שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תמצית הרוע: התמונות שלא יתנו לכם מנוח
    מאז ועד היום - הקריקטורות הן אותן קריקטורות והדימויים הם אותם הדימויים. איה בן נפתלי אספה עשרות כרזות אנטישמיות מהמאה ה-19 ועד ימינו, וריכזה אותן לתערוכה "תעשיית השנאה" במכון "משואה": "העולם צריך להבין שזו שנאה שמתחילה ביהודים, אך לעולם לא נגמרת בהם"

    "תמנון שכובש את העולם": אותן הססמאות - בלבוש מודרני (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    "תמנון שכובש את העולם": אותן הססמאות - בלבוש מודרני(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    מאז המאה ה-19 ועד ימינו לא הרבה השתנה בזירה האנטישמית. אפילו הקריקטורות הן אותן קריקטורות, והדימויים הם אותם הדימויים. ותקומתה של מדינת ישראל? רק הוסיפה שמן למדורת השנאה העולמית שלא כבתה באלפיים השנים מאז נוסדה הנצרות.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    מי שמתקשים להשלים עם המסר, מוזמנים להציץ בתערוכת הקבע החדשה של מכון "משואה" ללימודי השואה שביישוב תל יצחק – וגם לדבר עם איה בן נפתלי, חוקרת שואה. "תעשיית השנאה" - התערוכה שאצרה - סוקרת את התעמולה ושנאת היהודים במאה השנים שבין שנות העשרים של המאה הקודמת ועד לעשור השני של המאה ה-21.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות:

     

    "היום קיימת הקצנה של גזענות, אנטישמיות ושנאת זרים", מתריעה בן נפתלי. "על רקע משברים כלכליים ומשבר הפליטים באירופה, עולות תנועות קיצוניות הבולטות במרחב הציבורי וברשת האינטרנט. תנועות ומפלגות שהיו בשולי החברה, הולכות ותופסות את מרכז השיח הציבורי - השיח משתנה באופן מהותי".

     

    אז מי אשם בטרור העולמי? ניחשתם נכון (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    אז מי אשם בטרור העולמי? ניחשתם נכון(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    בן נפתלי, דור שני לניצולי שואה ומנכ"לית מכון "משואה", מצביעה בכל זאת על שינוי, ולאו דווקא מעודד: "אם במחצית הראשונה של המאה העשרים ההסתה באה בעיקרה מלמעלה, מתוך מנגנוני השלטון – הרי המציאות שבה אנו חיים היום היא של הסתה הצומחת מלמטה, מהרחוב, מהקמפוסים ומהרשתות החברתיות.

     

    "כל חברה דמוקרטית צריכה לדעת שבאין אכיפה נגד ביטויי הסתה ופשעי שנאה כלפי יהודים, זה לא ייגמר שם. חוסר סובלנות הוא איום על לכידותן של חברות פלורליסטיות ודמוקרטיות בעולם המערבי כולו, כמו-גם על החברה הישראלית של ראשית המאה ה-21".

     

    אנטישמיות מודרנית במדינות ערב (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    אנטישמיות מודרנית במדינות ערב(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    אלו לא סתם כרזות

    עשרות רבות של קריקטורות וכרזות שואה אספה בן נפתלי, וחילקה אותן לשלוש תקופות, כאשר השואה היא המפתח להבנת החשיבות בעיסוק באנטישמיות גם כיום. "יש לעסוק בשואה לא רק כנושא היסטורי, כי אם כנושא שצריך להיות בעל משמעות לחיים ולזהות של אנשים צעירים", היא קובעת.

     

    מדוע את מייחסת חשיבות כה גדולה לכרזות האנטישמיות של הנאצים , כאשר שנאת היהודים הייתה קיימת באירופה הנוצרית במשך 2,000 שנים?

     

    "התעמולה הנאצית הלבישה את האידיאולוגיה הגזענית שלה על מסורת ארוכת שנים של שנאת יהודים", מסבירה בן נפתלי. לדבריה, עוצמת האנטישמיות ורציפותה נעוצות בנצרות שרואה ביהודים את האחראים למותו של ישו.

     

    "הפרוטוקולים של זקני ציון" (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    "הפרוטוקולים של זקני ציון"(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    מאבקי הלאומים באירופה במאה ה-19 הולידו שנאת יהודים חדשה, שנקראה מאז "אנטישמיות" ומצאה את את ביטויה בעלילות דם, פוגרומים ומשפטים מפורסמים כגון "פרשת דרייפוס", לצד פרסומים אנטישמיים נוסח "הפרוטוקולים של זקני ציון". אלה ציירו את היהודים כגזע מנוון ובוגדני, השואף להשתלט על אירופה.

     

    "הנאצים", קובעת בן נפתלי, "הביאו את האנטישמיות לשיא שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית, הן מבחינת היקפה והן מבחינת חומרתה. הם השתמשו בתעמולה בוטה לשם דה-הומניזציה של 'האויב היהודי' המסכן כביכול את העולם, ולכן יש להשמידו. התערוכה מאפשרת ניתוח של המסרים הגזעניים והאנטישמיים ושל תהליך הדה-הומניזציה, כתהליך פסיכולוגי שבו הקבוצה המוגדרת כ'אויב' מוצגת כמי שאיננו אנושי, ולכן לא חלות עליה המגבלות המוסריות המתייחסות אל בני אנוש אחרים, ודמו מותר. הדמוניזציה והדה-הומניזציה של היהודים בתעמולה הנאצית הכשירו את הרקע לביצוע רצח העם השיטתי בתקופת השואה".

     

    שנאה מימין ומשמאל

    חלקה השני של התערוכה, עוסק בתקופה שמאז שנות ה-50 של המאה העשרים ועד היום. "בתום מלחמת העולם השנייה, בין 1945 ל-1949, הקהילה הבינלאומית התעוררה בניסיון למנוע שואה נוספת, באמצעות אמנוֹת בינלאומיות", בן נפתלי אומרת. בין היוזמות נכללו "אמנת זכויות האדם", "אמנה נגד פשע רצח עם" שמאחוריה עמד רפאל למקין, ו"אמנת ז'נבה הרביעית".

     

    יהודים, היזהרו! גרמניה של שנות ה-30 (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    יהודים, היזהרו! גרמניה של שנות ה-30(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    אבל אמנות בינלאומיות לחוד, ומציאות לחוד: האמונה בעולם חופשי ונאור שהתגבשה בשלהי שנות ה-40-50 של המאה שחלפה, הומרה במאה ה-21 בתהליכים מואצים של רדיקליזציה גזענית, של אנטישמיות ושל שנאת זרים.

     

    "באופן מפתיע, הדמיון בין ביטויי האנטישמיות של תנועות הימין והשמאל הקיצוניות הוא בולט. למרות שהן מייצגות אידיאולוגיות מנוגדות, הן משתמשות באותם דימויים וטיעונים, שבמרכזם תיאוריית הקשר היהודי העולמי. אנטישמים מפיצים את המיתוס כאילו יש איזו 'ממשלת סתרים יהודית', שחולשת על מפלגות וממשלות, העיתונות ודעת הקהל, הבנקים ותהליכי הכלכלה - באמצעות רשת זרועות חובקת עולם".

     

    "ממשלת הסתרים", מפרטת בן נפתלי, "פועלת, כביכול, במטרתה להגיע לשלטון יהודי בעולם כולו. תיאוריות קונספירציה זוכות להשפעה במיוחד במצבי משבר כגון משבר כלכלי, נוכח מציאות של מלחמה או טרור, בשעה שבני אדם מחפשים הסבר פשוט למצבים מורכבים ובעייתיים. מיתוס ה'קונספירציה היהודית העולמית' מספק לכאורה תשובה כוללת לבעיה.

     

    הפעם ה"תמנון היהודי" משתלט על הר הבית. האנטישמיות המודרנית במדינות ערב (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    הפעם ה"תמנון היהודי" משתלט על הר הבית. האנטישמיות המודרנית במדינות ערב(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    "מעניין לציין שגם הטרור המוסלמי בעולם - למשל בפיגוע במגדלי התאומים שבו נהרגו יהודים וישראלים - גרר תיאוריות קשר ופרסומים אנטישמיים במערב כמו גם במדינות ערב. הפרסומים טענו כי לכאורה מדובר באירוע שנוצר כתוצאה מקנונייה ישראלית-אמריקנית, וטיעונים שקריים דומים הופצו בתקשורת הערבית גם לאחר אירועי הטרור בפריס במהלך 2015".

     

    דרושה: חשיבה ביקורתית

    בן נפתלי מגלה דאגה עמוקה מהאנטישמיות הגוברת באירופה ובארה"ב של אחרי בחירת טראמפ. "העולם צריך להבין שזו שנאה שמתחילה ביהודים, אך לעולם לא נגמרת בהם. במקום שבו יש אנטישמיות, יש בהמשך איסלמופוביה, שנאת זרים, שנאת הומואים ועוד".

     

    "באופן מפתיע, הדמיון בין ביטויי האנטישמיות של תנועות הימין והשמאל הקיצוניות הוא בולט. למרות שהן מייצגות אידיאולוגיות מנוגדות, הן משתמשות באותם דימויים וטיעונים, שבמרכזם תיאוריית הקשר היהודי העולמי" (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    "באופן מפתיע, הדמיון בין ביטויי האנטישמיות של תנועות הימין והשמאל הקיצוניות הוא בולט. למרות שהן מייצגות אידיאולוגיות מנוגדות, הן משתמשות באותם דימויים וטיעונים, שבמרכזם תיאוריית הקשר היהודי העולמי"(מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    לדבריה, מחקרים שנעשו בעשור האחרון באיחוד האירופי, והוצגו בכנס הבינלאומי שנערך ב'משואה' בחודש שעבר - מגלים התאמה ברורה בין רמת אנטישמיות, לבין רמת השנאה לקבוצות שייכות אחרות שמתרחשות באותה מדינה.

     

    לבן נפתלי יש ביקורת חריפה על הרשתות החברתיות, אבל במיוחד על פייסבוק. "תנאי השימוש הנקבעים על ידי מנהלי הרשתות החברתיות אינם מונעים הסתה ובריונות מילולית ברשתות, מתוך שיקולים עסקיים. תכנים שנויים במחלוקת מייצרים צפיות, שיתופים, מעורבות ותגובה. בקיצור, תנועה רבה של גולשים. שיח קיצוני מעודד דיון רחב, ומרחיב את התעבורה ברשתות".

     

     (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)
    (מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה)

     

    "מנהלי הרשתות", היא מאשימה, "מקדמים תוכן קיצוני כדי ליצור תעבורה גדולה ברשת, ומביאים את המשתמשים להקצנה של השיח. בפייסבוק מציעים לך להכיר את הדומים לך, וזה מצמצם לשיח תוך-קבוצתי, ומי שמנסה להתנגד מרגיש, בדרך כלל, שלא בנוח. 'אפקט הצינון' גורם לו לסגת ולא להתבטא.

     

    "קבוצות שוליים אגרסיביות מנצלות את הרשת, וצוברות נפח תקשורתי ותהודה ללא כל יחס לגודלן. כשנתקלים בהסתה חשוב לדווח מיד – דיווחים רבים גורמים למנהלי פייסבוק, אינסטגרם ושאר הרשתות לחסום משתמשים, להסיר תוכן מסית ולעיתים אף לבחון מחדש את תנאי השימוש שעל פיהם פועלת הרשת. כאשר חופש הביטוי ברשת מנוצל להסתה, המחיר גבוה".

     

    איך עושים מניפולציה

    מטרת התערוכה, מציינת האוצרת, היא לעורר חשיבה ביקורתית על הסכנות הטמונות בתעמולה. בנוסף לתצוגה של כרזות אנטישמיות ושל סרטי תעמולה, מוצבת במרכז התצוגה מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית, המאפשרת למבקר להתנסות בניתוח של כרזות וקריקטורות.

     

    "זו למעשה אוריינות של קריאת כרזות תעמולה, מתוך הבנה כיצד מבוצעת מניפולציה. באמצעות ניתוח של הסמלים, הצבעים, ההקשרים המילוליים והחזותיים, אנחנו מנסים להעניק למבקרים כלים לניתוח, כדי שבפעם הבאה שהם יפגשו בכרזה או קריקטורה אנטישמית, הם יבינו את המניפולציה, כשם שחלקה האחרון של התערוכה מאפשר למבקרים להבין את 'מאחורי הקלעים' של הרשתות חברתיות, והדרך שבה הן פועלות".

     

    הסיור במוזיאון הוא לקבוצות בליווי נציג המכון בלבד, ולכן כל ביקור בתערוכה חייב להיעשות בתיאום מראש (ניתן לתאם בטלפון: 09-8999997 או לשלוח מייל massuah@massuah.org.il).

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תמצית הרוע: התמונות שלא יתנו לכם מנוח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה
    היהודים שולטים בכלכלה ובתקשורת: קריקטורה רוסית
    מתוך התערוכה "תעשיית השנאה" במוזיאון משואה
    איה בן נפתלי
    צילום: מאיר פרטוש
    ותן חלקנו
    מומלצים