לראשונה בישראל: הושתל קוצב מוח לחולה אפילפסיה
טיפול בטכנולוגיית הקיצוב המוחי העמוק, שמעבירה פולסים חשמליים מבוקרים לאזור מסוים במוח, בוצע לראשונה ביוסי אדמוביץ, בן 42 שסובל מכ-100 התקפי אפילפסיה ביום. "הטיפול מוריד משמעותית את מספר הפרכוסים ומעניק למיעוט החולים שאינם מושפעים מתרופות אפשרות ליהנות משגרת חיים כמעט תקינה", אומרים נוירוכירורגים משיבא
היום (א') יציינו בעולם את יום המודעות לאפילפסיה. לפני כחודשיים אושר בסל הבריאות ניתוח השתלת קוצב לגירוי מוחי עמוק לחולי אפילפסיה שהתרופות והטיפולים הרגילים לא מסייעים להם. לפני כחודש בוצע הניתוח, לראשונה מאז כניסת הטכנולוגיה לסל. המטופל שעבר את הניתוח הוא יוסי אדמוביץ' (42) מתל אביב, שסובל מכ-100 התקפי אפילפסיה ביום.
"הניתוח הזה נכנס בינואר השנה לסל התרופות ואנחנו ביצענו אותו לראשונה", אמר המנתח, ד"ר רוברטו שפיגלמן, נוירוכירורג בבית החולים שיבא. "לא כל אדם שסובל מאפילפסיה מועמד באופן אוטומטי לניתוח הזה אלא רק כאלו שהטיפולים הקונבנציונאליים לא הועילו להם", הסביר.
קראו גם:
סל התרופות 2017: אלו התרופות החדשות שנוספו לסל הבריאות
בשורה לחולי אפילפסיה: קוצב שימנע התקפיםיכולה לחולל התקף אפילפטי: 10 עובדות על מוזיקה
כבר לפני עשרים שנה ניסו להשתיל קוצב בגרעיני המוח וההצלחה הייתה חלקית. פריצת הדרך נרשמה לפני כמה שנים, לאחר שנעשה מחקר גדול בכמה מרכזים רפואיים גדולים, בהם השתילו קוצב שמעביר פולסים חשמליים מבוקרים לגרעין הקדמי של התלמוס, אזור במוח שיש לו השפעה משמעותית על חלק מהתקפי האפילפסיה. "אנחנו מבינים שאם מטפלים באזור הזה במוח אנחנו יכולים להקטין את מספר ההתקפים ואת עוצמתם", מוסיף ד"ר שפיגלמן, "בניתוח משתילים שתי אלקטרודות שמגיעות באופן מדויק לגרעין הקדמי של התלמוס. החלק המורכב בניתוח הוא לאתר את הגרעין הזה ולהגיע אליו וכל זה בזמן שהמנותח בהרדמה מלאה כדי שהוא לא יקבל התקף תוך כדי ההשתלה".
"אפילפסיה היא מחלה שכיחה שקרוב לאחוז אחד באוכלוסייה סובלים ממנה", אומר ד"ר אילן בלאט, מנהל המרפאה לאפילפסיה בתל השומר. "כ-70 אחוזים מכלל החולים מאוזנים ומגיעים למצב שאין להם התקפים בזכות תרופות או בזכות ניתוח. אבל ישנם 30 אחוזים נוספים שלא מצליחים להתאזן והם סובלים מהתקפים חוזרים ונשנים". לדבריו יש חולים במצב קשה עד כדי כך שסובלים ממספר התקפים ביום.
"כשחולה מקבל שני סוגים של תרופות והוא עדיין סובל מהתקפים, מתחילים למצוא פתרונות אחרים – לרוב באמצעות ניתוח לכריתה מקומית של חלק מאונה במוח או באמצעות קוצב וגאלי שאמור להפחית את העוצמה של ההתקפים", הוסיף ד"ר בלאט. "אבל כשגם הפעולה הזו לא מועילה - אין ברירה וצריך ניתוח לגירוי מוחי עמוק".
יוסי אדמוביץ' חולה באפילפסיה מאז שנולד. "עד היום קיבלתי ועברתי השתלה של קוצב וגאלי לפני עשור שלא הועיל. לפני הניתוח האחרון היו הרבה התקפים, בחלק מהמקרים אפילו מאה פעמים ביום", סיפר, "היו מקרים שההתקפים היו מאוד קשים והייתי מועד באמבטיה והייתי נחבט ופוגע בראש. היו לי ימים שהייתי קם בשש בבוקר והיה גל התקפים ברצף עד השעה שמונה בערב בלי הפסקה". יוסי מקווה שהניתוח החדש של הגירוי המוחי העמוק יסייע לו. "אני מקווה שהדבר הזה יכול להציל אותי", אמר.
ד"ר בלאט הוסיף :"הניתוח לא פועל כמטה קסמים. האפילפסיה לא תיעלם לחלוטין אבל בלי ספק כמות ועוצמת ההתקפים יכולים לרדת".
מעניק לחולים אפשרות ליהנות משגרת חיים
ד"ר ציון זיבלי, רופא בכיר במחלקה לנוירוכירוגיה במרכז הרפואי שיבא הוסיף כי "קוצב מוחי עמוק לטיפול באפילפסיה הוא מהפכה טיפולית למחלה. ההשתלה של הקוצב המוחי מתבצעת במקרים קשים במיוחד בהם המטופלים עמידים לטיפול תרופתי אגרסיבי וסובלים ממספר גבוה של אירועי פרכוס יומיומיים. כמובן שאיכות החיים של הסובלים מהמחלה איננה איכות וזאת מלבד הקושי החברתי והתפקודי והתלות באנשים אחרים.
"הקיצוב המוחי מוריד משמעותית את מספר הפרכוסים היומיים מהם סובלים החולים ומעניק להם אפשרות, לראשונה בחייהם, ליהנות משגרת חיים כמעט תקינה. הקיצוב עוקף מסלולים מוחיים המופעלים ביתר בזמן אירוע של פרכוס, ומעכב את העברת הקצר החשמלי מגרעיני המוח העמוקים אל קליפת המוח. בדמיון אפשר לחשוב על מסילות רכבת במסלול התנגשות שברגע האחרון נפתח מסלול נוסף אליו מוסטת אחד הרכבות. מספר הסובלים ממחלת אפילפסיה עמידה לטיפול הוא גדול, ואנו מקווים כי ההשתלה הראשונה שבוצעה אצלנו תוכל להביא פתח של תקווה לסובלים".
טיפול בקוצב לגירוי מוחי עמוק (DBS- Deep Brain Stimulation) בוצע בקוצב בשם "אקטיבה", שמיוצר על ידי חברת הטכנולוגיות הרפואיות ״מדטרוניק״. "הטיפול מבוצע מזה מספר שנים במרכזי מומחים מהגדולים באירופה ומהווה בשורה לחולי אפליפסיה ברחבי העולם", אומר ירון יצהרי, מנכ"ל החברה. "טכנולוגיית הגירוי המוחי העמוק הייתה בסל הבריאות בישראל משנת 2005 לטיפול בתסמינים המגבילים של פרקינסון, דיסטוניה ורעד בלבד, וכעת היא אושרה לראשונה בישראל לחולי אפילפסיה".
האם יש ממש בטענה כי יש הבדלים בין המוח הנשי למוח הגברי? צפו בחוקרת מסבירה:
לפנייה לכתב/ת 
