שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    השפל הברזילאי מחכה לכלים של היזמים מישראל
    לאחר שכלכלת ברזיל פרחה בעשורים הראשונים של המאה הקודמת, ואחר כך התרסקה כשנתלתה על תחום ייצוא אחד בלבד, כיום היא הגיעה לשפל שממנו אפשר רק לעלות. אז עם שוק של מעל 200 מיליון איש וכלכלה גדולה ברזיל תזדקק לכלים רבים שישראל יכולה לספק לה. רגע לפני הכניסה, הנה הכללים שצריך לקחת בחשבון. דו"ח מצב כלכלי

    סיפורה של כלכלת ברזיל הוא טלנובלה שבנויה היטב על פי מיטב המסורת הלטינו אמריקנית. זה סיפור על בית שירד מגדולתו, התאושש, וכאשר נראה היה כי ימי התפארת חוזרים נחתה עליו מכה ואחריה עוד מכה, אנשים רעים חרשו מזימות, והיום יושבים בני הבית, מנסים לטקס עצה וחולמים על ימים טובים יותר.

     

    כתבות נוספות מאת טל רשף

     

    במחצית הראשונה של המאה ה-20, ברזיל וארגנטינה נחשבו לדבר הבא, אפילו יותר מאשר ארה"ב. הכלכלה שגשגה, ואפילו סטפאן צווייג כתב עליה כעל ההבטחה הגדולה. באותם ימים היה צורך להאכיל פיות רבים, והמדינות שיצאו מזון הפכו במהירות לעשירות.

     

    ברזיל, כמו ארגנטינה, צמחה ושגשגה. וכאשר ארה"ב שקעה במיתון של 1928, המהגרים בברזיל שלחו חבילות מזון לקרוביהם בצפון היבשת. המצב התעצם

    עוד יותר בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר כולם היו זקוקים לסוכר, חיטה, בשר ובעיקר קפה, שהגיעו מהיבשת הדרומית.

     

    אך מאז המלחמה נגמרה, שגשוג הברזילאי החל להתדרדר. כנראה שמדובר בשילוב של ממשל גרוע ושחיתות עם בסיס כלכלי רעוע - תכונות שנמשכות עד עצם היום הזה. ברזיל, כמו מדינות לטיניות אחרות, התנדנדה בין חונטות צבאיות לממשלות דמוקרטיות כושלות ומושחתות, והנכסים שנרכשו בתחילת המאה הלכו והידלדלו, הפיגור ביחס למערב הלך וגדל, והיום נותר מכל אלה רק הקורקובדו - אותו פסל עצום מימדים של ישוע, שנבנה ונחנך בזמנים של פריחה כלכלית, והיום מחבק ממרומי ההר את הפאבלות של ריו דה ז'נירו.

     

    החופים יפים, אבל אין אמביציה

    לקראת שנות ה-2000 ברזיל החלה עולה על דרך המלך. הנרי קיסינג'ר הגדיר אותה כ"יפן של דרום אמריקה", הדמוקרטיה התייצבה, הכלכלה שגשגה, העלייה של מחירי הסחורות דחפה את ההכנסות של ברזיל כלפי מעלה והיא שובצה, יחד עם סין, הודו ורוסיה ב-BRIC, כמדינות שיחליפו בבוא הזמן את ההנהגה המערבית בכלכלת העולם. עברו מאז רק 17 שנה, ולמרות זאת ההגדרה כ"כלכלה מובילה" נראית היום רחוקה כל כך.

     

    ריו דה ז'נרו איפנימה ברזיל (צילום: shutterstock)
    ריו דה ז'נרו איפנימה ברזיל(צילום: shutterstock)

    בשעתו, ישבתי בבית קפה בריו דה ז'נירו עם אדם בשם ז'ואאו שהזמין אותי לכוס ברהמה, הבירה הלאומית הברזילאית. לאחר ששתינו והתבוננו סביב, שאלתי אותו, איך ייתכן שמדינה עשירה בכל טוב כמו ברזיל מתקשה לשגשג. הוא נאנח ואמר לי: קה בלזה, הקושי שבברזיל יש את הפירות והחופים הכי יפים והבחורות הכי יפות, אבל לברזילאים אין אמביציה לעבוד קשה.

     

    אולי ז'ואאו צודק. אבל מבחינתי ההסבר המדויק יותר מצביע על ניהול כלכלה גרוע, שחיתות ובסיס כלכלי לא מספק. כאשר מחירי הסחורות זינקו, נסקה איתם גם כלכלת ברזיל, אך כאשר הם שקעו לא היה מה שיחליף אותם. ברזיל, כמו קודם לכן, מייצאת בעיקר מוצרי חקלאות ומחצבים, הבולטים ביניהם הם סויה, סוכר, נפט ומתכות ברזל, והמחירים שלהם נמצאים היום בשפל.

     

    התקוות שנתלו במונדיאל נגוזו

    למעשה כלכלת ברזיל מוצאת עצמה תלויה בביקוש שמייצרת כלכלת סין, חברתה ל-BRIC. ברזיל מבראת יערות גשם על מנת להכשיר שטחי גידול לסויה, בשר בקר וקנה סוכר, סופגת מחאות מארגוני שמירת סביבה, מקטינה את שחרור החמצן לאטמוספירה, מגדילה פליטת גזי חממה ובסופו של יום, מקבלת על כל המאמצים מחירים נמוכים. ככה זה כאשר הצמיחה של סין יורדת מ-10% ל-6% לשנה והביקוש לכל אלה יורד. מלבד העובדה שלשוק נכנסים ספקים חדשים, התחרות עולה והמחירים יורדים.

     

    מחירי הסחורות הם מגמה כלל עולמית שלא תלויה בברזיל, אך מה שכן תלוי בה הוא הניהול הכושל. התקוה הגדולה הייתה שהצמיחה ההיא תשתלב ביחד לזריקת עידוד בדמות המונדיאל והמשחקים האולימפיים שימשכו תיירים, זכויות שידור, עניין ציבורי והרבה כסף. אך כמו שקרה באולימפיאדה של אתונה, גם כאן התיירים באו והלכו, המתקנים המפוארים נותרו בלי שימוש וההוצאות עלו על ההכנסות - וכל זה בלי לכלול את הדכדוך של לאחר ההפסד המביש בכדורגל עם התוצאה של 7:1 מול גרמניה.

     

    הכוכב עליו נתלו כל התקוות. ניימאר (צילום: רויטרס)
    הכוכב עליו נתלו כל התקוות. ניימאר(צילום: רויטרס)

    אם תרצו, ההפסד ההוא בשנת 2014 בחצי הגמר היה משל לכלכלת ברזיל. המאמן סקולארי הרכיב נבחרת מעולה הבנויה סביב הנהגה של כוכב אחד, ניימאר, וכאשר זה נפצע במשחק רבע הגמר מול קולומביה נותרה הנבחרת מיותמת ובלי יכולת אמיתית להצליח. כך גם בכלכלה בה הכוכב הוא התוצרת החקלאית והמחצבים, כאשר מחיריהם של אלה יורדים לא נותר כוכב על הספסל על מנת להציל את המצב.

     

    הניהול הכושל שייך לנשיאה דילמה רוסף. בינתיים, רוסף הודחה מכסאה בעוון חשדות למניפולציה בנתונים כלכליים על מנת להציג מיצג של הצלחה כלכלית ולנצח בבחירות. היא נשלחה הביתה, ואת המדינה מנהל כיום הסגן שלה, מישל טמר, שמנווט את המדינה עד הבחירות שעיניי כל העם נשואות אליהן.

     

    האחריות על הניהול הכושל שייכת לה. הנשיאה רוסף המודחת (צילום: gettyimages)
    האחריות על הניהול הכושל שייכת לה. הנשיאה רוסף המודחת(צילום: gettyimages)

    בברזיל כולם מדברים על "אחרי הבחירות" כמו שבישראל נהוג להגיד "אחרי החגים". אחרי הבחירות תהיה הנהגה חדשה, תהיה ודאות, אחרי הבחירות תהיה מנהיגות, והפוליטיקאים לא יעזו לעשות שוב מונקי ביזנס, אולי.

     

    בכל מקרה, האמת חייבת להיאמר, לברזיל יש סיבות טובות להיות אופטימית, ויש לזה קשר ליזמים ישראליים. בשנים האחרונות הצטמקה הכלכלה הברזילאית והיום היא נמצאת בנקודת שפל עם תמחור חסר של נכסים רבים שממנה ניתן רק לטפס למעלה. מחירי הסחורות החלו להראות סימנים של שיפור, וגם הרגיעה לאחר השלמת תהליך הדחת הנשיאה מוסיפה לאקלים חיובי.

     

    מרבית האנליסטים מסכימים כי ברזיל צפויה לצמוח בגדול בשנים הקרובות. שוק המניות שלה, שמריח כנראה את הצפוי לקרות, מגיב בעליית שערים. ההנהגה הכלכלית הברזליאת מבינה היום יותר מאי פעם שצריכים לייצר בסיס כלכלי רחב יותר לכלכלה. נגמרו הימים שניתן היה לשגשג בזכות גידולים חקלאיים. ברזיל זקוקה לתעשיות עתירות ידע טכנולוגיות שהן הבסיס להצלחה כלכלית בשנת 2017.

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
     

    בשורה התחתונה, ברזיל היא השוק הלטיני הגדול בעולם עם יותר מ-200 מיליון איש, הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ואחת מעשר הכלכלות הגדולות בעולם. היא פרטנר טבעי לתעשיית ההיי-טק הישראלית, יכולה לספק ידיים עובדות בשפע, כח אדם משכיל, נמלי ים עמוקים לייצוא, יכולת שיווק למדינות דרום אמריקה לצד שוק פנימי עצום, שטחים, ואפילו הסכם סחר חופשי עם ישראל עקב חברותה בברית Mercosur יחד עם ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי.

     

    כאשר תשוב כלכלת ברזיל לצמוח, היא תזדקק לדברים רבים שישראל יכולה לספק לה כמו השבחת תהליכים חקלאיים, הגנת סייבר מפני מתחרים ומדינות זרות, כלי ניהול IT לחברות צומחות ועוד.

     

    על מנת לקדם את הפעילות של החברה שלו, המנהל הישראלי יצטרך לקחת בחשבון את אותה מנטליות ברזילאית שז'ואאו תיאר על כוס בירה, מערכת החוקים הסוציאליים המקשים על יצירת שולי רווח, השחיתות וחוסר הוודאות הכלכלית. אפשר בהחלט להצליח בתוך הסביבה הזאת, אך צריך לעשות שיעורי בית ולהיערך נכון.

     

     

    הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.

     


    פרסום ראשון: 10.03.17, 09:44
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "השפל הברזילאי מחכה לכלים של היזמים מישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיסות
    mastercook
    מומלצים