שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כבר לא "סוג ב'": החרדים רוצים להיות אקדמאים
    אישה עם מקצוע חופשי נחשבת לשידוך מועדף, ובחור שמפרנס את המשפחה כבר לא נחשב "פגום": שתי סטודנטיות חרדיות חקרו מה באמת חושב המגזר על הסטודנטים החרדים שפונים ללימודים אקדמיים, אחרי שנים של דחייה חברתית. על המסקנות לא הייתם מתערבים לפני, נגיד, עשר שנים

     

    למה? כובע: זהה את הזרם החרדי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שתי סטודנטיות חרדיות החליטו לבדוק מה באמת חושב המגזר על הסטודנטים החרדים שפונים ללימודים אקדמיים. אחרי שנים של דחייה חברתית ותוויות של "סוג ב'", הן טוענות כי הלכי הרוח השתנו לחלוטין: רובו המוחלט של הציבור החרדי תומך בלימודים אקדמיים, זאת למרות התנגדות הממסד החרדי - הח"כים, העסקנים וחלק ניכר מהתקשורת המגזרית.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    נעמי יצחקי והדסה ביטון, המסיימות תואר ראשון במינהל עסקים במסגרת המרכז האקדמי לב שבירושלים, סקרו במחקרן 320 חרדים והבחינו בין תתי-המגזר: ליטאים, חסידים ומזרחיים, המייצגים את שלושת הזרמים העיקריים בחברה החרדית. השתיים ביקשו לבדוק את הלך הרוח במגזר בנוגע לסוגיית הלימודים האקדמיים ולהסיק מסקנות על הצפי בשילוב חרדים באקדמיה ולזהות את הקשיים המלווים את התהליך.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    והנה הנתונים שלא הייתם מתערבים עליהם לפני עשור, נניח: 62% מהנשאלים הסכימו כי אין פסול בשילוב תורה ועבודה, והדבר אף מהווה נטילת אחריות על החיים, לעומת 26% המעדיפים עדיין את עידן "תורתו אומנותו".

     

     

    72% הסכימו עם הטיעון שלפיו השכלה גבוהה מבטיחה מקום עבודה עם שכר גבוה יותר, ו-72% מהנשאלים החרדים ענו כי גם בסביבתם מבינים שבעולם של היום יש צורך בלימודים אקדמיים ויש לכך חשיבות רבה. 57% הודו כי בסביבה שלהם רואים את הלימודים האקדמיים במגזר החרדי כהתפתחות חיובית, ו-70% בציבור החרדי משוכנעים כי תהליך שילוב החרדים באקדמיה הוא חיובי בעיקרו.

     

    עם זאת, המחקר חשף גם הבדלים פנים-מגזריים: כ-68% מהחסידים והמזרחיים לא ראו בעיה בלימוד במוסדות אקדמיים, ואילו במגזר הליטאי סבורים 50% שיש עם זה בעיה.

     

    "הטון בבית הספר היה נגד האקדמיה"

    יצחקי (21), הבכורה במשפחה ברוכת ילדים, עשתה את המסלול החרדי הקלאסי הכולל לימודים במוסדות "בית יעקב", אלא שהחליטה לפנות ללימודים אקדמיים: "בבית הספר הטון ששלט היה נגד האקדמיה", היא אומרת. "המורות וגם מרצים שהגיעו אלינו ניסו להניא את הבנות מפנייה ללימודים אקדמיים".

     

    "המורות וגם מרצים שהגיעו אלינו ניסו להניא את הבנות מפנייה ללימודים אקדמיים" (צילום: גיל יוחנן)
    "המורות וגם מרצים שהגיעו אלינו ניסו להניא את הבנות מפנייה ללימודים אקדמיים"(צילום: גיל יוחנן)

     

    יצחקי מוסיפה כי "אני יכולה להבין את החשש, אך בנות רבות רוצות להתפתח ולהתמקצע בתחומים שלא נלמדים במוסדות החרדיים הקלאסיים, וברגע שיש מוסדות אקדמיים שמותאמים לצביון הציבור החרדי, אני לא רואה סיבה מדוע לא ללמוד בהם".

     

    את חשה שזה עלול להשפיע לרעה בשידוכים?

    "לפי מה שאני רואה מסביבי, ממש לא", אומרת יצחקי. "להפך, כיום יש יותר בחורים שמעדיפים בנות שלמדו באקדמיה, כי הן יוכלו להשתלב במשק במשרות טובות ולפרנס בכבוד משפחה".

     

    קשה מאוד להשלים פערים

    מי שיכולה להעיד ממקור ראשון על כך שתואר אקדמי לא פוגע בשידוך - היא ביטון (21), בוגרת "בית יעקב", שהתארסה לאחרונה לבחור מאחת ישיבות הדגל הליטאיות, "חברון". "הוא רצה לדעת איפה למדתי והבין שמדובר במקום חרדי המאפשר לבת 'בית יעקב' להגיע ללמוד מקצוע מכובד ולפרנס בכבוד", ביטון אומרת.

     

    היא עצמה ילדת סנדוויץ' קלאסית, נולדה חמישית למשפחה ובה עשרה ילדים. ההחלטה לפנות לאקדמיה לא הייתה פריצת גדר במשפחתה, שבה שלוש מאחיותיה למדו משפטים ומינהל עסקים. עם זאת, היא מעידה גם באופן אישי, ממה שחוותה על בשרה, וגם מהמחקר - כי למרות הרצון של החרדים ללמוד באקדמיה יש פער לימודי עצום שקשה מאוד לגשר עליו.

     

    "אצלנו ב'בית יעקב' התלמידות לא נבחנו בבגרות, כמו בכל התיכונים בישראל", היא מספרת, "אלא בבחינות חוץ שבמשך שנים רבות לא הוכרו כתחליף לבחינות הבגרות, ועל כן ציוניהן היו חסרי משמעות עבור מוסדות אקדמיים.

     

    "בשנת 2012 החליט משרד החינוך להכיר בבחינות אלו כתחליף לבחינות בגרות ברמת 3 יחידות לימוד במספר מקצועות. עם זאת, עדיין נדרשת השלמה על מנת לעמוד בזכאות לתעודת בגרות. אני השלמתי את הפער בעזרת קורסים, אבל אצל הבנים התופעה חמורה יותר, כי הפערים באנגלית ומתמטיקה קשים מאוד להשלמה, למרות שרבים מהחרדים משוכנעים שהם יוכלו להדביק את הפער בקלות".

     

    דרישה להפרדה בין גברים לנשים

    נח בל, מרצה במרכז האקדמי לב, שהנחה את עבודת המחקר של יצחקי וביטון, מצביע על ממצאים נוספים שעלו מן המחקר: 58% מהנשאלים החרדים הסכימו כי תהליך שילוב החרדים באקדמיה הוא נכון, אך הממשלה והמל"ג "אינם יודעים להנגיש את האקדמיה לציבור החרדי בצורה מושלמת שתתאים לאורחות חייו". 23% מהנשאלים לא הסכימו עם הטענה הזו.

     

    המחקר אף בחן את הסוגיה הציבורית - אם לאפשר את המשך קיומם של קמפוסים נפרדים לחרדים. הממצאים מצביעים כי קמפוסים נפרדים הם תנאי הכרחי בהשתלבות החרדים באקדמיה. כך, 63% אינם רואים בעיה לשלוח את ילדיהם ללמוד במוסד המקפיד על שמירת אורח חיים חרדי, לעומתם 31% סבורים כי גם הקמפוסים הנפרדים הם בעייתיים.

     

    חסמים נוספים שחושף המחקר הם ביכולת הכלכלית לממן את הלימודים: 44% סבורים כי סוגיה זו מונעת במידה רבה את יציאת החרדים לאקדמיה, לעומת 42% שאינם סבורים כך. כמו כן הצביעו המשתתפים במחקר על פערי ידע והצורך להשלים חומר. 43% סבורים כי זה נושא המונע מהם לצאת ללימודים אקדמיים, לעומת 41% שסבורים כי עניין זה אינו מונע את השילוב בלימודים לתואר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כבר לא "סוג ב'": החרדים רוצים להיות אקדמאים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים