מחקר ישראלי: קנאביס עיכב הזדקנות המוח בעכברים

המוח מזדקן עם הגיל, אבל הקנאביס עשוי לעכב את התהליך: מחקר חדש שערכו חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בון בגרמניה, הראה שיפור בזיכרון של עכברים מבוגרים שהצליחו "לסגת" חזרה למצב של עכברים בני חודשיים, זאת הודות לטיפול ממושך במינון נמוך של קנאביס. לדעת החוקרים, הגילוי עשוי לחולל פריצת דרך בטיפול בדמנציה.

עוד כתבות:

מינון נמוך של קנאביס עשוי לעצור את הזדקנות המוח

המדענים גילו עוד כי המוח מזדקן הרבה יותר מהר כאשר עכברים הם אינם בעלי קולטנים פונקציונליים לחומר הפעיל THC. בגוף האדם נוצרים באופן טבעי קנבינואידים, ולהם יכולת להפעיל את הקולטן שלהם במוח המכונה CB1. הם גם הסיבה לאפקט "הממסטל" של THC במוצרי חשיש או מריחואנה, אשר מצטברים בקולטן.

 THC מחקה את ההשפעה של קנבינואידים המיוצרים באופן טבעי בגוף וממלאים תפקידים חשובים במוח. "עם הגיל, כמות הקנבינואידים שנוצרת באופן טבעי במוח פוחתת", אומר פרופ' צימר. "כאשר הפעילות של מערכת הקנבינואידים יורדת, אנו מוצאים הזדקנות מהירה במוח".

כדי לבדוק מהי ההשפעה של הטיפול ב-THC בעכברים בוגרים, חוקרים באוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר מונה דביר-גינזברג ופרופ' איתי באב ז"ל, בחנו את השינויים האפיגנטיים במוחם של עכברים בגילאים שטופלו ב-THC.

"הטיפול ב-THC עורר שינויים מולקולאריים ואפיגנטיים, אשר לא תאמו יותר את אלה של עכברים מבוגרים לא מטופלים, אלא היו דומים לאלה שאצל עכברים צעירים", אומרת ד"ר מונה דביר-גינזברג מהמכון למדעי השיניים בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית.

יתרה מכך, מספר הקישורים בין תאי העצבים במוח המהווה תנאי חשוב ובסיסי לסיגול יכולות למידה גדל אף הוא. "נראה שהטיפול של THC הפך את השעון המולקולרי", אומר צימר.

מינון נמוך ומוקפד של THC ניתן לעכברים כך שלא היה אפקט "ממסטל". מוצרי הקנאביס מותרים כבר כתרופות כמו בשימוש להקלה בכאב של מחלות שונות. בשלב הבא, החוקרים מעוניינים לערוך ניסוי קליני כדי לחקור האם THC מצליח לעצור ואף לגרום לנסיגה של תהליכי ההזדקנות במוח גם אצל בני אדם, ולהגדיל את היכולת הקוגניטיבית שלהם.

הידרדרות ביכולת השכלית ואובדן זיכרון. אלצהיימר(צילום: shutterstock)

ישראל: 1 מכל 5 קשישים סובלים מאלצהיימר

דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.

אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעיתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.

השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.

בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.

בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.

אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.

הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.