"הוראה - עבודה הזויה במובן הכי חיובי"

הם ויתרו על קריירה רווחית רק בשביל להשפיע על עתיד הילדים, הנוער והמדינה - דרך מקצוע ההוראה. דיקלה אלפרוביץ', שאול אלאור ומיקה יצחקי, שלושה מורים שהגיעו לתחום דרך תוכנית חותם, התארחו באולפן לקראת ועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות" שתיערך ביום שלישי הקרוב, 7 במרס, בבנייני האומה בירושלים.

חותם היא תכנית לפיתוח והכשרת קהילת מורים ומנהיגים חינוכיים המקדמים שוויון הזדמנויות בחינוך ברחבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. התוכנית הוקמה במסגרת יוזמה משותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל וקרן נעמי, וחברה בארגון הארגון הגלובלי Teach For All.

"השינוי הזה היה יותר שינוי עצמי, רציתי לעשות משהו משמעותי", מספרת אלפרוביץ', מורה לביולוגיה בתיכון בלוד. "שמעתי על תוכנית חותם והיא התאימה לאיך שחשבתי שנאי רוצה לראות את עצמי בתוך ההוראה".

במקרה של אלאור, מורה להיסטוריה ולאזרחות בלוד, בת זוגו הייתה הראשונה שהגיעה לתוכנית - והוא הצטרף בעקבותיה: "אחרי שלוש-ארבע שנים שלה כמורה ראיתי כי טוב, והבנתי שגם אני מחפש ולא מוצא את המשמעות שלי במקום שבו הייתי".

יצחקי, מורה למקרא ביפו, מספרת כי "זו עבודה מאוד קשה. היתרון של לבוא מחותם זה שמאוד ברור לך למה אתה בא לתחום ההוראה ומה בעצם המטרה שלך. וברגעים קשים, את נזכרת למה עשית את זה ומה העקרונות של התוכנית שאת באה ממנה, וזה מאוד מקל".

ואיך הם מתמודדים עם דור המסכים והסנאפצ'ט? "לפעמים אפשר להשתמש בכל הטכנולוגיה הזו, שהילדים מבינים הרבה יותר טוב ממני, ולהכניס אותה לכיתה", מספרת אלפרוביץ'. "אני מלמדת המון באמצעות אייפדים, אפליקציות חינוכיות, זה יכול להיות גם יתרון".

במהלך השיחה ציינו השלושה כמה מהדברים החיוביים שהם מזהים במקצוע הוראה. "זה מאתגר מאוד אבל גם מאוד מעניין ומספק", אמרה אלפרוביץ'. "העבודה הזו של חינוך - אני מגדיר אותה במובן הכי חיובי שיש כהזויה", הוסיף אלאור, "קורים לך דברים לא צפויים, כל הזמן יש משהו חדש". ויצחקי מסכמת: "זה כבר נהפך לקלישאה - אבל זה באמת מרגיש ככה: היכולת שלך להגיע לנפש של אדם בשלב ההתפתחות, אחד הקריטיים בחייו".