פרויקט נדל"ן פגע בערך דירות סמוכות – העירייה תפצה
3 דיירים באזור רחוב הרב הרצוג ברחובות טענו שתוכנית בנייה גרמה להם נזק. הוועדה המקומית חויבה לשלם להם, אבל גררה את ההליך שוב ושוב
בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית רחובות על חיוב שהוטל עליה - לפצות ב-83 אלף שקל שלושה תושבים שנפגעו מתוכנית בנייה ברחוב הרב הרצוג בעיר. השופט שמואל בורנשטין נזף בעירייה שהאריכה את ההליך והורה לה לשלם את הסכום שבו חויבה.
בנוסף נקבע כי בעלי הדירות לא היו יכולים לצפות את ירידת הערך בזמן רכישת הדירות, ובסופו של דבר חויבה הוועדה המקומית לשלם להם סכום כולל של 83 אלף שקל, בהתאם לחוות דעת שמאית שמונתה בהליך.
ב-2004 אושרה תוכנית לבנייה ברחובות בהתאם לתוכנית בניין עיר מ-1977. תשע שנים לאחר מכן, פנו שלושה בעלי דירות הנמצאות בסמוך לקרקע אל הוועדה המקומית בדרישה לפצות אותם בגין הנזקים שנגרמו לדירותיהם בעקבות התכנית, אולם בקשתם נדחתה. השלושה ערערו לוועדה המחוזית שהפכה את ההחלטה וקבעה שהתוכנית לא תואמת את התפיסה התכנונית המודרנית, והמבנים במסגרתה חורגים בגובהם ביחס לסביבה באופן שמוריד את ערך הדירות.
חוק ונדל"ן
ניצחה לבד את העירייה: חוב הארנונה בוטל
עו"ד עירן שושני
לפני שנים העבירה אישה לאחיה את הבעלות על נכס בהרצליה, אך העירייה המשיכה לחייב אותה. האישה ייצגה את עצמה בבית המשפט - וזכתה
הפעם היה זה תורה של הוועדה המקומית לערער, והיא טענה בבית המשפט שהתוכנית כלל לא גובלת בדירות משום שמפריד בינן כביש ראשי. עוד נטען כי בעלי הדירות לא זכאים לקבל פיצוי משום שהתוכנית הייתה קיימת הרבה לפני שרכשו את הדירות, ולכן היה עליהם לצפות את האפשרות שערכן ירד.
הוועדה הוסיפה שעצם הערכת הפגיעה בערך הדירות בפחות מ-4% מעידה על זניחות, וכרשות ציבורית היא שמה לנגד עיניה את האינטרסים של כלל הציבור בעיר, ולא רק את אלה של בעלי הדירות.
מנגד, בעלי הדירות טענו כי הוועדה המקומית שמה לה למטרה להתיש אותם ומתנהלת בחוסר תום לב בכך שהיא ממשיכה לגרור אותם להליכים נוספים במקום ליישם את ההחלטה שהתקבלה. הם הוסיפו שמלוא טענות הוועדה נידונו כבר במסגרת הערר ולא נפל פגם בהחלטה שניתנה.
השופט שמואל בורנשטין הסביר כי בית המשפט נוטה להתערב בהחלטות רשותיות במקרים חריגים שבהם נפל פגם מהותי, והצביע על כך שכלל הטענות שהועלו במסגרת הערר קיבלו התייחסות ראויה של הוועדה המחוזית, אשר הגדילה לעשות ומינתה שמאית לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין.
הוא דחה את טענת הוועדה המקומית שלפיה בעלי הדירות היו צריכים לצפות את הנזק שנגרם להם, וקבע כי אמנם הדירות נרכשו בזמן שהייתה תוכנית כללית, אך היקף הבנייה בפועל אושר רק לאחר מכן.
נקבע כי לאורך כל הדרך האריכה הוועדה המקומית את ההליכים שלא לצורך ובכך הוסיפה לפגוע בבעלי הדירות. לפיכך הערעור נדחה ונקבע שהחלטת הוועדה המחוזית ראויה וסבירה, כך שהפיצוי שנפסק לבעלי הדירות נותר על כנו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ינון ברקאי עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה
- המחבר לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
