עמית החליטה להוציא מהארון את הפרעות האכילה

צפו: איך לעזור לילדכם לפתח דימוי גוף בריא

היה רגע אחד בו עמית לוי בת ה-17 מנופית הבינה את המשמעות הכבירה של המיזם החברתי לטיפול בבעיות בדימוי גוף בקרב בנות נוער שהקימה – "באחת הפעילויות הראשונות שלנו הנערות התבקשו להחמיא לזו שיושבת מימינה. כשמישהי זרה אומרת לך מה היא אוהבת בך זו חוויה מרגשת מאין כמוה. זה לא דומה לאף סוג אחר של מחמאה. ישבתי במפגש הזה עם דמעות בעיניים. שם נפל לי האסימון – אמרתי לעצמי 'עמית, עלית פה על משהו'".

זוהי מטרתו של מיזם Active שייסדה עמית – להעניק לבנות נוער כמוה מרחב אינטימי ולא שיפוטי לעיסוק בדימוי גוף. "רובן המוחץ של בנות גילי עוסקות בצורה אובססיבית באופן שבו אחרים תופסים את המראה שלהן", מאבחנת עמית.

תחושותיה של עמית לגבי העיסוק הטורדני של בנות גילה במראה שלהן גובו במספרים מבהילים. לפני שיצאה לדרך עם הפרויקט ערכה הנערה סקר נרחב בקרב כ-500 נערות. יוזמת הפרויקט מתארת כי מהסקר עולה שכ-90 אחוז מהנשאלות חשות שהן שמנות בצורה מסוימת. "חמישית מהבנות דיווחו שהן בעיצומה של דיאטת 'כאסח'. זה היה מטריד ביותר לגלות שבנות בסביבה הקרובה אליי חשות ככה, שהן נמצאות במרדף מתמיד אחר אידיאל בלתי אפשרי של יופי. עוד יותר מטריד היה לגלות שאין להן אף אחד לשוחח על הנושא".

מבשלים באקטיב(באדיבות המצולמות)

תפוח לארוחת צהריים

עמית ממשילה את דימוי הגוף בקרב בני נוער כפיל שניצב במרכז החדר, כזה שאף אחד אינו מוכן לדבר עליו. "הבנתי שאין מסגרת שמטפלת בנושא הזה. קימות מסגרות כשהמצב מגיע לקיצוניות – או הפרעות אכילה או השמנת יתר. ליתר הבנות פשוט אין למי לפנות. אין לגיטימציה לתחושות הללו שכולנו מרגישות. ראיתי חברות שאוכלות תפוח לארוחת צהריים ולא ידעתי אם בכלל מותר לי לדבר איתן על זה. הנושא של דימוי גוף הוא כל כך רגיש ומפחיד שאנשים חוששים לגעת בו. זהו שטח הפקר. הרגשתי שאם בני נוער ידברו על הנושא עם בני נוער אחרים, יכול להיות לזה אפקט מאוד חיובי. לשמחתי לא התבדתי".

מדוע צריך לדבר על הפיל הזה?

"כשאדם לא משתף אחרים בתחושות שרובצות על ליבו הן הולכות ומתעצמות. העיסוק הופך לאובססיבי. הבנתי שיש צורך אדיר במסגרת שבה אפשר לשתף הכל מתוך ידיעה ששום דבר שאתה אומר לא ישמש כנגדך. השאיפה שלי הייתה ליצור מקום שבו אפשר לדבר על הכל בלי גרם של שיפוטיות".

בעזרת ארגון Lead, ארגון ללא מטרות רווח אשר שם לעצמו למטרה לקדם מנהיגות בקרב נוער בישראל, החל החזון של עמית לרקום עור וגידים. "ההתחלה הייתה קשה, אבל כל הזמן הזכרתי לעצמי את התוצאות העגומות של הסקר שערכתי", משחזרת הנערה. המיזם של עמית כולל היום שלושה סניפים בשלוש ערים שונות בארץ. כל קבוצה מורכבת משמונה עד עשר חניכות בגילאי חטיבה עד תיכון. את הקבוצות מדריכות נערות בוגרות יותר שעברו הכשרה ומלוות כל העת על ידי אנשי מקצוע. עמית מתארת כי מהרגע הראשון נוצרה במפגשים אינטימיות עמוקה בין המשתתפות.

"הבנות מקבלות מתכון לאורח חיים בריא. אנחנו אוכלות יחד ועושות ספורט, אבל המטרה העיקרית של המיזם היא להעניק מסגרת שבה ניתן לתת ביטוי לאותן תחושות מושתקות. היה לנו חשש שלעיסוק בקבוצות במראה חיצוני עלול להיות אפקט הפוך, אבל אנחנו שמות דגש מאוד גדול גם על האלמנט הפנימי והנפשי. לדוגמא, באחת הפעילויות שלנו החניכות מתבקשות לאסוף מחמאות שהן קיבלו במהלך השבוע. באחרת כל משתתפת נדרשת להחמיא לזו שיושבת מימינה. זו חוויה מאוד מעצימה".

עמית מוסיפה ומתארת כי "הדגש הכי גדול בפרויקט הוא על איזון. אם מתעלמים לחלוטין מהעיסוק במראה החיצוני ולא נותנים לו מקום זה יכול להיות הרסני. הרוב המוחץ של הבנות טרוד בנושא של דימוי גוף 24/7 בכל אופן. להתעלם מהנושא זה לחלוטין לא הפתרון. זה לא דבר רע להתעסק בחיצוניות, רק חשוב שזה יהיה במינון הנכון".

עמית לוי, יוזמת הפרויקט(באדיבות המצולמת)

"הבנתי שאני לא מוזרה"

עדי לב-רן בת ה-15, אשר לקחה חלק בקבוצת הפיילוט של המיזם, מתארת כי מזדהה עם דימוי הפיל שעומד במרכז החדר של מקימת Active. "בגילאים שלי מערכות היחסים עם החברות הן כאלו שלא בהכרח סומכים במאת האחוזים אחת על השנייה, ישנם נושאים שהם קשים מאוד לשיחה. כולן מפחדות לשתף ברגשות הללו שנוגעות בדימוי גוף. זה מקום מאוד חשוף", מסבירה הנערה, "לכן, נוצר מצב שבו כל אחת בטוחה שהיא מתמודדת עם הקושי הזה לבד".

החניכה במיזם לא מתקשה להיזכר ברגע בו הבינה את החשיבות הרבה שהיא מייחסת לפרויקט: "באחת הפעילויות הראשונות התבקשנו לעמוד בחדר בעיניים עצומות. המדריכה הקריאה משפטים שקשורים במראה החיצוני. כל חניכה שהזדהתה עם האמור הייתה צריכה להרים את ידה. בגלל שהיינו עם עיניים עצומות בנות הרגישו בנוח להרים את היד כשהוקראו משפטים כמו 'אני לא אוהבת את איך שהרגליים שלי נראות'.

"כשעמדתי בחדר עם עיניים סגורות הייתי בטוחה שרק אני מרימה את היד. בסוף הפעילות המדריכה פירטה כמה בנות הרימו את היד בכל משפט. הייתי המומה. כמעט כולן חלקו את אותן תחושות כמוני. עצם הידיעה שאני לא מתמודדת עם התחושות הללו לבד הייתה עבורי גילוי מרעיש. עד אותו רגע הייתי בטוחה שרק אני מתמודדת עם הקושי הזה. זו הייתה הקלה גדולה מאוד לגלות שאני לא לבד, להבין שאני לא מוזרה. הרגשתי שאני מתחלקת עם עוד בנות בנטל הזה".

לעדי יש הסבר מנומק מדוע הנוער היום מתמודד עם קושי הולך וגובר בנושא של דימוי גוף: "אני חשה שהיום דברים הם יותר תובעניים – אנשים מרגישים הרבה יותר נוח להביע את הדעה שלהם על אחרים. זה יכול לקרות אפילו עם אנשים זרים, כמו מוכרת בחנות בגדים או סתם מישהו ברחוב. מישהו יכול להעיר לך הערה שהיא כואבת כמו דקירה. אותו אדם יכול אפילו לא לשים לב שהוא אמר משהו פוגעני, אבל אם ההערה נוגעת בנקודה רגישה זה יכול לחלחל עמוק מאוד". עדי גם מסבירה כי לטעמה אופן החשיפה לאידיאל היופי עבר בשנים האחרונות שינוי גדול. לנוכחות ההולכת וגוברת של בני נוער ברשתות החברתיות, כך מתארת עדי, יש תרומה גדולה להקצנה בעיסוק הטורדני בדימוי גוף.

"לא מדובר עוד בדוגמנית יפה בטלוויזיה. הכל נמצא בניידים שלנו ומרגיש הרבה יותר קרוב", משתפת הנערה, "תמיד היו אמצעים כמו פוטושופ, זוויות צילום ותאורה שהפכו את אידיאל היופי למשהו בלתי הגיוני, אבל היום השימוש באמצעים הללו הוא הרבה יותר נרחב. אפשר לראות פוסטים של בנות באינסטרגם שכותבות שהן לא אכלו שלושה ימים בשביל תמונה. כולנו עוקבות אחר בנות אחרות ברשתות החברתיות והתמונות שלהן יכולות להיראות תמימות ולגמרי לא מקצועיות, כשלמעשה יש מאחוריהן הרבה מאמץ ומחשבה. זו לא דוגמנית שמרוחה על שלט חוצות. זו יכולה להיות סתם מישהי. זה הופך את הכל להרבה יותר תובעני".

עמית, מקימת הפרויקט, מגוללת כי התגובות הנלהבות מהפרויקט לא איחרו לבוא. "המשובים מהבנות שהשתתפו בפיילוט היו לא פחות ממדהימים. קראתי אותם והתחלתי לדמוע. לא רק החניכות שמו לב לשינוי. אנחנו מקבלות גם תגובות חיוביות מההורים של החניכות. כל משתתפת כזו הופכת לשגרירה של אורח חיים ודימוי גוף בריאים".

פעילות באקטיב(באדיבות המצולמים)

"כרגע אנחנו שואפים להרחיב את הפרויקט הזה עד כמה שניתן", מפרטת הנערה, "אנחנו בתהליכי גיוס של מדריכות חדשות. השאיפה שלי היא ש-Active תהפוך למסגרת ארצית – שלכל נערה תהיה את האפשרות להצטרף לכזאת קבוצה – זה החלום הכי גדול שלי".

אליאב זכאי, מנכ"ל LEAD, הארגון שבעזרותו נוסד הפרויקט מציין כי "מדי שנה, כ- 6000 בני נוער בכיתות י' מכל רחבי הארץ מגישים מועמדות למסלול, מתוכם, נבחרים כ- 120 בני ובנות נוער שזוהו כבעלי פוטנציאל למנהיגות והובלה. הם מצטרפים לתכנית מעמיקה וייחודית, המאפשרת להם לפתח את היכולות שלהם, וכך להתפתח ולהפוך, כל אחד בתחומו, למנהיגים ומובילים.

"במסגרת הארגון מתנסה כל אחד מהמשתתפים במנהיגות מעשית באמצעות הקמה וניהול של פרויקט חברתי. כל אחד בוחר את המקום ואת האופן בו ירצה לפעול והיום עומדים בזכות עצמם מאות פרויקטים בכל רחבי הארץ שהוקמו על-ידי משתתפי ובוגרי LEAD כמו לדוגמא: כנפיים של קרמבו, פרויקט צאל"ה (צעירי אקי"ם למען הקהילה), יום המורה ועוד. ההשתתפות בתכנית לא כרוכה בעלות ואני מזמין בני נוער בכיתה י' מוזמנים להגיש מועמדות דרך אתר הארגון".