים קלים יותר, אחוזי ההצלחה הם יותר גבוהים.

     

    אחת הסיבות המרכזיות לאחוזים הנמוכים היא יכולת ה "חדירה" של החומר האנטי פטרייתי דרך הציפורן העבה שמשפיעה על ריכוזו האפקטיבי בשורש הציפורן.

     

    הבשורות הטובות הן שאפשר להגדיל את יכולת החדירה דרך הציפורן בשתי דרכים:

     

    שיוף של הציפורן עם פצירה על מנת להפחית את עובייה. צריך לשייף את כל הציפורן - גם מ "למעלה" וכן את בסיסה ולא רק את הקצה שלה. צריך לעשות את זה בתדירות של כפעם בשבוע וחשוב לשטוף את הפצירה עם מים וסבון בין הטיפולים או אפילו לחטא אותה עם מים רותחים או אלכוהול על מנת למנוע הדבקה חוזרת.

     

    שימוש יומי בתכשירים המכילים אוריאה (Urea) בריכוז 40%. הם עוזרים "לרכך" את הציפורן ובכך מגדילים את החדירות של החומר האנטי פטרייתי.

     

    2. טיפול סיסטמי (הניתן דרך הפה)

    כיום ישנן בעיקר ארבע תרופות שבשימוש (טרבינאפין, איטראקונאזול,Diflucan, Griseofluvi)  אך שווה רק להזכיר שתיים מהם שהן יותר ספציפיות ויעילות לטיפול בפטרת הציפורניים.

     

    טרבינאפין (למיסיל): תרופה זו היא מאוד אפקטיבית ובטוחה יחסית עם כ-75% הצלחה והטיפול המקובל ביותר במקרים קשים. היא נלקחת פעם ביום למשך שלושה חודשים ויש לה אחוז נמוך של תופעות לוואי, שבדרך כלל נעלמות אחרי מספר ימים.

     

    תרופה זו מצריכה בדיקות דם להערכת תפקוד הכבד. למיסיל אינה ניתנת לנשים בתקופת ההריון וכן לאנשים עם בעיות בתפקוד הכבד ואלו עם צריכת אלכוהול מוגברת.

     

    אינטראקונאזול (ספורנוקס): תרופה פחות אפקטיבית וגם פחות בטוחה מלמיסיל ונמצאת בשימוש נמוך יחסית כיום ולה תחום פעולה שונה במקצת מזה של למיסיל.

     

    היא משמשת כאלטרנטיבה במקרים שטיפולים אחרים נכשלו, או במקרים שבהם יש לה אפקטיביות גדולה יותר לסוגים מסוימים של הפטריות שנמצאו בבדיקת המעבדה של הציפורן.

     

    3. טיפול בלייזר

    טיפול זה הוא החידוש המשמעותי ביותר בשנים האחרונות ויש לו פוטנציאל עצום. קרני הלייזר חודרות לשורש הציפורן בצורה בטוחה ולא מכאיבה והורגות את הפטריות שגורמות לזיהום ואינן גורמות לנזק לרקמות הבריאות.

     

    אחוזי ההצלחה הם בין 50% -70% ותלויים בעיקר בסוג מכשירי הלייזר. לעתים יש צורך בטיפול אחד בלבד אך לעיתים קרובות יש צורך במספר טיפולים.

     

    מה עוד יעזור להצלחת הטיפול?

    להפחית את כמות הפתוגן שגורם לזיהום: כך נאפשר לגוף להתמודד עמו בהצלחה גדולה יותר. לכן רצוי לשמור על ציפורניים "קצרות" ככל שאפשר וכן לשייף אותם מהסיבות שצויינו למעלה על בסיס שבועי.

     

    שילובם של הטיפולים שהוזכרו, או שילוב עם טיפולים אלטרנטיביים שלא הוזכרו, אינו מבטיח הצלחה מוחלטת אך יכול להגדיל את סיכוייה.

     

    למנוע ככל האפשר הדבקה חוזרת: אחת הסיבות ל"עקשנותן" של הפטריות היא לא בהכרח כתוצאה מעמידותן, אלא דווקא מ"הדבקה חוזרת", מה שגם נכון לגבי פטרת העור. כלומר, הנעליים, האמבטיה, הרצפה משמשים בעצם כמעין מקור להדבקה חוזרת אפילו בזמן הטיפול ובפרט לאחריו.

     

    לכן זה קריטי לנקותם באופן מתמיד עם חומרי ניקוי בעלי יכולת להשמדת הפטריות. חשוב מאוד ליצור סביבה יבשה ונקייה בתוך הנעליים, גם כדי להפחית את הריח הלא נעים מהם, וגם כדי להקשות על הפטריות את החיים ובכך להקל על שלנו.

     

    הכותב הוא רופא מנתח ומומחה לרפואת כף הרגל ובעליה של קליניקה פרטית במנהטן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פטרת ציפורניים: למה זה קורה - וכל השיטות החדשות שיעלימו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים