גל גדות, לפנייך: הישראלים שכבשו את הוליווד

לא משנה אם אהבתם או שנאתם את הסרט "וונדר וומן" (ואפילו אם לא צפיתם בו), על דבר אחד בוודאי תסכימו - גל גדות כבשה פסגה הוליוודית לא קטנה. ובכל זאת, עדיין מוקדם להכתיר אותה ככוכבת הישראלית הכי גדולה שהייתה לנו, והיא בהחלט לא הראשונה שהתגברה על המבטא ועל אנגלית קלוקלת. כבר בשנות ה-70 היה חיים טופול מועמד לאוסקר, בעוד שחיה הררית, ילידת חיפה, כיכבה בשובר הקופות הכי גדול לשנת 1959. אז מי היו אותם שחקנים שחצו את האוקיינוס ולא הסתפקו בתפקידי מחבלים? יצאנו למסע בזמן.

חיים טופול: טוביה החולב סופרסטאר

חיים טופול (81) הוא אחד השחקנים הישראלים שהצליחו מעבר לים, ובגדול. קריירת המשחק המקומית שלו החלה לתפוס תאוצה כששיחק עולה חדש בשם סאלח שבתי במערכונים שכתב אפרים קישון. המערכונים התגבשו לכדי תסריט וב-1964 יצא הסרט "סאלח שבתי" בכיכובו של טופול ובבימויו של קישון. הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב והיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.

חיים טופול ורוג'ר מור ב"לעינייך בלבד". "היה חבר טוב"

שנתיים אחרי ההצלחה הגדולה עבר טופול ללונדון והתחיל לשחק בהצגות בווסט אנד, כשהתפקיד הכי גדול שלו היה טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג". ב-1971 כיכב בתור טוביה בגרסה הקולנועית של הסרט, מה שזיכה אותו בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי או קומי". באותה שנה היה גם מועמד לפרס האוסקר על משחקו בסרט - המועמדות הראשונה והיחידה אי-פעם של ישראלי בקטגוריה זו.

בעקבות הצלחת הסרט החל טופול לככב בסרטים הוליוודיים רבים, בהם "גלילאו גלילאי" (1975), "פלאש גורדון" (1980) ואף השתתף בסרט בסדרת ג'יימס בונד - "לעינייך בלבד" (1981) לצד רוג'ר מור - בו גילם מאפיונר יווני שעוזר לסוכן הסמוי. ההצלחה של טופול בהוליווד לא הייתה מקצועית בלבד, אלא גם אישית. כשרוג'ר מור הלך לעולמו, לפני פחות מחודש, סיפר עליו טופול שהשניים היו חברים טובים ושהם נהגו להיפגש באילת שנים רבות אחרי ששיחקו יחדיו: "הוא היה קופץ לכאן כמעט כל שנה, או שאני הייתי קופץ אליו. אני לא יכול להגיד מילה רעה עליו".

דליה לביא: קירק דאגלס מימן את הלימודים 

חיים טופול הוא לא השחקן הישראלי היחיד שכיכב בסדרת ג'יימס בונד. גם השחקנית דליה לביא, שנפטרה לפני כחודש, נהנתה מהחוויה - סוג של. לביא הייתה נערת בונד שהצילה את העולם, נחטפה בדרך ואף ניהלה מערכת יחסים משמעותית ורומנטית עם בונד. אך לא מדובר בהפקה רשמית של הסדרה, אלא בפרודיה המופרעת "קזינו רויאל" (1967) על מעלליו של הסוכן, לצדם של פיטר סלרס, וודי אלן, פיטר אוט'ול ועוד.

דליה לביא עם וודי אלן. סוג של נערת בונד

הקריירה המקצועית של לביא החלה במקרה. השחקן קירק דאגלס פגש אותה כשהייתה בת עשר כשביקר בארץ לרגל צילומי הסרט "עושה הלהטים", התרשם ממנה ואמר להוריה שהיא צריכה להיות שחקנית. בנעוריה מימן לה את הלימודים בבית הספר למחול בשטוקהולם, שאותם הפסיקה בגלל מצבו הבריאותי של אביה בתקופה זו ולאחר מכן פטירתו.

מלבד ההשתתפות ב"קזינו רויאל", לביא שיחקה בעוד מספר סרטים נחשבים בשנות ה-60 ואף הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב על תפקידה ב"שבועיים בעיר זרה" (1962) לצדו של דאגלס. לביא זכתה גם להיות הישראלית הראשונה על שער מגזין ווג הבריטי. בשנות ה-70 זנחה את קריירת המשחק והתמקדה בשירה, וגם בתחום זה נחלה הצלחה.

דליה לביא עם פיטר אוט'ול והנסיכה מרגרט(צילום: GettyImages)

בתחילת מאי האחרון נפטרה לביא בגיל 74 בביתה בצפון קרולנייה. בראיון ל-ynet  לפני שנתיים הזכירה את גל גדות כשנשאלה מי יכולה להיות נערת בונד הישראלית הבאה: "שמעתי שיש ישראלית אחת שהולך לה בהוליווד. היא תגלם עכשיו את וונדר וומן, וזו התחלה יפה. נערות בונד צריכות להיות אתלטיות, אז היא בכיוון הנכון".

מילי אביטל: ממלצרית בניו יורק לכוכבת "סטארגייט"

בשנות ה-90 הייתה מילי אביטל ה-כוכבת שלנו מעבר לים. ככה זה כשאת גם מככבת בתפקידים גדולים וגם נמצאת במערכת יחסים עם אחד השחקנים המצליחים בעיר באותה תקופה, דיוויד שווימר.

מילי אביטל. סיפור סינדרלה קלאסי

השחקנית, שירדה מהארץ בגיל 21 כדי לעשות את זה בגדול בארצות הברית, החלה את קריירת המשחק בארץ. אביטל השתתפה בהצגה "יחסים מסוכנים" בקאמרי ובסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר. הצלחתה בחו"ל היא סיפור סינדרלה קלאסי - היא עבדה כמלצרית בניו יורק, שם נתקלה בה סוכנת שחקנים, התרשמה מאוד ושלחה את פרטיה לרולנד אמריק, במאי הסרט "סטארגייט". גם הוא התרשם מהשחקנית הצעירה והאלמונית וליהק אותה לתפקיד שאורי, הגיבורה הנשית בסרט. לאחר הצלחת הסרט, אביטל השתתפה בסרטים רבים, ביניהם "איש מת" של ג'ים ג'רמוש לצדו של ג'וני דפ, "נשיקה בין חברים" (שם הכירה את שווימר) ו"חתונה פולנית". 

כיום מודה אביטל בראיונות שהיא הורידה קצת את הרגל מהגז כדי להתמקד בגידול ילדיה. היא נשואה לתסריטאי זוכה האוסקר צ'ארלס רנדולף ("מכונת הכסף") ויש להם שני ילדים. לצד הקריירה הבינלאומית, אביטל ממשיכה לגלם תפקידים בארץ. היא השתתפה בסדרה "חטופים" של גידי רייף ולאחרונה ניתן לצפות בה בסדרה "נופלות על הרגליים" לצד שני כהן.

מילי אביטל עם שני כהן ב"נופלות על הרגליים"(צילום: עדי אורני)

אהרון איפלה: העולה ממרוקו ששיחק לורד בריטי

לא רבים מכירים אותו, אבל במשך ארבעה עשורים כיכב אהרון איפלה ז"ל בעשרות סרטים בהוליווד ובתוכניות טלוויזיה באנגליה. איפלה הוא יליד מרוקו שעלה ארצה עם משפחתו בגיל 8 בסוף שנות ה-40. אחרי שירותו הצבאי נסע עם חברים לאנגליה, שם צפה בסרט "חופי הכרך" עם מרלון ברנדו. בראיון ל- ynet סיפר כי אחרי שראה את ברנדו החליט שגם הוא יכול להיות שחקן. "כולם התלהבו ממנו. אני טענתי שגם אני יכול לעשות את מה שהוא עושה, למרות שלא דיברתי אנגלית. אז לקחתי מורה, למדתי שייקספיר והכנתי את אנטיגונה למבחן כניסה לבתי הספר למשחק בלונדון".

הביטחון הזה השתלם לו, כי ארבע שנים אחר כך הוא כבר החל להשתתף בהצגות בווסט אנד ובסדרות ובסרטים בריטיות רבות (ואף בסרט "כנר על הגג" בתפקיד קטן לצד טופול). בשנות ה-80 כבר החל לקבל תפקידים מכובדים וגדולים כמו לורד בריטי בסרט "The Shooting party" לצדם של ג'ון גילגוד וג'יימס מייסון, ובמיני סדרה "משה" בה גילם את יהושע בן נון לצד ברט לנקסטר. במהלך מסע יחצי הציבור של "משה" בארצות הברית, החליט איפלה להישאר בלוס אנג'לס, שם שיחק באינספור סדרות כמו "ספינת האהבה", "המלאכיות של צ'ארלי", "שושלת" ועוד. אחד התפקידים שהכי זכורים לו הוא פרעה בשני סרטי "המומיה".

אהרון איפלה ב"המומיה"

איפלה נפטר לפני כשנה ממחלת הסרטן, כשהוא בן 75. בחמש השנים האחרונות לחייו התגורר בישראל, לאחר עשורים רבים בנכר.

חיה הררית: כך קטפתי את התפקיד הראשי ב"בן חור" 

לפעמים מספיק תפקיד אחד גדול כדי להיכנס לרשימה שכזו, וזה בדיוק המקרה של חיה הררית, שכיכבה בתפקיד הראשי בסרט עטור האוסקרים "בן חור" (1959).

חיה הררית. מפה לקאן

הקריירה של הררית בישראל הייתה קצרה אך אפקטיבית. היא התחילה את דרכה בהצגות תיאטרון (בין השאר שיחקה במחזמר "קזבלן" בקאמרי). לאחר מכן כיכבה בשני סרטים - "אבן על כל מיל" ו"גבעה 24 אינה עונה" (שניהם יצאו ב-1955). בעוד שהסרט הראשון היה אזוטרי למדי, "גבעה 24 אינה עונה" הקנה לה את הפריצה הבינלאומית שלה. סרט זה, בבימויו של ת'ורולד דיקנסון הבריטי, הגיע לפסטיבל קאן ושם זכתה הררית בציון לשבח במסגרת פרס השחקן הטוב ביותר. בעקבות זכייה זו היא השתתפה בסרט "נערת היום" של הבמאי האיטלקי פרנצ'סקו מאזלי ונתקלה באנשי תעשייה רבים, בהם הבמאי וויליאם וויילר.

שנה לאחר מכן, בעת שהותה בפריז, היא קיבלה הזמנה לאודישן ברומא מאולפני MGM לתפקיד אסתר, הגיבורה הראשית בסרט "בן חור". מי ששלח את ההזמנה היה לא אחר מאשר וויליאם וויילר, שאמר כי הרשימה אותו בפגישתם בקאן. למרות התפקיד הראשי, הקריירה של הררית לא המריאה מאז. היא אמנם השתתפה בכמה סרטים אמריקניים, אך כולם היו נחלו כישלון קופתי וביקורתי.

הררית, כיום בת 86, מתגוררת בלונדון.