שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל
    איחורים קבועים בתחילת יום העבודה בבקרים וסיום יום העבודה כשעה לפני הזמן - זו הסיבה העיקרית לכך שתחכו זמן רב לניתוחים. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2017

    בישראל קיימים 41 בתי חולים ו-433 חדרי ניתוח. על אף ששיעור חדרי הניתוח בבתי החולים הפרטיים הוא 11% בלבד מכלל חדרי הניתוח בארץ, מתבצעים בהם כמעט רבע מהניתוחים בישראל. מבקר המדינה מצא כשלים חמורים בניהול חדרי הניתוח בישראל, שמתבטאים בזמני ההמתנה ארוכים לקביעת תורים, חוסר יעילות בניצול עמדות הניתוח, ציוד מיושן ובלוי ומחסור חמור בכוח אדם.

     

    משרד מבקר המדינה ערך ביקורת בבתי החולים וולפסון, נהריה ובילינסון ושלח שאלונים ל-21 בתי חולים נוספים כדי לקבל תמונת מצב. ממצאי הדו"ח מעידים על כשלים חמורים ומקיפים בניהול חדרי הניתוח בישראל.

     

    לקריאת הדו"ח המלא על המחדל בחדרי הניתוח לחצו כאן

     

    בזבוז זמן יקר בחדרי הניתוח

    על אף שיום הניתוחים אמור להתחיל ב-7:30 בבוקר, בפועל הוא מתחיל בממוצע באיחור של יותר מ-40 דקות.

     

    זמן המעבר בין הניתוחים (פרק הזמן בין סיום ניתוח אחד לתחילתו של ניתוח נוסף) עמד בממוצע על כ-40 דקות ויותר, פי שניים מהזמן הנדרש על פי הנחיות משרד הבריאות. כך למשל, בבית חולים וולפסון זמן המעבר בין ניתוחים בשעות הבוקר הוא 17 דקות בממוצע, ואילו בשעות אחר הצהריים, שבהן צוות חדר הניתוח מקבל תוספת לשכר על כל ניתוח, זמן המעבר הוא פחות מחמש דקות בממוצע.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    על אף שיום הניתוחים אמור להסתיים ב-15:00, בכמעט מחצית מהניתוחים המתבצעים במשמרת הבוקר בבילינסון ובמרבית הניתוחים בוולפסון סיימו צוותי הניתוח את העבודה עוד לפני השעה 14:00, זאת בניגוד להנחיות. הדבר גורם לבזבוז משאבים של בית החולים, פגיעה בשירות שמקבל הציבור והתארכות זמני ההמתנה לקבלת תורים.

     

    בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של קופת חולים כללית מפעילים מעט חדרי ניתוח לאחר השעה 15:00, כלומר, חדרי הניתוח פועלים באופן מלא רק בשליש משעות היממה. מבקר המדינה טוען שבתי החולים אינם מנצלים ביעילות את חדרי ניתוח והדבר גורם גם כן להארכת תורים לניתוחים.

     

    עוד כותב המבקר, שלמרות שביטול ודחייה של ניתוח עלולים לפגוע בחולה ובמשפחתו ואף להביא להחמרה במצבו הרפואי, בחלק מבתי החולים לא מתעדים דחיות ניתוחים וביטולם, לא ממפים את הנתונים על היקפם ולא מנתחים את הסיבות לכך בשום שלב. לפני שנתיים אמר משרד הבריאות כי יגדיר מדד ייעודי לבחינת שיעור הביטולים והדחיות של ניתוחים ויפעל להעלאת המודעות לנושא, אולם עד היום – לא נעשה כלום בנדון.

     

    זמני המתנה ארוכים לחדרי ניתוח

    המתנה ארוכה לניתוח עלולה להחמיר את הבעיה הבריאותית של המטופל ולפגוע באיכות חייו. פעמים רבות תור ארוך לניתוח גורם למטופל להתייאש ולפנות למערכת הרפואה הפרטית.

     

    הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות: 

    לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

    "מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד-פעמיים"

    משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

     

    מבקר המדינה טוען שבמשרד הבריאות לא קבעו תוכנית מסודרת לקיצור התורים לניתוח במערכת הבריאות, וכל בית חולים מבצע רישום של אורך התורים בצורה אחרת ולא אחידה. משרדי הבריאות והאוצר ערים זה שנים לתופעת התורים הארוכים במערכת הציבורית.

     

    פועלים באופן מלא רק כשליש מהיממה. חדרי ניתוח (צילום: shutterstock)
    פועלים באופן מלא רק כשליש מהיממה. חדרי ניתוח(צילום: shutterstock)

     

    רק בסוף שנת 2015 סיכמו שני המשרדים לתקצב תוכנית לקיצור תורים. נכון לנובמבר 2016, משרדי הבריאות והאוצר עדיין לא גיבשו את מתווה התוכנית. יחד עם זאת, בפברואר השנה הודיע שר הבריאות כי הוא מתכנן לבצע רפורמה בתחום, במסגרתה תורים לניתוחים דחופים ייקבעו תוך 30 יום ולניתוחים שאינם דחופים עד 60 יום.

     

    עיכוב של שעה בהעברת המטופל מחדר ניתוח להתאוששות

    יחידת ההתאוששות נועדה לקלוט חולים לאחר ניתוחים אשר בוצעו בהרדמה כללית או מקומית. מטרת השהות בהתאוששות היא לאפשר חזרה לתפקוד מלא ולמנוע סיבוכי הרדמה. לפי הסטנדרט העולמי מספר עמדות ההתאוששות צריך להיות ביחס של 1.5 עד 2 עמדות התאוששות לכל עמדת חדר ניתוח.

     

    בחלק מבתי החולים שנבדקו היחס נמוך מכך, והדבר גורם לעיכובים שיכולים להימשך אפילו שעה בהעברת מטופלים מחדר הניתוח ליחידת ההתאוששות מפאת חוסר מקום. יש בתי חולים שבהם לא ניתן להעביר מטופל מעמדת ההתאוששות למחלקה במשך כמה שעות, כך שפינוי עמדת ההתאוששות מתעכב. על פי המבקר, בתי החולים אינם עוקבים אחר עיכובים אלה ואינם פועלים לקצר את משכם.

     

    מחסור חמור בכוח אדם

    להפעלת חדרי הניתוח נדרש צוות רפואי וצוות עזר תומך וסיעודי: רופא/ה מנתח/ת (כירורג/ית), רופא מרדים, שתי אחיות וסניטרים. התקן לכוח האדם הרפואי והסיעודי, שחושב לפני שנים רבות, מבוסס על מספר עמדות האשפוז ועמדות הניתוח ברישיון שניתנו לבית החולים עם פתיחתו. על אף שבשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום, ובעיקר התווספו טכנולוגיות חדשות, נושא כוח האדם לא נבחן מחדש.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    באוגוסט 2016 הועסקו בבתי החולים כ-800 מרדימים מומחים ומתמחים בהרדמה. להערכת יו"ר איגוד המרדימים, חסרים בבתי החולים כ-150 מתמחים וכ-150 מומחים. עוד לדעתו, עד שנת 2030 המחסור יסתכם באלף מרדימים בישראל. המחסור גורם לפגיעה בבטיחות ההרדמה ובבטיחות המנותח ויוצר לחץ המשליך לרעה על זמני ההמתנה לניתוחים.

     

    לפי נתוני משרד הבריאות, על אף שמאז שנת 2010 חלה עלייה קלה בשיעור אחיות חדר ניתוח ביחס למספר חדרי ניתוח, עדיין קיימת מצוקת אחיות. מחסור זה גם כן מהווה גורם מעכב בביצוע ניתוחים וגורם מגביל בפתיחת חדרי ניתוח. בשל כך מתארכת ההמתנה לניתוחים.

     

    לטענת מבקר המדינה יש גם מחסור בסניטרים (אלונקאים), בטכנאים מסייעים ובכוחות עזר נוספים בחדרי הניתוח. בבתי חולים רבים יש מחסור בצוות שמסייע לחדרי ניתוח ובכך גורם לעיכוב משמעותי בתחילת הניתוחים ובמהלך התקין של הניתוח.

     

    ציוד מיושן ובלוי

    בחלק מבתי החולים בישראל חדרי הניתוח מיושנים מאוד והתשתיות שלהם אינן עומדות בסטנדרטים העכשוויים. חלקם הגדול גם לא ממוגנים לשעת חירום. המכשור בחלק מבתי החולים הממשלתיים כה מיושן עד שלעיתים הוא גורם להשבתת חדר ניתוח.

     

    הערכה: חסרים כ-300 רופאים מרדימים בישראל (צילום: shutterstock)
    הערכה: חסרים כ-300 רופאים מרדימים בישראל(צילום: shutterstock)

     

    מבקר המדינה מצא שלמשרד הבריאות אין תוכנית לפיתוח ובנייה של חדרי ניתוח חדשים. יתרה מזו, למשרד אין תוכנית אסטרטגית בנוגע למספר חדרי הניתוח העתידיים הנדרשים על פי הצרכים השונים, למשל - הנתונים הדמוגרפיים של האוכלוסייה, שיעור התחלואה וסוגי הניתוחים, וכן אין לו צפי לגבי הפיזור הגיאוגרפי הנדרש של חדרי הניתוח.  

     

    היעדר בקרה ופיקוח של משרד הבריאות

    מבקר המדינה קובע בדו"ח החמור שפרסם שעל אף שמשרד הבריאות גיבש נהלים עבור חדרי הניתוח, הוא לא קבע כללים מסודרים שיסייעו בגיבוש נהלי עבודה פנימיים ומפורטים לכל בית חולים. המשמעות היא שכל בית חולים פועל על פי ראות עיניו.

     

    בנוסף, על אף שפעילות חדרי הניתוח דורשת בקרה ופיקוח, למשרד הבריאות אין מידע מלא ואמין ובנושאים רבים הוא אינו מודד את התפוקה של בית החולים. לטענת מבקר המדינה משרד הבריאות אינו ממלא כראוי את תפקידו כרגולטור - הגורם המסדר והמפקח.

     

    המלצות

    • מבקר המדינה קובע שעל משרדי הבריאות והאוצר לגבש לאלתר תוכנית לאומית לקיצור תורי הניתוחים ולהפעילה בהקדם האפשרי. בנוסף הוא ממליץ שמשרד הבריאות יכין תוכנית מסודרת על פיה ינהלו כלל בתי החולים את מערך חדרי הניתוח, שתקבע מהם התהליכים המתבצעים לפני הניתוח ולאחריו, ותקבע כללים מחייבים, למשל בנוגע לזמני המתנה לניתוחים שונים ופרקי זמן מקסימליים לביצוע פעולות שונות.

     

    • בנוסף, על משרד הבריאות ובתי החולים להקים מערכת ממוחשבת לניהול התורים לניתוחים ובמקביל לבצע עבודת מטה במסגרתה יש להבין את הסיבות לבזבוז של תשתיות חדרי הניתוח ולמצוא דרך יעילה לניצול של חדרי הניתוח.

     

    • משרד הבריאות נדרש לבנות מנגנון שיאפשר לעדכן במערכת הממוחשבת את הסיבות וההנמקות לביטול ניתוחים ובמקביל לקבוע מדד לדחייה וביטול של ניתוחים, לצמצם את היקף התופעה ולהציע דרכים להתמודד איתה.

     

    • בנוסף, קובע המבקר שיש לבחון מחדש את תקינת כוח האדם הרפואי והסיעודי בהתאם לנתוני כוח האדם בכל מקצוע, באופן שהפעילות בחדרי הניתוח תהיה יעילה ומתאימה לצרכים העכשוויים.

     

    • על משרדי הבריאות והאוצר לקיים עבודת מטה סדורה להקמה ולחידוש של תשתיות והצטיידות של חדרי ניתוח. עליהם גם לקבוע תכנית תקציב רב-שנתית בדבר סדרי העדיפות להקצאת המשאבים.

     

    תגובת פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל

     "קשה להגיד שאנו מופתעים מהממצאים הקשים המתוארים בדו"ח המבקר. הדו"ח מוכיח שהצהרות לחוד – ומציאות לחוד. מצב חדרי הניתוח בכי רע, בעוד מצבם הרפואי של מטופלים הממתינים זמן רב לניתוח מתדרדר.

    מזה זמן רב הר"י מתריעה כי חדרי הניתוח עומדים ריקים שעות על גבי שעות, בשל מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים. הרופאים רוצים ומוכנים לעבוד בחדרי הניתוח העומדים שוממים, אלא שהמערכת מונעת מהם לעשות כן. בלתי מתקבל על הדעת שעד היום לא הוקצה כסף ייעודי לתוכנית לקיצור תורים, למרות הצהרות משרדי האוצר והבריאות. על קברניטי משרד הבריאות לראות בדוח מבקר המדינה הטלת אחריות חמורה המחייבת לפעול בדחיפות לשינוי המצב".

     

    תגובת משרד הבריאות: המחקר עדיין מתנהל

    בנושא חדרי הניתוח: בעקבות דו"ח מבקר המדינה מוקמת על ידי משרד הבריאות ועדה רב תחומית שכוללת את נציגי הרגולטור, נציגי הגופים המרכזיים במשק האשפוז ונציגי האיגודים המקצועיים והמועצות הלאומיות. מטרתה בניית דו"ח שיבצע מיפוי עומק של ניהול תהליכים ותפעול חדרי ניתוח ובכלל זאת מתן התייחסות לזימון תורים, נהלים וסטנדרטים, בטיחות המטופל, בינוי ותשתיות, תקינה וכוח אדם והתייחסות לתמחור פרוצדורות במערכת, וזאת בין היתר תוך בחינת ממצאי הוועדות שדנו בנושא בעבר וניתוח המודלים הקיימים בארץ ובעולם. 

     

    בנושא זמני ההמתנה לניתוחים: החל מינואר 2015 קיימת דרישה לדוח המדד למנהל איכות שירות ובטיחות הטיפול במשרד. מתבצעת עבודה של המינהל לאיכות שירות ובטיחות במשרד מול בתי החולים. במקביל משרד הבריאות עורך מחקר על דחיית ניתוחים באשפוז, תחת האגף לשירות. המחקר עדיין מתנהל.

     

    יש לציין שפונקציית הייצור של מערך חדרי הניתוח משתנה מאוד בין בתי החולים, והבקרה על מערך זה חייבת להיעשות מתוך הכרות מעמיקה עם אופי ותמהיל הפעילות של בית החולים. האגף לפיקוח על מערך האשפוז שהקים המשרד כחלק מהבנות הסכם בריאות-אוצר, יהווה זרוע רגולטורית שתאפשר בקרה שוטפת של ביצוע הכללים וההנחיות שיגזרו ממסקנות הוועדה. כמו כן, הטמעת מערכת ממוחשבת שתגבה ותלווה את תורת ההפעלה, היא צעד הכרחי, תוך הבנה כי הטמעה של דיווח אחיד לפעילות מסוג זה היא תהליך מורכב הצורך משאבי זמן וכוח אדם מצד גורמים שונים במשרד ובבתי החולים.

     

    כפי שמציין המבקר נכונה, לא קיימת למשרד תוכנית אב סדורה המתייחסת לכמות חדרי ניתוח נדרשים לנפש, יחד עם זאת, יש לציין כי לא קיימת מוסכמה רפואית הקובעת ומגדירה תקן נדרש של חדרי ניתוח לנפש. גם נושא זה יונח על שולחן הוועדה. משרד הבריאות יבחן במסגרת הועדה הרב מקצועית גם את נושא ניצולת ותפוקות חדרי הניתוח כחלק מהמהלך הכולל של טיוב הפעלת משאב זה. בעקבות כך יקבעו סטנדרטים זהים לכלל המערכת.

     

    תגובת איגוד המרדימים

    "הדו"ח אינו מבצע חישובים כלכליים לתקציב הדרוש לניצול טוב יותר של חדרי הניתוח, ואם אכן חסרים תקציבים, מה צריך להיות הגידול התקציבי שיאפשר את גיוס כוח האדם הרפואי והסיעודי, חידוש הציוד והתשתיות בחדרי הניתוח במדינת ישראל. הסיכום אינו מזכיר את הצורך ביותר רופאים מרדימים ובכוח אדם סיעודי לחדרי הניתוח".

     

    *אינפוגרפיקה: עדי פארי

     

     


    פרסום ראשון: 16.05.17, 15:49
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כשביה"ח מקבל תוספות על כל ניתוח, זמני ההמתנה מתקצרים לפתע
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים