שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תודה, אבל אל תחסמו לנו את האוזניים
    אנחנו הסטודנטים דורשים לשמוע ולהישמע. לא מוטרדים מחשיפה, צמאים למידע, רעבים להחליף בינינו דעות. תסמכו עלינו שאנחנו יודעים להתנגד ולהסתייג

    אנחנו דור העתיד של מדינת ישראל, תסמכו עלינו, הסטודנטים, שאנחנו יודעים לחשוב לבד. אל תסתמו את הפה ואל תחסמו לנו את האוזניים. אנחנו ביקורתיים, מחזיקים בעמדות, מחשבות והרבה מאוד סקרנות. בדיוק בגלל זה אנחנו פה. המסקנה של פרופ' אסא כשר הייתה צריכה להיות הפוכה: האקדמיה היא היא המקום להעמיק בו, להתבטא, לשמוע דעות הפוכות ולהביע את עמדותיך שלך.

     

    עוד דעות ב-ynet:

    שנת ההתפכחות של הקהילה הגאה

    קטאר - הלה-לה לנד האמיתית

    החברבורות והנמר: הדרישה של טראמפ מאבו-מאזן

    ידי כולם בספין

    כשסיסמה הופכת לקעקוע

     

    אנחנו נעמוד על כך שסטודנטים לעולם לא ירגישו מאוימים להביע עמדה, או יחששו מפגיעה בשל דעותיהם או זהותם הפוליטית, האתנית או המינית. מאידך, השתקה וסגירת השיח, היא לא הדרך הנכונה להבטיח זאת. אלו מסוג המהלכים שרק ההיסטוריה תשפוט.

     

    ועד ראשי האוניברסיטאות נגד הקוד האתי של אסא כשר: "הפרה חמורה של החופש האקדמי"

     

    ההחלטה לאסור התבטאות פוליטית באקדמיה גורמת לנו להבין דבר אחד: אתם לא סומכים עלינו. אתם מזלזלים בכשירות שלנו לשמוע ולספוג. אתם רואים את הצעירים בישראל כמי שקל להשפיע על דעתם. שנסחפים ומחליפים את עורם בגלל מילה כזו או אחרת. צר לי לבשר לכם - אתם טועים בגדול. אנחנו לא צריכים שיגנו עלינו מ-אוי ואבוי- דעות! להיפך, אנחנו דורשים לשמוע ולהישמע. לא מוטרדים מחשיפה, צמאים למידע, רעבים להחליף בינינו דעות. תסמכו עלינו שאנחנו יודעים להתנגד ולהסתייג.

     

    נפגשנו עם פרופ' כשר כשזה ניגש למלאכה והבענו עמדה נחרצת. דרשנו ממנו שמסקנותיו יעזרו לשמור על מרחב התבטאות בטוח בקמפוס - הן לסטודנטים והן לסגל. ביקשנו שהקוד האתי יאפשר לסטודנטים להרגיש בנוח עם הבעת עמדות מחד, ומאידך יאפשר גם למרצים להמשיך ולפעול לפי אמונתם. לצערי, בחר כשר באופציית ההשתקה. אתי - זה לא.

     

    ואם לא באקדמיה, אז מתי?

    כבר ראיתם אותנו ברחובות יותר מפעם אחת. הפעילות הפוליטית של התאים הסטודנטיאליים ערה וגועשת - וזאת תודות לשיח הפתוח במוסדות. ככה נראית דמוקרטיה, ככה מיישמים פלורליזם. הרצאות, הפגנות, מחאות. כמה שיותר. היום, השיח הפוליטי הציבורי מתנהל בצורה רדודה וקצרה. משפט פה, פוסט שם. אין העמקה, אין חקירה. ואם לא באקדמיה, אז מתי? בבתי הספר המורים מנועים מחשיפת עמדותיהם הפוליטיות, ובצבא, מובן שאין לכך מקום. אבל באקדמיה? השתקת דעות בשדה האקדמי היא אבסורד.

     

    האקדמיה היא אולי המעוז האחרון שבו סטודנטים יכולים להיחשף לזוויות שסומאו מעיניהם במסגרות חינוך קודמות. היא משמשת כמקום מפגש ובניית גשרים בין מרכז ופריפריה, יהודים וערבים, חילוניים וחרדיים ועוד. יש לה תפקיד נוסף, שלישי, והוא תפקידה החברתי, מעבר למחקר והוראה. עליה להרחיב את שוויון ההזדמנויות בה ולגוון את הסגל המתקבל אליה בשאיפה שייצג כמה שיותר נאמנה את כל הקבוצות החברה החיות כאן. ואילו דוח זה מציע, במקום להכניס עוד מגוון ולתת פתחון פה לדעות נוספות, להצר את צעדיהם של כל העמדות. אקדמיה מצונזרת תייצא צעירים צרי אופקים, רובוטים. לא לחברה הזו פיללנו.

     

    בפגישתנו עם פרופ' כשר אמרנו בבירור: חופש הביטוי באקדמיה לא יוגבל. חובתם של המרצים לקיים תרבות דיון, שיח פתוח ומכבד, המעודד דעות ועמדות. זכותם של הסטודנטים להיחשף ולשמוע. אל תחסכו זאת מאיתנו, אנחנו נלחם על כך.

     

    רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תודה, אבל אל תחסמו לנו את האוזניים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים