שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יום הזיכרון "הסודי" ליוצאי אתיופיה שנספו בדרך
    באותו יום בו מציינת המדינה את יום ירושלים, מצוין במקביל יום הזיכרון לכ-4,000 יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, מונעים מחלום ישן להגיע לירושלים. איך זה שרוב הציבור הישראלי עדיין לא מכיר אותו? מנכ"לית עמותת פידל מיכל אברה סמואל

    כבכל שנה נציין בכ"ח באייר ובמקביל ליום ירושלים, את יום הזיכרון לכ-4,000 יוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. חלקם נחטפו ונרצחו במהלך שהייתם במחנות הפליטים בסודן, חלקם נאנסו והתאבדו מהבושה, חלקם מתו מהמגיפות ומתנאי המחייה הקשים וחלקם לא שרדו את המסע הרגלי.

     

    אך האבסורד הוא שבישראל של 2017, רוב הציבור לא מכיר את היום הזה ובמקרים רבים לא שמע עליו מעולם. היקף החשיפה התקשורתית אליו עדיין נמוך, אם כי נמצא במגמת עלייה. ולמרות ההנחיה של משרד החינוך, על פיה יש לציין את היום הזה במוסדות הלימוד, עדיין ישנם לא מעט בתי ספר ואנשי חינוך שלא מזכירים אותו.

     

    עם כל הצער העמוק שבדבר הגיע הזמן להודות על האמת – בישראל גדלים דורות שלמים המבססים את התפיסות והידע שלהם על היסטוריה חלקית או היסטוריה בעלת קשר אישי לקבוצות הרוב בציבור.

     

    איך ניתן לתקן את המצב ומהם הצעדים שיש לקדם?

    חידוש נקודת המבט הישראלית – בישראל של 2017 הגיע הזמן לקחת אחריות ולהכיר בהיסטוריה ובמורשת של יהודי אתיופיה כמרכיב בלתי נפרד מן ההיסטוריה של כל עם ישראל. מחיר הציונות של יהודי אתיופיה אינו שונה במידתו מזה של יתר העדות והקהילות היהודיות שהיו מוכנות להקריב את עצמן למען העלייה לארץ ישראל. ולכן, יש לחדש את נקודת המבט הישראלית ולהכיר ביום הזיכרון ליוצאי אתיופיה כבעל משמעות לאומית ולא עוד ככאב של עדה אחת.

     

    דוגמא אישית מנבחרי הציבור – הגיע הזמן שהמנהיגים שלנו יביעו התייחסות פומבית ליום הזה ויציגו אותו כשווה במהותו ליתר ימי הזיכרון הלאומיים. מעבר להשתתפות בטקס הממלכתי הקבוע המתקיים מידי שנה בירושלים אליו מגיעים נציגי ציבור, יש מקום להביע סולידריות, להתבטא יותר, לצאת לתקשורת ולחדש את הדיון סביב יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

     


    להכיר ביום הזיכרון ליוצאי אתיופיה כבעל משמעות לאומית ולא עוד ככאב של עדה אחת.

     

    הגברת הפיקוח על מוסדות החינוך ואנשיהם - למרות חוזר מנכ"ל משרד החינוך ישנם בתי ספר ואנשי חינוך המדלגים על ציון היום, או שאינם מעמיקים את
    הלמידה אודותיו. בתוך כך, הגיע הזמן שמשרד החינוך יגביר את הפיקוח בנושא על מוסדותיו ואנשיו, יגדיל את היקף התוכן ויוודא כי גם בבתי ספר בהם אין תלמידים ממוצא אתיופי ילומד ויוצג יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל באופן שוויוני, ראוי ומכובד. כל עוד לא יהיה שינוי ברמת הפיקוח מצד משרד החינוך ימשיכו לגדול כאן דורות שלמים שלא יכירו ויבינו את ערכו ומשמעותו של היום.

     

    שימוש בתקשורת הישראלית כסוכנת שינוי - לתקשורת הישראלית והדינמית השפעה רבה על השיח הציבורי וכפועל יוצא על תפיסותיו. אך למרות זאת, יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה עדיין מסוקר בהיקף ובתדירות נמוכים, וזאת בניגוד מוחלט ליתר ימי הזיכרון הלאומיים המקבלים חשיפה משמעותית. בדיוק בנקודה זו, התקשורת הישראלית יכולה להיות שותפה להובלת השינוי המבוקש ולהגביר את הסיקור סביב יום הזיכרון ומשמעותו.

     


    יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה עדיין מסוקר בהיקף ובתדירות נמוכים

     

    ניתן לעשות זאת באמצעות חשיפת עדויות של יוצאי אתיופיה מהחיים במחנות הפליטים בסודן, סיפורי גבורה, סיפורים מן המסע לישראל וכיו"ב. לא ייתכן ולא סביר כי ביקורו של נשיא ארצות הברית יסוקר לפרטי פרטים, לרמת השניות והדקות ואילו יום זיכרון בעל משמעות לאומית יוסיף להיות נחבא על הכלים.

     

    לימוד ההקשר בין יום הזיכרון ליום ירושלים – מעת לעת עולה השאלה "איך ניתן לסקר את יום הזיכרון ליוצאי אתיופיה במקביל ליום ירושלים?", אך גם כאן התשובה בגוף השאלה, לקיום יום הזיכרון באותו מועד עם יום ירושלים יש משמעות רבה, הנשענת על הכמיהה של יהודי אתיופיה לארץ ישראל ולעיר ירושלים, אותה כמיהה שבשמה אלפי יהודי אתיופיה החליטו להקריב את עצמם ולצאת למסע הקשה.

     

    הגיע הזמן שההנהגה הארצית והמקומית יתייחסו ליום הזיכרון ליוצאי אתיופיה כשווה בין שווים ולא יתנו יד להסללת ההיסטוריה והמורשת של יהודי אתיופיה. זה המקום של המנהיגים שלנו ליזום יותר מהלכים, שיעלו את היום הזה למודעות הציבורית, זה המקום של אנשי החינוך להעמיק את הלמידה אודות היום הזה ולשלב סיפורי גבורה ועדויות ממקור ראשון, שיצרו חיבור ועניין בקרב הדור הצעיר. וזה המקום של החברה הישראלית כולה לשנות את התפיסה "שהתרגלנו" אליה ולהכיר במורשת יהודי אתיופיה כמורשת של כלל עם ישראל. רק אם נלמד את ההיסטוריה כשותפים – נהיה שותפים.

     

    מיכל אברה סמואל היא מנכ"לית עמותת פידל, הפועלת לחינוך ולשילוב חברתי של ישראלים יוצאי אתיופיה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יום הזיכרון "הסודי" ליוצאי אתיופיה שנספו בדרך"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מיכל אברה סמואל
    צילום: רויטרס
    בחגיגות הסיגד בירושלים
    צילום: רויטרס
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים