המדריך לגמר הצ'מפיונס
ההשפעה של זידאן על רונאלדו וההחלטה לגבי איסקו. הגאונות הטקטית של אלגרי והחופש לדיבאלה. הקו הכפול שמחבר בין הברזילאים דני אלבס למרסלו ומוסר העבודה של הקרואטים מודריץ' ומנדז'וקיץ'. אורי קופר מכין אתכם לגמר הגדול בשבת
לכל גמר סיפור מיוחד משלו, אבל נדמה שגמר ליגת האלופות 2017, וזה מה שהופך אותו לכה מעניין, מורכב מכמות עצומה של סיפורונים פיקנטיים שמעצימים את החשק שיגיע כבר שבת בערב (21:45).
אוהבי ההיסטוריה נזכרים בשער של פרדראג מיאטוביץ' בגמר ההוא או שמים את זינדין זידאן, שכיכב בעבר בשתי הקבוצות, במרכז העניינים. הרומנטיים מדברים על ג'יאנלואיג'י בופון, כנראה השוער הטוב בהיסטוריה, שמעולם לא הניף את גביע האלופות. חובבי האקשן לא יכולים לחכות למפגשים בין המגנים הברזילאים של שתי הקבוצות, ומצייני ההישגים רוצים לראות האם יובנטוס תהפוך לקבוצה השמינית (ברצלונה עשתה זאת פעמיים) שיכולה להתגאות בכך שלקחה "טרבל", או שריאל מדריד תיחקק בספר דברי הימים כראשונה בעידן ליגת האלופות שמצליחה לשמור על התואר.
אפשר להרחיב גם על גונסאלו היגוואין, סמי חדירה ואלברו מוראטה שפוגשים את האקסיות או על גארת' בייל, שמגיע לגמר אצלו בבית, בוויילס. מקצועית, העולם מסתכל על המשחק הזה כהתקפה הטובה ביותר, זו של ריאל מדריד, מול ההגנה הטובה ביותר, של יובנטוס כמובן. על כריסטיאנו רונאלדו, בכושר הבקעה מופרע בצ'מפיונס, מול לאונרדו בונוצ'י, הבלם הטוב בתבל, וחבריו, שספגו רק 3 פעמים בליגת האלופות בכל העונה.
אבל כמה שפשוט לדבר על "התקפה מול הגנה" המשחק, כמו כל משחק, מורכב הרבה יותר. הנה הנקודות המקצועיות החשובות של שתי הקבוצות. מהעבודה של זידאן עם רונאלדו ואיסקו ועד הגאונות הטקטית של מסימיליאנו אלגרי. הקו שמחבר את הברזילאים דני אלבס ומרסלו, ומוסר העבודה של הקרואטים לוקה מודריץ' ומריו מנדז'וקיץ'. מדריך לקראת הגמר שיסגור את העונה.
ההשפעה וההחלטה של זידאן
הוא גדל בקאן ופרץ בבורדו, אבל זידאן תמיד יקושר לשתי קבוצות אחרות – יובנטוס וריאל מדריד. בכל אחת שיחק חמש שנים והנה הוא מאמן את ריאל מול יובה. בשנה וחצי של זיזו בתפקיד, תקופה בה זכה גם בליגה הספרדית וגם בליגת האלופות, סיפרו שוב ושוב על הדרך של המאמן להתחבר לשחקנים שלו. על כך שהוא גורם לכוכבים הכי גדולים לשחק בכיף.
לפני העלייה לדשא זידאן תמיד סוגר את הדברים שלו עם המילים "תיהנו שם". בעוד רפא בניטס, המאמן הקודם, היה מנסה להסביר לרונאלדו באיזו תנוחה לעמוד לפני בעיטה חופשית, זידאן עושה עם הפורטוגלי תחרות בעיטות. זידאן לא מאמן שמדבר הרבה ולכן כשהוא כן מרחיב במילים השחקנים מקשיבים לו. כך היה עם רונאלדו, שהתחיל את העונה פצוע וזיזו, שרצה לתת לו מנוחה, אמר "אם תקשיב לי תגיע לסוף העונה בכושר יותר טוב מתמיד". רונאלדו, שלא מסוגל לשבת על הספסל (ולכן בהרבה משחקים שקיבל מנוחה היה בכלל מחוץ לסגל ונשאר בבית), הקשיב.
אבל זידאן הוא לא רק "מאמן של שחקנים" אלא עושה מהלכים מקצועיים מעניינים. אחד מהם הגיע בצורה חצי כפויה, עם פציעתו של גארת' בייל שהכניסה את איסקו להרכב. זה לא היה חילוף שחקן בשחקן, אלא כזה שממש שינה את שיטת המשחק של ריאל. "גארת' או איסקו, זה משנה את הדרך בה אנחנו משחקים", אמר השבוע טוני קרוס. "האם זה 2-4-4 או 3-3-4. השינוי הוא לא רק בהתקפה, אלא גם בצורה בה אנו עומדים בהגנה. המאמן כבר יגיד לנו בשבת איך נשחק".
השבת מתקרבת וזידאן צריך להחליט – בייל או איסקו. כשהספרדי על המגרש שחקני ריאל, כפי שאפשר לראות בתמונה המצורפת מחצי הגמר מול אתלטיקו, מוצבים בצורה אחרת, כשהקישור מורכב מיהלום. לאיסקו, שנמצא בקצה ההתקפי שלו, יש תפקיד ברור: הוא זז כל הזמן ללא כדור, למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה, לכיוון מה שמכנים "מרחב הביניים", במטרה למצוא שטח פנוי. שם הוא יכול לקבל את הכדור ולהאיץ את ההתקפה של ריאל בעזרת כדרור או מסירה. למרות שלפעמים יש דריבל מיותר, איסקו עושה את התפקיד שלו מצוין.
עם בייל, שחקן אגף, הסיפור שונה. שחקנים אחרים מקבלים משימות אחרות, הלחץ על היריב מגיע מכיוון אחר. בייל כשיר, אבל לפי הדיווחים האחרונים לא במאה אחוזים. בנוסף, הוולשי משחק בבית, בקרדיף, ורבים מצפים לראות אותו על המגרש. בסקר שערך העיתון "מארקה" קבעו 72 אחוזים מהמצביעים שהם מעדיפים את איסקו בהרכב. זה גם ההיגיון כיוון שאיתו ריאל הגיעה לגמר. ועדיין, זידאן, שאמר שלא יושפע מדעת הציבור, צריך לקבל החלטה מכריעה.
הגאונות הטקטית של אלגרי
לפני כשלוש שנים, כשמסימילאנו אלגרי הגיע לחתום ביובנטוס, מאות אוהדים ירקו על הרכב שלו וזרקו עליו ביצים. אלגרי, שפוטר ממילאן, נחשב ל-"אויב הרשע", רחוק מאוד מהאהדה לה זכה קודמו בתפקיד אנטוניו קונטה. גם היחסים העכורים עם אנדראה פירלו, שהובילו לכך שהכוכב עבר ממילאן ליובה, נחשבו לבלתי ניתנים לתיקון.
לא רק שאלגרי נכנס לנעליים של קונטה, אלא גם נתפס היום כגאון טקטי נדיר. בעונה הראשונה הוא הגיע לגמר ליגת האלופות עם קישור שכלל את פירלו, וידאל ופוגבה. כל השלושה עזבו מאז והנה הוא שוב בגמר. בתחילת העונה שעברה, כשיובה הייתה במרכז הטבלה, אלגרי עבר לשחק עם שלושה בלמים והכל השתנה לטובה. בינואר העונה, כשהייתה הליכה מסוימת לאחור, הוא שוב שינה שיטה, 1-3-2-4, ויובנטוס זינקה קדימה.
אבל הגדולה האמיתית היא מה שראינו מאלגרי במשחקים האחרונים בצ'מפיונס. המאמן, כפי שאפשר לראות בסרטון המצורף, שילב את שתי השיטות בצורה מדהימה. יובנטוס משחקת בעצם בשני מערכים שמתחלפים כל הזמן, תלוי מי הקבוצה שמחזיקה בכדור ומול מי משחקים. בדרך כלל, כשיובה תוקפת, משולש ה-BBC ההגנתי שלה נשאר יחד, אבל עם איבוד כדור, ברצאלי זז ימינה וזה הסימן לשינוי העמידה על המגרש. כך נוצרים שני קווים של ארבעה שחקנים בהגנה (שוב – הווידיאו מראה זאת היטב).
חיברתי כמה גיפים שהכינו אוהדי יובנטוס כדי להראות איך אלגרי שילב בין שתי שיטות משחק. מעבר משלושה בלמים לשניים, תלוי איזו קבוצה עם הכדור. pic.twitter.com/MeQ4JxJJUV
— Ori Cooper (@CoopSport) 1 ביוני 2017
איך שחקני יובנטוס משנים מערך באמצע המשחק
עם דני אלבס, "מגן" שנמצא בהתקפה, ומנדז'וקיץ', "חלוץ" שעוזר בהגנה, אנחנו מקבלים דוגמא מופלאה למאמן שיוצא מהתבניות הרגילות של המשחק. בגלל החיסרון המספרי בקישור, סביר להניח שנראה את יובנטוס מנסה לצאת בגמר להתקפות מעבר מהירות. הכדור יעבור לא מעט בין שלושה שחקנים – בונוצ'י, מוסר מעולה ביחס לבלם. ממנו לפיאניץ', מנהל המשחק שלא תמיד מקבל מספיק הערכה. ומשם לדיבאלה, שזוכה לחופש פעולה וינסה להיכנס בין קאסמירו לקו ההגנה הספרדי. שיטת המשחק של אלגרי היא ממש לא רק הגנה.
הקשר הברזילאי
במשחק העלייה לגמר, ובעקבות פציעת דני קרבחאל, ריאל הופיעה עם שני מגנים ברזילאים, דנילו ומרסלו. ליובנטוס יש גם שני מגנים ברזילאים, דני אלבס ואלכס סנדרו. קרבחאל כבר חזר להתאמן, רוב הסיכויים שיפתח בגמר וכך לא נקבל רק ברזילאים בתפקיד, אבל בכל מקרה העימות המעניין הוא בצד השני, בין אלבס למרסלו.
הם ישחקו על אותו קו, כפי שעשו לא מעט בעבר כשאלבס היה בברצלונה (והיום ברור איזו טעות הייתה לשחרר אותו), אבל זה לא הקו המקשר היחידי ביניהם. לשני הברזילאים יש הרבה מהמשותף. על שניהם, למרות קריירה נפלאה ושמירה על מקום בהרכב בקבוצות הכי חזקות בעולם, היו מספיק אנשים שהעבירו ביקורת. אם זה על הפקרות הגנתית או איכות ההגבהות. שניהם נחשבים טיפוסים מיוחדים בחדר ההלבשה – לאלבס קוראים "ג'וקר" ואת מרסלו מכנים "ליצן". שניהם היו בורג מאוד משמעותי בהגעת הקבוצות שלהם לגמר. אלבס עשה הכל מול מונאקו, מרסלו הבריק נגד באיירן.
"אנשים מקטלגים אותך וקובעים שאו שאתה עושה הגנה או שאתה עושה התקפה, אבל לנו יש דרך מסוימת לשחק בעמדת המגן", אמר אלבס על הסגנון הברזילאי בעמדה. "אנחנו לא רוצים שאנשים יתפסו אותה כמשעממת. בתפקיד הזה אתה החבר של כולם. חבר של ההגנה, חבר של הקישור, חבר של ההתקפה. כשמסתכלים על העמדה בצורה הזו יותר כיף".
אלבס ומרסלו משחקים בכיף. הם מהשחקנים המצחיקים ביותר שיש, במובן החיובי. עכשיו הם שוב ראש בראש, על הגביע הכי נחשב שיש. תראו את הטבלה שמציגה את השחקנים שייצרו הכי הרבה מצבי הבקעה לחברים במשחק שוטף בליגת האלופות העונה. במקום הראשון מגן, דני אלבס. במקום השני גם מגן, מרסלו. העובדה ששניהם בראש הטבלה, ולא שחקני התקפה או פליימייקרים במרכז המגרש, לא פחות ממדהימה.
מדובר במצ'אפ המעניין ביותר. הדרך בה ישלבו הגנה והתקפה אחד מול השני יכולה להיות מהפנטת ובכיף היה אפשר להסתכל רק על העימות ביניהם לאורך כל המשחק. "מדובר בשני המגנים הטובים בעולם", אמר השבוע קאפו, עוד מגן ברזילאי גדול. יחד יש להם 53 תארים ובשבת המספר יגדל ל-54. רק צריך לראות מי יחגוג אותו.
הילד עם התחפושת
מיד אחרי שנקבעו העולות לגמר זידאן החל לחלק לעובדים שלו תפקידים. לואיס לופיס, מי שמוגדר כ-"גורו לניתוח וידיאו" קיבל את המשימה לחקור לעומק את יובנטוס. לופיס צפה בעשרות שעות וידאו של הגברת הזקנה ויחד עם זידאן, ואחרים בצוות המקצועי, הגיע למסקנות ספציפיות לדרך ההתמודדות עם היריבה בשחור-לבן.
העיתון הספרדי ABC פרסם כמה נקודות מהמידע שהעביר לופיס לזידאן. איך יכול להיות שדבר כזה דלף החוצה? לא ברור. יכול להיות שהדברים הוצאו החוצה במכוון ואולי בכלל מדובר בעקרונות כלליים בלבד שעלו בשיחת חולין. כך או כך, גם אם לא מדובר בתורה גדולה, נחמד להסתכל על הממצאים שפורסמו.
בין הדברים אפשר למצוא הנחיות כמו שימוש בסרחיו ראמוס כפיתיון במצבים נייחים – בעוד יובה תביא עליו שמירה כפולה שחקן אחר יתגנב מאחור – ומסקנות אחרות, כמעט בכל נקודה נכנס שמו של לוקה מודריץ'. למשל, לפי הפרסום, זידאן רוצה לשלוט בכדור, אבל עם סבלנות ואחריות, שמוטלת לא מעט על מודריץ'. או, דוגמא נוספת, להביא בהתקפה יתרון מספרי מול קייליני, כשמודריץ' צריך לעשות זאת בשיתוף בנזמה וקרבחאל.
לא סתם מודריץ' נכנס לכל מקום, הרי ככה הוא במגרש, עושה הכל. "הוא השחקן שעובד הכי קשה שראיתי", אמר עליו בייל ומוסר העבודה של מודריץ' מדבק. רבים מכירים את הסיפור של הקשר הקרואטי הצנוע, שנולד בעיירה קטנה בהרי צפון דלמטיה ובגיל 6, בשיא מלחמת העצמאות הקרואטית, הפך למהגר. אבא של מודריץ' הלך לצבא וסבו, שהיה קרוב אליו, הוצא להורג על-ידי תומכים בסרבים. המשפחה ברחה והתגוררה במלון בעיר זדאר. יום אחד עובד המלון התקשר ליו"ר הקבוצה המקומית ואמר לו: "בוא תראה את הילד שמשחק אצלנו בחניון".
מודריץ' לא זוכר את התקופה ההיא כרעה. הוא היה רק ילד שרץ ושיחק עם הרבה ילדים אחרים, אבל הוא כן זוכר היום איפה היה יכול להיות, וזה משפיע על התנהגותו במגרש ומחוץ אליו. הוא עושה הכל. שומר על הכדור בכל מצב, משתחרר מלחץ, מחלק מסירות, שולט בקצב ועובד בהגנה. בכתבה ב-"גארדיאן", שם נכתב בין היתר "שגם היום הוא מזכיר ילד קטן שעטה גלימה והתחפש למכשף", הציגו איור בו נראה מודריץ' מחזיק על כתפיו את שחקני ריאל האחרים היוצרים את סמל ליגת האלופות. מודריץ' הוא אולי הבסיס להצלחת ריאל בגמר.
בקהאם, טורה, אטו – מנדז'וקיץ'?
מודריץ', ואת זה כולם יודעים, הוא אחד הקשרים הטובים בעולם ואולי אף הטוב ביותר, אבל על המגרש בשבת יהיה קרואטי נוסף, כזה שדווקא לא תמיד זוכה להערכה שמגיעה לו. הכוונה היא למריו מנדז'וקיץ'. קל לדבר על היגוואין ודיבאלה כי הם נחשבים לכוכבים הגדולים יותר, וגם אלה שאחראים על כיבוש השערים, אבל מנדז'וקיץ' עושה, כמו מודריץ' לפעמים, את העבודה השחורה.
הפסקה לחידה: מה משותף לדייויד בקהאם בגמר של מנצ'סטר יונייטד מול באיירן מינכן, ליאיא טורה בגמר עם ברצלונה נגד יונייטד, ולסמואל אטו בגמר בו ניצחה אינטר את באיירן מינכן? התשובה היא שכל השלושה – בקהאם קשר מרכזי, טורה בלם, אטו קשר שמאלי הגנתי – הופיעו בגמר הצ'מפיונס לא בעמדה המקורית שלהם במגרש. מנדז'וקיץ' עושה את זה כל העונה וכך יהיה גם מחר.
החלוץ הקרואטי נדרש בעבר, כשהיה בבאיירן, לשחק באגף שמאל, והוא שנא את זה, אבל תחת אלגרי אפשר לומר שמנדז'וקיץ' הוא האקס פקטור של יובה. בצד שמאל, בניגוד לעמדה המקורית שלו ברחבה, הוא אולי כובש פחות, אבל עושה הרבה יותר. מנדז'וקיץ' מפנה שטחים להיגוואין ודיבאלה, מוריד כדורים עם הראש, שומר מצוין על הכדור (הרבה פעמים פיאניץ' מחפש אותו בתחילת התקפה), נע היטב בלעדיו וכמובן, יותר מהכל, תורם למשחק ההגנה.
למדז'וקיץ' יש גוף גדול ורגליים ארוכות, דבר שעוזר לו ללחוץ על היריב ולסגור זוויות מסירה. מבין כל שחקני ההתקפה בליגת האלופות, רק ויטולו של סביליה (שלפעמים משחק מגן) מחזיק ביותר תיקולים מוצלחים למשחק מהקרואטי. למנדז'וקיץ', למי ששכח, גם יש כבר שער בגמר ליגת האלופות. את זה אי אפשר לומר על אף שחקן אחר של יובה.
רוצים לקרוא עוד ניתוחים לקראת גמר ליגת האלופות? כנסו לדף הפייסבוק "הכל מקצועי" או עקבו אחרי אורי קופר בטוויטר
לפנייה לכתב/ת 
