שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בג"ץ: אישה תוכל לכהן כמנכ"לית בתי הדין הרבניים
    לאחר מאבק ציבורי שנמשך שנים ארוכות וכלל כמה עתירות לבית המשפט, קבעו היום השופטים כי אין עילה להתנגדות למינוי אישה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים - ואף נזפו: "היעדר הייצוג ההולם במערכת בתי הדין בולט עד מאוד זה מכבר"

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    בג"ץ פסק כי גם נשים יוכלו להתמנות לתפקיד ניהול בתי דין רבניים: לאחר מאבק ציבורי שנמשך שנים ארוכות וכלל כמה עתירות לבית המשפט קבעו היום (ד') השופטים כי אין עילה להתנגדות למינוי אישה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים - ואף נזפו: "היעדר הייצוג ההולם במערכת בתי הדין בולט עד מאוד זה מכבר".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    בעתירה שהגישה ב-2014 עו"ד בתיה כהנא-דרור מארגון "מבוי סתום" יחד עם ארגוני הנשים ויצ"ו (עו"ד עירית גזית) ו"נעמת" (עו"ד גלי עציון) - נדרש לאפשר גם לאישה להתמנות לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים, זאת לאחר שהקריטריון לתפקיד דרש כשירות לשמש כרב עיר.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    היום קבע בג"ץ תנאים חדשים לראשונה: על המועמד או המועמדת להיות תושבי ישראל, בעלי רישיון טוען רבני או עו"ד בעלי תואר שני במשפט עברי או בתלמוד (יתרון לעו"ד שהוא גם טוען רבני), בעלי ניסיון של שבע שנים לפחות בהופעה בבתי הדין הרבניים - ו"מבחינת אופיו ואורח חייו ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים".

     

    מסע הייסורים של עגונות ומסורבות הגט    (צילום: אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מובן, להסיר ספק כלשהו, כי התנאים מכוונים לנקבה וזכר גם יחד", קבעו השופטים ובזאת הסירו את המכשול ששמו בתי הדין הרבניים לפני הנשים. "על השר לשירותי דת לבחון על פיהם מועמדים לתפקיד מנהל בתי הדין. חובתה של הרשות לפעול בגדרי סמכותה בפרק זמן סביר, על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן מזה בזכות יסוד הנפגעת שלא כדין, מקום שהיעדר הייצוג ההולם במערכת בתי הדין בולט עד מאוד זה מכבר".

     

    השופט אליקים רובינשטיין הוסיף כי "תנאים אלה מקנים, על פני הדברים, הזדמנות שוה לנשים ולגברים להתמודד על התפקיד", והוסיף עוד כי "בשעה (טובה) שבה נשים תופסות מקום של כבוד במגוון תפקידי השירות הציבורי, אין זה מתקבל על הדעת כי לא יינתן ביטוי הולם לייצוגן בהנהלת בתי הדין הרבניים".

     

    השופט העביר ביקורת

    במהלך ניהול התיק מונתה אישה, מיכל גולדשטיין, לתפקיד סמנכ"לית בתי הדין. "אף שיש לציין לשבח את מינויה של הגברת גולדשטיין לסמנכ"לית בתי הדין, הנה האפשרות להימצאותה של אישה בראש הפירמידה הניהולית, כמנהלת בתי הדין, במערכת שבה שדרת הניהול המרכזית מורכבת ברובה הגדול מגברים, חשובה מצד עצמה, ומגשימה את ערך השוויון במובנו המהותי", הוסיף רובינשטיין. "כמובן אין באלה כדי להביע דעה על מועמדויות כאלה ואחרות לתפקיד".

     

    העותרת, בתיה כהנא-דרור (צילום: גיל יוחנן)
    העותרת, בתיה כהנא-דרור(צילום: גיל יוחנן)

     

    למרות הניצחון היום, בארגוני הנשים יש מי שמצנן את ההתלהבות ומזכיר כי בסופו של דבר המינוי עצמו ניתן בידי שניים - נשיא בית הדין הרבני הגדול (כיום הרב הראשי, יצחק יוסף) והשר לשירותי דת (דוד אזולאי מש"ס). בארגוני הנשים חוששים כי שני אלה ייתפסו באחד הקריטריונים שקבע בית המשפט הנתון לפרשנות - "מבחינת אופיו ואורח חייו הוא ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים" - ויפסלו על הסף מועמדות של נשים ליברליות בטענה כי אינן ראויות לשמש בתפקיד וממילא אינן עומדות בתנאי הסף. עם זאת, בית המשפט קבע כי את הליך המינוי ילווה היועמ"ש, ש"יוכל להכריע, ככל שיתעורר בכך צורך, את כשירותו המנהלית (של מועמד)".

     

    ארגוני נשים וחופש דת ניהלו בעבר מאבקים ציבוריים ומשפטיים בעניין, אך הם לא הבשילו. כאמור, ב-2014, לאחר פרישת המנהל הקודם של בתי הדין, הרב שלמה דיכובסקי, הוגשה לבג"ץ עתירה נוספת בדרישה לבחון מועמדות אישה לתפקיד - הפעם על ידי עו"ד בתיה כהנא-דרור.

     

    נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי יצחק יוסף, המשרד לשירותי דת והמפלגות החרדיות התנגדו לדרישה זו, אך היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, שייצג את עמדת המדינה, השיב לבית המשפט כי הוא סבור שיש לקבל את העתירה, שכן מדובר בתפקיד מינהלי ולא דתי, ולכן יש לאפשר גם לאישה לכהן בו.

     

    היועמ"ש וינשטיין סבר כי על הנשים לעמוד בבחינה ברמה המקבילה לזו של רבנות עיר או דיינות כתנאי להגשת מועמדות לתפקיד. העותרת דרשה לגבש קריטריונים שלא כוללים בחינה תורנית ברמה גבוהה כזו, שכן אופי התפקיד הוא ניהולי-אדמיניסטרטיבי.

     

    בג"ץ הורה לשר לשירותי דת לגבש תקנות שבהן ייקבעו אותם תנאי סף. בעקבות זאת נערכו דיונים בעניין בוועדת החוקה של הכנסת, והמחלוקת העיקרית היא בשאלה אם נשים המבקשות להתמודד על ניהול בתי הדין יידרשו לעמוד במבחן. למרות הרוב החרדי בוועדה והמשמעת הקואליציונית בעניין זה - עד היום לא נערכה הצבעה בעניין. לפיכך החליט בג"ץ לקבל הכרעה סופית בעתירה ולקבוע בעצמו את הקריטריונים.

     

    בפסיקתו העביר על כך השופט רובינשטיין ביקורת: "עודדנו וזירזנו את המדינה למצוא פיתרון שייתר את הכרעתו, ואולם משלא חלה התקדמות משמעותית בסוגיה הרגישה שעל הפרק זמן רב מדיי, ומשניכר כי אין הדבר בוער יתר על המידה בקרבם של מקבלי ההחלטות לדון בו... אין מנוס מהכרעה בעתירה... לאחר העיון הגענו לכלל מסקנה כי הדין בעיקרון עם העותרות".  

     

    "לראשונה - התייחסות לאפליה מגדרית דתית"

    ארגון "מבוי סתום" בירך על ההחלטה: "פסק הדין מהווה פריצת דרך היסטורית בתחום הדת והמדינה והישג חשוב במאבק למען זכויות נשים במערכת בתי הדין הרבניים".

     

    מנכ"לית הארגון, עו"ד בתיה כהנא-דרור, שהגישה את העתירה לאחר שמועמדותה לתפקיד לא נבחנה, הוסיפה: "אני שמחה שהייתה לי הזכות להוביל מהלך חשוב לתיקון מעמדן של נשים בישראל. זהו ציון דרך היסטורי במאבק למען חיזוקם של ערכי היהדות והדמוקרטיה, ולמען הנשים בישראל המופלות לרעה בבתי הדין הרבניים.

     

    "ההחלטה אמנם לא מבטיחה מינוי בפועל של אישה למנהלת בתי הדין, אבל מחייבת את מערכת בתי הדין לבחון את מועמדותן של נשים לתפקיד, וזהו הישג מכריע. בצירוף מינויה בפועל של סמנכ"לית לבתי הדין, שאף הוא תוצאה של העתירה, פסק הדין מביא עימו בשורת תקווה לנשים, ופתח לתיקון האפליה בממסד הדתי.

     

    "זו הפעם ראשונה שהאפליה המגדרית בנושאים שבאחריות הממסד הדתי מוגדרת כפגיעה בזכות יסוד לשוויון, ואני מקווה שקביעה זו, מעבר ליישומה המעשי בעניין מינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים, תהפוך בעתיד לכלל מנחה בכל נושאי הדת במדינת ישראל".

     

    עו"ד אפרת רוזנבלט, חברת הוועדה לבחירת דיינים: "ההחלטה מחזקת את ערך השיוויון כזכות יסוד במדינת ישראל, ותוביל גם לחיזוק האמון הציבורי במערכת בתי הדין. יש לזכור כי מדובר בתפקיד ניהולי ולא בפסיקת הלכה. אמנם הציפייה כי תמונה בקרוב אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין עלולה להתבדות, אך יש מקום להאמין כי פתיחת האפשרות תהווה מסד למינוי עתידי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בג"ץ: אישה תוכל לכהן כמנכ"לית בתי הדין הרבניים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים