שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "קשירת חצוצרה? רק עם אישור מהרב"
    חשיפה: נשים שבוחרות לעבור קשירת חצוצרות בבתי החולים לניאדו ומעייני הישועה מתבקשות להשיג "היתר" מיוחד מהרב של בית החולים. מה עושות נשים ערביות? נאלצות לבחור: פגישה עם הרב או בית חולים אחר. משרד הבריאות: "האירועים אינם על דעתנו, המשנה למנכ"ל יבדוק אישית". האזינו לשיחות

     

    צילום: חגי דקל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    זו אחת ההחלטות הרגישות והמורכבות ביותר שאישה יכולה לקבל, והיא נושאת עימה מטען כבד במיוחד. אין מידע מדויק לגבי מספרן, אך ככל הנראה מדי שנה בוחרות לא מעט נשים בישראל לעבור קשירת חצוצרות כדי למנוע היריון בעתיד.

     

    עם זאת, לפי בדיקה שערכנו בבתי החולים לניאדו ומעייני הישועה נראה כי זכות אישה על גופה היא לא בלעדית שלה. נשים שנשלחו מטעמנו להתעניין בהליך - גם כאשר אמרו כי בידיהן אישור של רופא - נדרשו להשיג אישור של רב בית החולים.

     

    אם לא די בזה, נשים ערביות, שהתבקשו מטעמנו ליצור קשר עם המוסדות הרפואיים הללו, נענו אחרת מנשים יהודיות. בבית החולים לניאדו, למשל, נאמר לאחת מהן כי אין אפשרות לבצע את ההליך בבית החולים. כחצי שעה לאחר מכן, כשהתקשרה מטעמנו אישה יהודייה לאותו מוסד, התשובה הייתה שונה לחלוטין. בבית החולים מעייני הישועה לא סירבו לפונה הערבייה אך היא התבקשה לפגוש רב על מנת לקבל אישור לביצוע ההליך. 

     

    רק באישור הרב. ניתוח קשירת חצוצרות (צילום: shutterstock)
    רק באישור הרב. ניתוח קשירת חצוצרות(צילום: shutterstock)
     

     

    "את ערבייה? אז אני צריכה לבדוק איך זה עובד"

    בית החולים לניאדו בנתניה משרת רבים מתושבי מהמשולש, והוא אחד משני בתי החולים העיקריים המשרתים, בין היתר, את תושבי קלנסואה, טייבה וטירה (השני הוא בית החולים מאיר בכפר סבא). הוא נתמך בכספי עמותות חרדיות אך נשען גם על תמיכה ממשלתית.

     

    בתי חולים, ובייחוד אלו שזוכים לתמיכה ממשלתית, מחויבים למתן טיפול שוויוני, אז איך ייתכן ששתי אזרחיות ישראליות פונות באותה שעה לאותו בית חולים עם אותו צורך - ועל אחת מהן פשוט מוותרים?

     

    "אפליה בוטה ופסולה"

    אם היה ספק, התערבות בשיקולים רפואיים ממניעים דתיים אינה חוקית. "בעצם מכפיפים את שיקול הדעת הרפואי לרבנים או לגורמים דתיים", אומר עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "מעבר לעובדה שזה מגוחך, זה גם לא חוקי ולא אתי", הוא מוסיף. "הגיע הזמן שמוסדות הדת ייצאו מהרחם של הנשים ויפסיקו לכפות עליהן השקפת עולם שהן לא בהכרח משתייכות אליה.

     

    "נשים שאינן מקבלות טיפולים בבתי חולים ציבוריים, בין אם הם ממשלתיים או לא, בטענה שהדבר מנוגד להלכה היהודית – מדובר באפליה בוטה ופסולה שראוי שהיועץ המשפטי לממשלה ומשרד הבריאות יצאו כנגדה ויציבו גבולות ברורים להנהלות בתי החולים".

     

    בדקנו בתי חולים שמצהירים על עצמם כדתיים. מה מידת האוטונומיה שלהם?

    "רופא לא יכול לכפות על מטופל את השקפת עולמו הדתית, והוא חייב להציג בפני המטופל את כל האופציות הרלוונטיות לו, בין אם הן מתיישבות עם אמונתו ובין אם לאו. הוא לא חייב לבצע אותן בעצמו, כלומר רופא דתי שחושב שקשירת חצוצרות זה בניגוד להלכה לא חייב לבצע זאת בעצמו, אבל הוא בוודאי מחויב לתת לאישה את האפשרות הזו. בתי חולים דתיים אינם יוצאים מן הכלל בעניין הזה".

     

    צריך להדגיש: לא מדובר בקו הראשון של אמצעי המניעה לנשים, וכאמור לא ברור כמה נשים בוחרות בפרוצדורה מדי שנה. גלולות והתקן תוך-רחמי הם עדיין אמצעי מניעה שכיחים יותר, שכן הם לא מחייבים ניתוח כירורגי בהרדמה מלאה כפי שנדרש בקשירת חצוצרות. נשים מחליטות בדרך כלל לעבור קשירת חצוצרות לאחר שעברו מספר ניתוחים קיסריים בעבר.

     

    פרופ' ציון חגי, מומחה במיילדות וגינקולוגיה מהמרכז הרפואי קפלן, מציין כי יש להתייחס אל ההליך כאל בלתי הפיך. "ניתן לבצע ניתוח לשחזור, אבל היום זה פחות נהוג", הוא מספר. "בגלל הסכנות שיכולות להיות בעקבות מספר רב של ניתוחים קיסריים, הרבה רופאים ממליצים לנשים לעבור קשירת חצוצרות משום שהן במילא נמצאות בניתוח", אומר פרופ' חגי - וקובע באופן חד-משמעי שאין מכנה משותף בין הנשים שבוחרות בהליך. "הנשים באות ממגוון גדול ומכל קשת האוכלוסייה", הוא אומר. עם זאת, הקונפליקט הדתי מוכר לו: "נשים חרדיות בדרך כלל מתייעצות עם רבנים והם בדרך כלל לא מאשרים להן קשירת חצוצרות למעט במקרים של צורך רפואי".

     

    "התנהלות של ימי הביניים"

    שיטוט קצר בפורומים של המגזר הדתי והחרדי מחדד את הקונפליקט בין ההלכה היהודית לקשירת חצוצרות. "עקב בעיה ברחם לא מומלץ לי ללדת ילדים", כותבת אישה בפורום של המגזר הדתי ושואלת אם מותר לה לעבור קשירת חצוצרות, שכן הדבר יקל על מצבה הבריאותי.

     

    "אסור לפי ההלכה לקשור חצוצרות משום איסור סירוס", משיב לה הרב. "אני עומדת ללדת את ילדי החמישי", כותבת אחרת, שמספרת כי ההיריון שלה היה מלווה בסוכרת היריון ובסיבוכים אחרים. מאחר שהיא צפויה ללדת בניתוח קיסרי, ולא בפעם הראשונה, הוצעה לה קשירת חצוצרות. "האם על פי ההלכה מותר לקשור חצוצרות?", היא שואלת. "התשובה היא חד-משמעית – "לא!", משיב הרב. "אין לדעת מה יוליד יום ובעזרת ה' תזכי ללדת עוד ילדים".

     

    ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מרצ, מנהלת כבר זמן רב מאבק נגד הגבלת חופש הבחירה של נשים בבתי החולים ממניעים דתיים. בעבר דרשה משר הבריאות יעקב ליצמן להטיל סנקציות על בתי חולים שמסרבים לבצע הפלות מסיבות דתיות, אך הוא טרם השיב לה. "זו לגמרי חתירה נגד מוסדות המדינה וחוקי המדינה", אומרת ח"כ גלאון.

     

    היא מוסיפה: "לא יכול להיות שבתי חולים שמקבלים מימון מהמדינה מחליטים על אג'נדות פוליטיות או דתיות שבסופו של דבר מנחות את הפעולה שלהן. למעשה, יש כאן אפליה כפולה, גם כלפי נשים יהודיות שבעצם פוגעים באוטונומיה שלהן וגם בנשים ערביות שמופלות לא רק כנשים אלא גם כערביות. זו התנהלות של ימי הביניים שעומדת בסתירה לזה שאנחנו מדינת חוק מתוקנת ולעובדה שבתי החולים הללו מקבלים מימון ממשלתי".

     

    בעקבות ממצאי התחקיר פנתה אתמול (ד') שוב ח"כ גלאון לשר ליצמן במכתב למיצוי הליכים לפני פנייה לבג"ץ. "אנחנו לא נוותר בעניין הזה", אומרת ח"כ גלאון.

     

    תגובות:

    תגובת משרד הבריאות:

    "משרד הבריאות אינו מכיר את האירועים והם אינם על דעתנו. בכוונת המשרד לברר נושא זה בהקדם. בימים אלו מוביל המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו ועדה למיגור גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות. לכן הוא יבדוק את הסוגיה באופן אישי, ובמידת הצורך המשרד יערב את נציב הקבילות למקצועות רפואיים לבחינה של היבטים משמעתיים ואתיים בפרשה ויתנהל בהתאם לתוצאות הבירור".

      

    תגובת בית החולים מעייני הישועה:

    "כיוון שקשירת חצוצרות איננה פעולה מצילת חיים ובלתי הפיכה, להשקפת בית החולים 'מעייני הישועה' היא דורשת חשיבה ולכן איננו מבצעים אותה רק לפי בקשת האישה. עלינו למצוא סיבה רפואית ברורה המחייבת את הפעולה ומוודאים שהאישה ערכה תהליך של חשיבה.

     

    "אם זו אישה חרדית, חייב להיות שותף להחלטה הזו רב בית החולים או רב אחר שהאישה רוצה להתייעץ איתו. לגבי אישה שהיא לא יהודיה, אין שום דרישה להתייעץ עם רב, אבל כן נעבור איתה תהליך של פסיכולוג או עובד סוציאלי, ונאשר את הפעולה רק אם נמצא סיבות המצדיקות אותה.

     

    מבית החולים לניאדו לא התקבלה תגובה.

      

    מעמותת "רופאים לזכויות אדם" נמסר:

    "קשירת חצוצרות הינה טיפול המצוי בסל, וכיוון שהנשים המטופלת הן אוטונומיות, זוהי זכותן המלאה והבלעדית להכריע בכל הקשור לגופן ולדרך בה הן חפצה למנוע הריון עתידי. הטיפול ניתן בבית החולים, ולפיכך לא ניתן לטעון כי עליה לבצעו במקום אחר. העובדה כי הטיפול הותנה באישור רב ו/או בן זוג מהווה הפרה בוטה של האוטונומיה של המטופלת – אחד מארבעת הכללים הבסיסיים באתיקה רפואית, זאת בנוסף על היותו הפרה של חוק זכויות החולה".


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""קשירת חצוצרה? רק עם אישור מהרב""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נמרוד גליקמן
    לניאדו. הרב מחליט על פעולה רפואית
    צילום: נמרוד גליקמן
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים