שתף קטע נבחר

ללא שכר הטרחה: מתי כדאי לבחור בגישור בין שכנים

השכן מסרב לשלם דמי ועד בית, הכלבים בשכונה לא מפסיקים לנבוח, ויזמים מתכוונים להקים בית קפה בחזית הבניין. רבים ממהרים לפתור חילוקי דעות בין שכנים בבית המשפט, ומתעלמים מאופציה נוספת, רלוונטית לא פחות, במחיר זול יותר - הליך הגישור

בשנים האחרונות חלה עליה במספר תיקי סכסוכי השכנים שהגיעו לערכאות המשפטיות. ההליך המשפטי הינו הליך ארוך ומסורבל, אשר מלווה לא אחת בתחושה של עוגמת נפש - ורבים שוכחים מפרוצדורה מקבילה, אשר לעתים רלוונטית עבורם לא פחות. זהו הליך הגישור.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כתבות נוספות במדור בית ישראלי

 

הליך הגישור הינו דרך אפקטיבית, קצרה וזולה לפתרון סכסוכים בין צדדים. נכון הדבר בייחוד כשיש בין הצדדים מערכת יחסים מתמשכת כמו משפחה, שכנים, עבודה, עסקים וכדומה.

 

מדוע דווקא גישור?

בבית משותף, יש לתת מענה לאינטרס של כל דייר בנושאים שונים אשר עלולים להגיע לכדי מחלוקת - בהם תשלום ועד בית, ניקיון הגינה, איטום הגג, בעיות נזילה, רעש וכדומה. הדיירים נפגשים זה עם זה על בסיס יומי, ולכן חשיבות שימור מערכת יחסים תקינה היא משמעותית ובעלת השפעה מיידית על על איכות החיים של הדיירים.

 

תהליך הגישור דומה יותר להליך של משא ומתן מאשר להליך משפטי. מטרתו היא לנסות ולהגיע להסכם אשר נותן מענה לצרכיו של כל צד. הגישור נערך בפרטיות, בניגוד לדיון בבית המשפט - שם מדובר בדרך כלל בדיון ציבורי.

 

למגשר תפקיד קריטי בהליך. עליו להימנע מלנסות להיות "שופט" ולהכריע, אלא לנתח את המצב, להבין מה האינטרסים של כל צד (לפעמים לאו דווקא בבעיה שהונחה בפניו), לחשוב "מחוץ לקופסא" ולהוביל את הצדדים לפיתרון שיהיה מקובל על הצדדים.

 

חשוב לזכור כי הליך הגישור הינו הליך מרצון, והמגשר אינו יכול לכפות על הצדדים להגיע לפתרון. הליך הגישור חסוי, ואם אחד הצדדים לא מעוניין לחשוף מידע כלשהו לצד השני, הוא חופשי להיפגש עם המגשר בפרטיות. בנוסף, כל צד יכול לבקש להפסיק את הליך הגישור בכל שלב.

 

הקמת בית קפה תמורת שיפוץ הכניסה לבניין

לעיתים נוטים לזלזל באפשרות שסכסוך רב שנים המשלב אמוציות רבות יסתיים דווקא בגישור ולא בהליך משפטי. מקרה בו טופל סכסוך בבית משותף, בו הייתי מעורב, מוכיח אחרת.

 

דיירי אותו הבניין ביקשו למנוע את הקמתו של בית קפה בקומת הכניסה של הבית המשותף. הדיירים חששו מההמולה, הרעש והריחות שיגיעו עם פתיחתו של העסק. להפתעתם, בהליך הגישור נמצאו פתרונות רבים שאפשרו את החיים המשותפים בבית המשותף. בסופו של דבר נפתח בית הקפה במסגרת ההגבלות שהציבו הדיירים, ובתמורה שופצו חדר המדרגות והכניסה המוזנחת של הבניין. עד היום נהנים שני הצדדים מיחסי שכנות טובה.

 

לסיכום, שכנים בבית משותף שהשכילו לפתור סכסוכים באמצעות הליך הגישור, מעידים על כך שההליך אפשר להם לשפר את מערכת היחסים, לקבל מענה מיטבי על הצרכים של כל אחד מהצדדים ולחסוך בעלויות.

 

עורך הדין ד"ר אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי הדין ד"ר מילר ושות' . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים