שתף קטע נבחר

שילם באיחור של 3 חודשים, והפסיד דירה ביפו

בני זוג שהתגרשו החליטו ב-2009 למכור את הדירה בת ה-3 חדרים תמורת 780 אלף ש'. עיכוב המקדמה הוביל לסאגה משפטית שהסתיימה רק לאחרונה

בתום מאבק משפטי של שש שנים הורה לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב על ביטול הסכם לרכישת דירה בת שלושה חדרים ביפו תמורת 780 אלף שקל, משום שהרוכש איחר בזמנו בשלושה חודשים בתשלום מקדמה סמלית של 40 אלף שקל. לכל אורך התקופה הזאת נשארה הדירה בידי בעליה המקוריים, ובינתיים עלה ערכה באופן משמעותי.

 

בני זוג שהתגרשו בעשור שעבר החליטו למכור את הדירה, שהייתה שייכת לרשות מקרקעי ישראל והושכרה להם בשכירות מוגנת וארוכת טווח על ידי עמידר. במאי 2009 נמצא קונה באמצעות מתווכת ונחתם מולו הסכם מכר תמורת 780 אלף שקל. באותו מעמד חתמו המוכרים על ייפוי כוח בלתי חוזר שהסמיך את עורך הדין שערך את ההסכם להעביר את הבעלות בדירה לקונה. על פי ההסכם, הקונה היה אמור לשלם את התשלום הראשון והשני (על סך כ-20 אלף שקל כל אחד) בחודשים יוני ויולי 2009.

 

אך התשלומים לא הועברו, ובספטמבר 2009 פנתה האישה למתווכת וביקשה לבטל את העסקה. בהמשך חתמו היא ובעלה לשעבר על הודעת ביטול שהייתה אמורה להימסר לקונה דרך המתווכת. ואולם, בשלב כלשהו שכנע הקונה את הגרוש להמשיך בהליכי העברת הבעלות, ובמרס 2010 הוא שילם לעמידר כ-208 אלף שקל. עורך הדין שהחזיק בייפוי הכוח שיתף פעולה והשתמש בו על מנת לבצע פעולות שונות להשלמת העסקה ולקידום העברת הבעלות.

 

אולם שהאישה התעקשה על ביטול העסקה משום שלטענתה הקונה הפר את ההסכם באופן יסודי, ובנסיבות אלה היא ביקשה ב-2011 מבית המשפט להצהיר שהסכם המכר בטל ולהורות לעורך הדין לא לעשות שימוש בייפוי הכוח שבידיו. בהקשר זה היא טענה כי הוא פעל בחוסר תום לב כשהמשיך להשתמש בו חרף הודעת הביטול.

 

הרוכש טען מנגד שההסכם לא הופר על ידו, שכן בעלה לשעבר של המבקשת אישר לו לדחות את התשלומים. לטענתו, הגרוש מהווה "שלוח" שלה וניתן לראות בהסכמתו גם הסכמה שלה. הקונה הכחיש שקיבל לידיו את הודעת הביטול והוסיף שהאישה נסוגה מההסכם משיקולי כדאיות העסקה, נוכח מחירה הגבוה של הדירה כיום.

 

יחסי איבה

אבל השופט חיים טובי קבע שהסכם המכר בטל בין השאר משום שאין מחלוקת שהקונה לא שילם את התשלומים הראשונים בזמן. "באיחור זה יש הפרה בוטה ויסודית של ההסכם המזכה את המוכרים לבטל את ההסכם", כתב השופט והוסיף שאמנם הקונה שכנע את הגרוש להמשיך בעסקה, אך "אין שמץ של ראייה" לכך שהמבקשת הסכימה לכך בשלב כלשהו.

 

השופט טובי גם הבהיר שקשר נישואים כשלעצמו אינו יוצר יחסי שליחות בין בני הזוג כלפי צדדים שלישיים, קל וחומר כשמדובר בבני זוג שהתגרשו לא מכבר ושוררים ביניהם "יחסי איבה גלויים".

 

הוא הדגיש שהודעת הביטול שנמסרה לקונה, או לכל הפחות הובאה לידיעתו, הייתה מפורטת והבהירה לו את סיבת הביטול ולכן היא תקפה. הוא הוסיף שגם אם בבסיס הודעת הביטול עמדו שיקולי כדאיות - הדבר לא פוגם בתוקפה.

 

עוד נקבע שמרגע הביטול היה עורך הדין מנוע מלהשתמש בייפוי הכוח ולא היה רשאי לפעול בניגוד לאינטרסים של האישה, ולכן כל פעולותיו נעשו ללא סמכות תוך התעלמות מחובת הנאמנות שחלה עליו. בנסיבות אלה הורה השופט טובי לעמידר להשיב לקונה את הסכומים ששילם לה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשת: עו"ד מ. ג'בארין
  • ב"כ המשיבים: עו"ד ע. בן צבי, עו"ד י.פלג, עו"ד ש. עמנואל
  • עו"ד מירב בלאיש עוסקת בדיני מקרקעין
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים