שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    כך אקוודור למדה לעשות לימונדה מלימונים
    אסונות הטבע הקשים מהם סובלת אקוודור לעיתים תכופות הביאו אותה להתמקצעות במציאת פתרונות ושיקום האוכלוסייה. כיצד השכילה המדינה הקטנה לצלוח את האירועים ולחזק את הכלכלה המקומית תוך כדי? התשובות בפנים

    ב-16 באפריל 2016 לקראת השעה 19:00 בערב רעדה האדמה באזור העיירה Muisne שבצפון-מערב אקוודור, מערבית לבירה קיטו. הרעידה נמשכה מעל לדקה, כ-75 שניות, ואנשים שנכחו בה דיווחו כי לא חשו דבר דומה לכך מעולם. למעשה זאת הייתה רעידת האדמה הקשה ביותר שידעה המדינה מזה 70 שנה, כאשר רעשים דומים נרשמו רק ב-1949 ו-1906.

     

    כתבות נוספות מאת טל רשף

     

    עוצמת הרעש שנרשמה הייתה 7.8 בסולם ריכטר, ובסופו של האירוע נרשמו 654 הרוגים, כ-16,600 פצועים ו-7,000 מבנים ברדיוס של מאות קילומטרים ממוקד הרעש קרסו.

     

    משלחות סיוע החלו להגיע, אנשים התנדבו לעזור, תרומות של מזון, ציוד וסיוע כספי נשלחו מהמערב וממדינות שכנות, הבנק העולמי חתם מיד עם ממשלת אקוודור על הסכם סיוע בהיקף של 150 מיליון דולר, ומאוחר יותר הגיעו סכומים גדולים נוספים מגופים דוגמת US-aid, האיחוד האירופי וממשלת ארה"ב.

    25 אלף מחוסרי בית (צילום: Shutterstock)
    25 אלף מחוסרי בית(צילום: Shutterstock)
     

    בשנה שלאחר מכן השקיעה ממשלת אקוודור למעלה משלושה מיליארד דולר בשיקום וטיפול בנפגעים. הכסף הגיע בחלקו מתקציבים ממשלתיים, תקציבים מקומיים ומתרומות והלוואות בינלאומיות. הדרישה הגבוהה ביותר הגיעה משיקום בתי המגורים (כ-650 מיליון), ולצידה מסחר (450 מיליון), חינוך (430 מיליון) ושיקום חקלאי (320 מיליון).

     

    האתגר הבוער ביותר היה לספק מגורים למעל 25 אלף איש שבתיהם הפכו למסוכנים, התמוטטו לחלוטין, נקברו או כל תיאור אחר. הפתרון העיקרי היה הקמת 25 מרכזי אירוח המוניים שסיפקו מגורים זמניים, מזון, בריאות ומסגרות חינוך, וכבר לאורך השנה אלו החלו להיסגר עקב מציאת פתרונות קבע לאוכלוסייה שנפגעה. בסיום השנה הראשונה נותרו רק 18.

     

    השקעה מקומית לטווח הארוך

    רשות הטיפול באסונות באקוודור (Secretaría de Gestión de Riesgos) השקיעה את הכספים בדרך שתפתור לא רק את הבעיות הבוערות, אלא גם תיצור ערך מוסף לטווח ארוך. בין העקרונות שניהלו את התהליך היו שניים מרכזיים: השקעה לטווח ארוך ושימוש בכוח אדם מקומי.

    שיקום האוכלוסייה מכוון לפתרונות לטווח הארוך (צילום: Shutterstock)
    שיקום האוכלוסייה מכוון לפתרונות לטווח הארוך(צילום: Shutterstock)
     

    סיכום עבודות השיקום ומתן הפתרונות לנפגעים מראה כי כ-80% מהפעילות נעשתה בידי עובדים מקומיים. רשות הטיפול באסונות העדיפה בצורה מכוונת העסקה מסיבית של כוח אדם מקומי על פני הבאת צוותי מומחים ומפעילי ציוד מתוחכם ממקומות אחרים ומדינות אחרות, כל עוד לא היו תלויים בכך חיי אדם.

     

    ההשקעות הכספיות הרבות הופנו לעבר פתרונות שיצרו לא רק פתרון לבעיה הבוערת אלא גם יצרו תשתית להמשך התפתחות עתידית. עבודות הקרקע נועדו להכשיר נתיבי תחבורה ושטחים לבנייה בצורה שתתאים גם לאתרי תיירות, חקלאות ותעשיה.

     

    הפעולות השתלמו, ודו"חות שני הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית מראים כי התפוקה הכלכלית של חלק מהמחוזות שנפגעו עלתה על זאת שקדמה לאסון. בסיכומו של דבר, האסון גרם לאובדן 21,800 משרות, אך העבודות לאחר רעידת האדמה יצרו 48 אלף משרות חדשות.

     

    כל אלה לא היו אלתורים שנוצרו מתוך לחץ עבודות השיקום, אלא תולדה של חשיבה שהחלה כבר קודם לכך. מאז ומעולם אקוודור הקטנה בת 16 מיליון התושבים היא מדינה ידועת אסונות, היושבת על קו התזוזה הטקטונית שלאורך שרשרת האנדים. היא נפגעת משטפונות, צונאמי והתפרצויות הרי געש.

     

    החשיבה החדשה נוצרה תחת המפלגה הסוציאליסטית השולטת, שפועלת לשיפור מצב השכבות הנמוכות באוכלוסייה. המפלגה אומנם שומרת על אותו אופי שלטוני, אך הפעולות לא תמיד נעשו בתבונה רבה. ובזמן שהכנסות המדינה מנפט יורדות, אקוודור מצויה במשבר תקציבי עקב הפניית יתר של תקציבים לחינוך, בריאות ורווחה. אך החשיבה מולידה הצלחות, כפי שניתן לראות בהתמודדות עם אסונות.

     

    מנזקי רעידת האדמה. אקוודור (צילום: Shutterstock)
    מנזקי רעידת האדמה. אקוודור(צילום: Shutterstock)

    נזקי רעידת האדמה תוקנו בהדרגה ואסונות אחרים הגיעו. בחודש מרס האחרון שטפונות פקדו את מערבה של יבשת דרום אמריקה. זמן קצר לפני שסיים את כהונתו, הופיע נשיא אקוודור דאז רפאל קוראה בטלויזיה, והצביע על כך שעקב תופעת אל ניניו גשמים עזים ושטפונות פקדו את פרו ואת ארצו. שתיהן נמצאות באותו אזור אקלימי, סובלות מאותה תופעה ובכל זאת התוצאות בפרו היו קשות הרבה יותר, עם למעלה מ-100 הרוגים, 145 אלף בתים שנפגעו, ו-32 כבישים שונים שנחסמו לתנועה. אקוודור, לעומת זאת, נפגעה מעט מאוד באופן יחסי.

     

    קוראה היה גאה להכריז בפני הצופים כי הפער בין המדינות נובע מתכנון, היערכות מראש ובניית מענה מוכן לאסונות. יש להניח כי ממשלת פרו לא אהבה לשמוע את הדברים. נושא המים מהווה בעיה למדינות רבות ביבשת הלטינית ולא כולן נערכות לכך באותה יעילות.

     

    כולן רוצות ללמוד מאקוודור

    בין הצעדים שנקטה ממשלת אקוודור מראש הייתה בניית סוללת אבן בת 15 קילומטרים לאורך נהר ה-Zarumilla הידוע כמועד לפורענות בעת ירידת גשמים עזים. בעיר הבירה קיטו הושקעו לפני האסון קרוב ל-100 מליון דולר בהקמת תשתיות מונעות שטפונות שהמרכז שלהן הוא 6,000 ק"מ של צנרת ניקוז תת קרקעית, ומאגרים לאגירת מי שטפונות.

    מדינה מוכת אסונות (צילום: Shutterstock)
    מדינה מוכת אסונות(צילום: Shutterstock)
     

    כמו כן, הושקעו כמיליארד דולר בחבלים Guayas, Manabí, Santa Elena, Los Ríos ו-Cañar בעלי רמת סיכון גבוהה, והתוצאה היא שלמרות שהגשמים פגעו באקוודור בעוצמה רבה יותר ובשטח גדול יותר - מספר ההרוגים היה קטן פי שש, ומספר הבתים שניזוקו היה קטן פי 20 מאשר בפרו. חלק מהעבודות שאיפשרו להקטין את ממדי האסון, נעשו כחלק משיקום האזורים לאחר האסונות הקודמים ובזכות החשיבה לטווח ארוך.

     

    אסונות טבע פוגעים במדינות רבות בעולם, ואלה הנפגעות מחפשות את הפתרון האקווטוריאלי. בחודש מאי השנה פגשתי בשגרירות אקוודור את השגרירה

    מריה גבריאלה טרוז'ה ואיתה את סגן מנהל הרשות לטיפול באסונות, אשר היה בעיצומו של מסע סביב העולם במהלכו הוזמן לחלוק מניסיונה של מדינתו בהיערכות לקראת אסונות וטיפול בתוצאותיהם. הוא הגיע לישראל לאחר מפגשים בצרפת, יוון ומדינות נוספות - כולן שותפות לרצון ללמידה מאקוודור ודרך בה הגיעה להישגים שלה על מנת ליישם אותם אצלן. בהחלט יש כאן סיבה לגאווה לאומית למדינה הקטנה וידועת האסונות.

     

     

    הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כך אקוודור למדה לעשות לימונדה מלימונים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים