שתף קטע נבחר

ביקורת סרט - "שלושה דורות": מלודרמה שטחית

פליטת פה של הבמאית וביקורות צוננות מהמבקרים קברו את הסרט "אודות ריי" לשנתיים במרתפי הוליווד. עכשיו הוא חוזר עם שם חדש ומיתוג מחודש, אבל נשאר עם אותן הבעיות - במקום להתמקד בטרנסג'נדר הצעיר שעומד במרכזו ובמורכבות הנושא, "שלושה דורות" עוסק בדרמה משפחתית מיותרת

 

חיים ומוות ביד הלשון - ולא רק במקרה של בני אדם אלא גם של סרטים. "שלושה דורות" ("3 Generations") סרט שבמרכזו דמות שנולדה כ"נקבה" ושהחליטה לעבור פרוצדורה רפואית טרנסג'נדרית בגיל שש עשרה. הסרט שהופק על ידי חברת ויינשטיין צולם לפני שנתיים וחצי והיה אמור לעלות על המסכים באמצע ספטמבר 2015 תחת השם "אודות ריי".

 

שבוע לפני יציאתו להקרנות מסחריות הייתה לו הקרנת בכורה בפסטיבל טורונטו שלוותה במקלחת צוננת מהביקורת. שלושה ימים אחר כך התראיינה במאית הסרט גאבי דלאל וביצעה את החטא הנורא מכל: היא התייחסה לדמות הראשית כ"היא" (כלומר, בלשון נקבה). הסרט שאיבד את רוב המבקרים בטורונטו, איבד גם את הקהל שהיה אמור לגלות בו עניין, קהל שרגיש במיוחד לכל טרמינולוגיה הטרונורמטיבית. בעקבות המחאה בוטלו ההקרנות המסחריות (ניתן רק לדמיין את עוצמת הצרחות של המפיק הארווי ויינשטיין) ו"אודות ריי" נעלם לכמעט שנתיים. כעת הוא הגיח ממחבואו בזהות חדשה כ"שלושה דורות".


רקע זה מבהיר מדוע הניסיון לכתוב ביקורת על הסרט משול לפסיעה בשדה מוקשים שבו מטעני הנפץ משנים את מיקומם מתחת לאדמה. הנמשל הוא הפוטנציאל לניסוח לשוני לא מספיק זהיר או מעודכן של המבקר. אם בכך אחטא – הרשו לי להתנצל מראש. מנגד, נדמה שלא אחטא אם אטען שגם אלו המוצאים את נושא הסרט מרתק צפויים לחוויה מייגעת למדי. לא בגלל הקו העלילתי המרכזי שכבר הוזכר, אלא בגלל כל מה שמקיף אותו ומבטל את סיכוייו לעסוק באופן בעל ערך בנושא שבמרכזו.


במרכז הסרט עומד ריי, שנולד כרמונה (אל פנינג), וכעת בגיל 16 נמצא על סף תחילתם של טיפולים הורמונאליים שיאפשרו לו להגשים את חלומו. נקודת המוצא היא הרגע שבו צריך לחתום על הטפסים כדי שהפרוצדורה הרפואית תתחיל לנוע, כך שתהליך ההבנה שמהלך זה בלתי נמנע עבורו, התרחש לפני שהסרט מתחיל.

 

עוד ביקורות קולנוע:

באמאשל'ך

"תחושה של סוף"

"קינג ארתור: אגדת החרב"

"המתקפה"

 

הנושא אינו המצוקה והתהליך האישי בדרך להכרעה, אלא היכולת של אדם צעיר, שעדיין אינו עומד ברשות עצמו מבחינה חוקית, להביא למימוש של רצונו העז. כלומר, זו דמות שמצויה במצב סטאטי מבחינת הקונפליקט הדרמטי הפנימי, ולכן קונפליקטים אלו מוסטים לעלילות משנה. אל פנינג משחקת באופן מרשים ומאופק את הדמות המאתגרת, בוודאי באופן מוצלח יותר בהשוואה לשתי השחקניות הוותיקות שמולן היא ניצבת. לכן גם מודגש הפספוס בדחיקת הסיפור של ריי והפיכתו למלודרמה לא מוצלחת שעוסקת במידה שווה, אם לא יותר מכך, בקשייה של מגי (נעמי ווטס) – אימו של ריי/רמונה.


הקשיים של האם מרובים. בתחילת הסרט היא תומכת בתהליך הרפואי שריי צפוי לעבור, אך ברגע שהטפסים נמצאים מולה היא מתקשה לחתום עליהם - והדבר מוביל לעימות. הבעיה השניה מצויה במערכת היחסים עם אימה של מגי – הסבתא דולי (סוזן סרנדון) – שהיא מעין קלישאת סיטקום של האם המתערבת והמערערת את הבת. דולי היא גם פעילה פמיניסטית ולסבית שחיה עם פרנסס (לינדה אמונד) בת זוגה. נדמה שיש קשר בין הזהות ספציפית של הסבתא והסתייגותה מעצם תהליך ההפיכה לזכר, אבל הסרט לא עושה עם זה שום דבר מעניין – לא בהבהרת העמדה בדיבור או באירוע המניע את העלילה.

 

מגי וריי חיות בבית של הסבתא ובת זוגה, מה שמקל על הפיכת הסרט לרצף ויכוחים מייגע בין כל הדמויות. בנוסף, המגורים המשותפים הם גם בסיס לעלילת משנה מיותרת שבה דולי ובת זוגה מחליטות לבשר למגי, בשיא הטלטלה בחיי הבת והנכד/ה, שהיא צריכה למצוא לה ולריי למקום דיור חלופי.


מעבר לספקותיה של מגי החתימה על המסמך דורשת גם את האישור של קרייג (טייט דונובן) אביו של ריי. אולם קרייג יצא מחייהם לפני יותר מעשר שנים והקשר עמו נותק. אין ברירה אלא לפנות אליו רק שאז מתגלה כי למרות שלא הייתה לו כל מעורבות בחיי הבת, הוא אינו שש לחתום על המסמכים. מכאן הסרט מתגלגל לחשיפת סיבות הפרידה בין מגי וקרייג ולמלודרמה משפחתית עם תגליות לא נעימות.

 

"אודות ריי" יכול היה להיות סרט סביר אודות המצב המורכב בו נמצא אדם צעיר המגיע להחלטה לא פשוטה לאחר שנים של לבטים וכאב. המלודרמה המשפחתית "שלושה דורות" היא סרט מיותר למדי שנדמה כי כל תכליתו היא לחמוק מהנושא שאמור היה להיות במרכזו.

 

 


פורסם לראשונה 15/05/2017 14:40

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים