שתף קטע נבחר

יום האחות הבינלאומי: הכירו את האנשים שמטפלים בכם

היום מציינים בישראל את יום האחות הבינלאומי. ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית, אומרת על 64 אלף האחים והאחיות בישראל: "האחים והאחיות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות"

היום (ד') מצוין יום האחות בישראל. בקופות ובבתי החולים מתקיימים כינוסים, תחרויות, תערוכות ויוזמות משותפות עם ראשי עיריות ורשויות מקומיות לטובת האחיות במערכת הבריאות בישראל.

 

בעולם, מצוין יום האחות הבינלאומי, ב-12 במאי, יום לידתה של פלורנס נייטינגל. 

 

במקביל, עורכת הכנסת דיון מיוחד תחת הכותרת "האחות המומחית במערכת הבריאות בישראל", בהשתתפות שר הבריאות יעקב ליצמן, ח"כ שולי מועלם, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן, אחות ראשית ארצית ד"ר שושי גולדברג, צוות מינהל הסיעוד ואחיות בכירות מכלל מערכת הבריאות.

 

צפו בברכה של שאולי ואירנה לרגל יום האחות הבינלאומי:

 

 

אחוז האחיות המוסמכות במגמת עלייה

על פי נתוני משרד הבריאות ישנם 64,107 אחים והאחיות בישראל 49,405 מהם מתחת לגיל 65, אחוז האחיות המוסמכות מכלל האחיות בישראל נמצא במגמת עלייה ועומד על 86% נכון לסוף שנת 2016.

 

אחוז האחים הגברים בסוף שנת 2016 הינו 12% מכלל בעלי ההרשאה במקצועות הסיעוד. בשנים האחרונות נרשמת מגמת עליה במספר האחים והאחיות החדשים בישראל, בשנת 2016 נוספו 2007 אחים ואחיות חדשים בהשוואה לשנת 2010, בה נוספו 928 אחים ואחיות חדשים.

 

44% מכלל האחים והאחיות המוסמכים עד גיל 65 בוגרי קורסים בתחומים כמו: טיפול נמרץ, רפואה דחופה, חדר ניתוח, רפואה ראשונית, אונקולוגיה ייעוץ הנקה ועוד.

 

רוב האחים והאחיות המוסמכים עוסקים בטיפול ישיר 83.9% ו-16% עוסקים בענף בריאות לא ישיר (מחקר, מוסדות הכשרה בסיעוד, אוניברסיטאות, תפקידי ניהול ).

 

"אני גאה בהתפתחותו של הסיעוד כמקצוע בעל תרומה משמעותית לבריאות תושבי ישראל", אומרת לדברי ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית "זהו מקצוע אקדמי מעמיק, המאפשר התמחות במגוון תחומים קליניים ונותן מענה לכל החולים, בכל הגילאים, בכל רצף החיים 24 שעות 7 ימים בשבוע".

 

לדבריה, הסיעוד מהווה דוגמא ומופת למחויבות, למסירות ולאהבת אדם, הוא מציל חיים, משנה חיים ומעניק תקווה. "האחים והאחיות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות".

 

אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות הוסיפה: "האחים והאחיות הם המשאב האנושי הגדול ביותר במקצועות הבריאות והם הערובה לחוסנה של מערכת הבריאות בישראל. עלינו לשמור על תנאי תעסוקתם, מקצועיותם ולצערנו גם על חייהם ממש – הם החזית ובלעדיהם לא תתקיים בריאות ראויה לתושבי ישראל".

 

 

הכירו אחים ואחיות מבתי חולים ברחבי הארץ

 

גלית אמוזיג

עובדת כבר 25 שנה כאחות כאחות אחראית במחלקת ילדים בבית חולים ברזילי

 

"תמיד רציתי להיות אחות. אני אוהבת את העבודה עם החולים ואני עושה את זה מתוך אידיאולוגיה של לתת לאחרים".

 

 ( ) ( )

 

אורנה אלימלך

עובדת 18 שנה כאחות חדר מיון בברזילי

 

"אני אוהבת לתת מעצמי וזה היה החלום שלי מאז שהייתי ילדה – חלום שהתגשם".

 

 ( ) ( )

 

עדנה אורקי

עובדת 19 שנה כאחות ו-16 שנה מתוכן בברזילי

 

"עליתי מאתיופיה בגיל 10 והתחברתי למקצוע בגלל הנתינה האינסופית".

 

 ( ) ( )

 

לריסה ארונוב

עובדת כעשרים שנה במחלקה פנימית ה' באסף הרופא

 

"המטופל הראשון שזכור לי היטב הוא חולה שהגיע אלינו מתאונת דרכים, מורדם ומונשם. הייתי צעירה מאוד וחשבתי בליבי שהכל כבר 'אבוד' ואין דרך חזרה. אבל המקצועיות של הצוותים הרפואיים והסיעודיים כמו גם החיבוק החם של המשפחה השיבו את הפצוע להכרה והוא השתחרר לאחר חודשיים לשיקום. – אסור לאבד תקווה אף פעם זה הלקח שלמדתי כבר בתחילת דרכי".

 

 ( ) ( )

 

דניאלה עזרא

עובדת 10 שנים כאחות במחלקת ילודים בבית חולים אסף הרופא

 

"המטופל הראשון שזכור לי היטב היה פגה שנולדה במשקל 600 גרם בשבוע ה24.ליוויתי אותה כתשעה חודשים יחד עם חבריי לצוות הסיעודי וקשה היה שלא להתרגש כאשר שוחררה מבית החולים במשקל 2.5 ק"ג בריאה ושלמה – אצל בני המשפחה והצוות הסיעודי ורפואי אף עין לא נותרה יבשה".

 

 ( ) ( )

 

אלון יורמן

עובד 16 שנה כאח בחדר מיון באסף הרופא

 

"המפגש הזכור לי ביותר הוא מאירוע רב נפגעים בו התפוצץ מחבל מתאבד בטרמפיאדה בכניסה לאסף הרופא בתחילת שנות ה-2000. כל הפצועים מן הפיגוע הגיעו אלינו עצמאית, עוד לפני שהוכרז אירוע רב נפגעים. התארגנו במהירות שיא במטרה לקלוט את כל הפצועים. הדבר הכאוב ביותר לטפל בפצועים אנוש ולבשר לבני משפחות המודאגות שהגיעו אט אט לחדר המיון כי יקיריהם אינם בן החיים".

 

 ( ) ( )

 

לריסה וסיוטין

אחות במחלקה הפנימית, המרכז הרפואי קפלן כבר 9 שנים

 

"בחרתי במקצוע כי אמא שלי המליצה לי בחום, ולאחר שלמדתי סיעוד אני יכולה להגיד שכיף לי לעזור למטופלים דרך הדברים הקטנים של היום יום. זה הכי חשוב בשבילי. אני עושה משהו חשוב והמטופלים אומרים תודה. אתמול מטופלת השתחררה והשאירה מכתב תודה שריגש אותי מאוד ומשמח שמעריכים את העבודה המסורה שלנו".

 

 (צילום: אפרת שררה, ביה"ח קפלן) (צילום: אפרת שררה, ביה
(צילום: אפרת שררה, ביה"ח קפלן)

  

מאיה אילביצקי

אחות במחלקה אורתופדית, המרכז הרפואי קפלן, כבר שנה

 

"מאז שאני ילדה ידעתי שאהיה אחות. כשהייתי לקראת גיוס ביקשתי להיות חובשת ובהמשך הייתי גם אחראית מרפאה ולאחר הצבא נרשמתי ללימודים בקפלן. אנחנו מקבלות המון פרגון והכרת תודה מהמטופלים ומהמשפחות שלהם ולא משעמם לרגע אחד. אני חושבת שמקצוע הסיעוד מחייב סבלנות, דאגה ואכפתיות כדי להצליח. אני קוראת לצעירים לעזור לנו לקדם את המקצוע המיוחד הזה".

 

 (צילום: אפרת שררה, ביה"ח קפלן) (צילום: אפרת שררה, ביה
(צילום: אפרת שררה, ביה"ח קפלן)

 

גילה היימס

מנהלת הסיעוד ומנהלת המרכז ללימודי טראומה בבית חולים רמב"ם כבר 27 שנים

 

"המטופל הראשון שלי היה ילד אחרי ניתוח לב שהסתבך מאד והיה מונשם במשך שנה בטיפול נמרץ ילדים. גם אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, אני עדיין זוכרת אותו ואת משפחתו".

 

 

 ( ) ( )

 

נטליה קלמפף

אחות בשלוש שנים האחרונות במחלקת ילדים א', בבית חולים לילדים ברמב"ם

 

"המטופל הראשון שלי היה ילד בן חצי שנה שהגיעה על רקע של בעיות נשימה. הוא טופל בהצלחה ואני זוכרת בעיקר את שיתוף הפעולה מול המשפחה שהיה מאוד חיוני להצלחת הטיפול בפעוט".

 

 ( ) ( )

 

פדוא סעדיה

13 שנה אחות מוסמכת בתינוקייה של רמב"ם, יועצת הנקה ומדריכה קלינית בעלת תואר שני

 

"המטופלים הראשונים שלי היו אמא שעברה לידה ראשונה והתינוק שלה. עבדתי אז כאחות טיפת חלב באזור נצרת. זו הייתה משימה מאוד מספקת להדריך אם טרייה בכל התחנות הראשונות החשובות לבריאות הילד שלה".

 

 ( ) ( )

 

ז'קלין שלם

32 שנה אחות ראשית במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים

 

"לא מזמן הגיע אלינו מטופל אשר עקב תאונה קשה סבל משיתוק בפלג הגוף התחתון. הבעיה שלו הייתה תפקודית קשה, ועבדנו איתו במחלקה במשך חודשים. מדובר בבחור צעיר בשנות השלושים לחייו והיום הוא עבר שיפור של ממש והפך לעצמאי למרות המגבלות הקשות מולן הוא מתייצב, ורמת התפקוד שלו טובה. זה הסיפוק בעיני.

 

"המקום הזה, למרות הקשיים הרבים שבין כתליו – נוטע בי המון תקווה ואת הידיעה הברורה שאסור להיכנע, אנו רואים כאן תוצאות מדהימות".

 

 ( ) ( )

 

תמר ארגמן

אחות אחראית במחלקה להריון בסיכון גבוה שעובדת 19 שנה במרכז הרפואי שיבא

 

"התפקיד שלי הוא להציל חיים- אני עושה זאת מתוך מחויבות אישית עמוקה".

 

 ( ) ( )

 

מלי זנדר

אחות אחראית נוירוכירורגיה ועובדת במרכז הרפואי שיבא 30 שנה

 

"בחרתי בתפקיד הזה בגלל אהבת האדם, סיוע לזולת בעת צרה. פעולת הצלת חיים ושיקום מספקת אותנו כל בוקר מחדש".

 

 ( ) ( )

 

יפה בן-דוד

סגנית אחות אחראית, מכון המטואונקולוגי לילדים, ועבדת 27 שנים כאחות בבית החולים שיבא

 

"רציתי להיות אחות בגלל הצורך והרצון להציל חיים ולתת. זוהי עוצמה אנושית מדהימה".

 

 ( ) ( )

 

אורנה צרויה

34 שנים אחראית במיון ילדים, ביה"ח לילדים, המרכז הרפואי שיבא

 

 "רציתי להיות אחות בגלל אהבת האדם. אני קמה כל בוקר בתחושת סיפוק אדירה".

 

 

 ( ) ( )

 

ויויאן זכנון

 3 שנים אחות במחלקה לטיפול נמרץ ביילוד מרכז רפואי זיו

 

"זה מקצוע מתגמל מאוד. בהתחלה כאב לי לראות את התינוקות במצב כזה, כל כך קטנים ושבריריים, אבל לאט לאט מתרגלים ונקשרים אליהם ואל המשפחות, שלמעשה כמעט גרות כאן בתוך המחלקה לתקופות ממושכות של מספר חודשים".

 

 ( ) ( )

 

שרית שראל

9 שנים אחות מחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי זיו

 

"הנתינה לזולת זה דבר מדהים. ההרגשה שהמטופלים מוקירים לך תודה ולא לוקחים אותך כמובן מאליו מרגשת".

 

 ( ) ( )

 

נאדין חאג'

עובדת כחמש שנים כאחות במחלקה לטיפול נמרץ ביילוד במרכז הרפואי זיו

 

" בחרתי במקצוע הזה כי יש בו הענקת טיפול וחיים. אני זוכרת את התאומות הראשונות בהן טיפלתי. אזכור אותן לתמיד".

 

 ( ) ( )

 

יעל מויאל

 עובדת כחמש שנים כאחות במחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי זיו

 

"אני אוהבת את המקצוע כי בגלל הקשר העמוק שנוצר לי עם מטופלים גרם לי להבין שאני במקצוע הכי נכון ומתגמל".

 

 ( ) ( )


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אחות מטפלת. מקצוע של נתינה
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים