הרוש: "כשהייתי צעיר דיברו עליי יותר מאשר על גלזר"

"כבר עלו אצלי מחשבות של מה אני צריך את זה, עברתי יותר מדי תקופות שהכדורגל לא הביא לי אושר. הוא סיפק לי רק פרנסה, וגם בזה חוויתי סיוטים בכל פעם מחדש. שיחקתי בקבוצות שמתפרקות, הפסדתי מאות אלפי שקלים. מה שעברתי בארבע השנים האחרונות, אף שחקן כדורגל בעולם לא יעבור בקריירה שלמה, גם אם ישחק פעמיים. רק מה שקרה בבית"ר ירושלים היה מספיק לכל שחקן אחר לפרוש מכדורגל".

שוער אנורתוסיס פמגוסטה, אריאל הרוש, חזר לסגל הנבחרת מההשעיה שספג בעקבות הראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" אחרי המשחק נגד ספרד, והוא מתחרה עם עומרי גלזר על מקום בהרכב במשחק מחרתיים (21.45, סמי עופר) מול מקדוניה.

הרוש. מחפש אושר(צילום: עוז מועלם)

הוא מספר מה עבר עליו בשנים האחרונות: "החלטתי לברוח מהארץ, כי נמאס לי מכל מה שקרה פה סביבי. בחרתי לעזוב את ישראל כדי להציל את עצמי, רציתי לחזור ליהנות מכדורגל אחרי ארבע שנים של סבל. לא נהניתי משום רגע, רק מריבות עם הקהל, התחככויות ברחוב, הודעות נאצה בפייסבוק ובווטסאפ. החלטתי לעשות הפסקה מכל מה שקרה לי, להתאושש, להציל את עצמי ואת הנפש שלי, לאוורר אותה ולהתרכז רק בכדורגל".

מה עברת?

"מה לא. עברתי בבית"ר את הסיפור של הצ'צ'נים, בוררות מול טביב, עברתי לנתניה שהייתה בקשיים כספיים ואחר כך להפועל ת"א, שהתפרקה וירדה ליגה. והייתה גם הפציעה בגב. הפסדתי בהפועל 600 אלף שקל נטו לעונה".

גלזר. מתחרה עם הרוש על מקום בהרכב(צילום: עוז מועלם)

מה הייתה החוויה הגרועה מכולן?

"הקטע עם הצ'צ'נים. כקפטן היה לי ברור שאני חייב להגן על החברים שלי לקבוצה. הקהל של בית"ר, שגדלתי איתו ועליו, פתאום היה נגדי. הם עשו לי צלקת עמוקה בלב, אני פגוע מהם עד היום. אתה לא מאמין כמה אנשים חגגו ושמחו בנפילה שלי. עבור הרבה אנשים יום נפילתי, כשירדתי עם הפועל ת"א ללאומית, הפך להיות יום חג. שלחו לי איזה אלפיים הודעות בסגנון 'הקריירה שלך תיכשל', 'אנחנו הכי מאושרים לראות את הדמעות שלך', 'הנפילה שלך זו השמחה שלנו'. ראיתי אנשים מחייכים, שמחים לראות אותי נופל. רקדו לי על הדם".

למה הכל היה דווקא נגדך?

"גם אני שואל את עצמי למה תמיד הכל נגדי. בכל מקום שהייתי בו, נוצר סביבי באזז שהכל בגללי. יש עיכובים במשכורות, ישר פונים אליי, אומרים לי 'תנהיג אותנו ונעשה שביתה'. יצרו לי סטיגמה לא נכונה. למזלי הרע, הייתי בכל הצרות של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. בית"ר, נתניה או הפועל ת"א, הרוש נמצא בכל מקום".

אריאל הרוש עם הצ'צ'נים, סדאייב וקדאייב(צילום: אורן אהרוני)

ואיך התמודדת עם זה?

"יש לך הרגשת ריקנות, אתה משחק בפלייאוף התחתון, בעיית משכורות, נלחמים נגד הירידה. זו רוטינה שלא תלויה בך. תבין איזה מזל מחורבן היה לי. כשהייתי בבית"ר לא היה כסף ולא הביאו שחקנים; מגיע להפועל - ההנהלה לא מבינה בכדורגל ומרסקת את המועדון. מהרגע הראשון בהפועל תחת מנדיונדו, דרך גוטמן שכבר לא התחבר לשחקנים, החיזוק הלא נכון, הבאת שחקנים לא מספיק טובה על-ידי הניסנובים, היה פה מתכון של כישלון בדרך לירידת ליגה בטוחה. אי אפשר היה ליהנות לרגע אחד בשנים האלו".

ואחרי שירדת ליגה עם הפועל, הפכת לשחקן חופשי. לא היו עליך קופצים?

"ניר קלינגר רצה אותי בהפועל חיפה, אבל בחרתי לברוח מפה. לא הייתי יכול להיות יותר בארץ, כשכולם רוצים שתיכשל. גם לא היו אלטרנטיבות רציניות. למכבי ת"א יש את ראיקוביץ', לבאר-שבע את חיימוב וגורש ולחיפה את גלזר שבונים עליו".

ועברת לליגה הקפריסאית.

"לנו הישראלים יש איזו נטייה לזלזל בכולם. מי שלא זוכר, נראה לי שהפסדנו לנבחרת קפריסין בירושלים. המטרה העיקרית שלי הייתה לעזוב את ישראל, ולא היה לי אכפת לאן. כל החיים שלי תיכננתי להגיע לספרד או לגרמניה, אבל זה לא יצא לפועל, ומעכשיו אני זורם".

הרוש באנורתוזיס. "בחרתי לברוח"(צילום: אנורתוזיס)

התאוששת מהירידה עם הפועל ת"א?

"זה היה דבר עצוב מבחינתי. לא גדלתי במועדון הזה, אלא דווקא ביריבה הידועה שלו, אבל התחברתי להרבה אנשים שם ולקהל המטורף שלהם. ראיתי אותם בלאומית מפוצצים את המושבה, יש עוד קהל כזה בארץ? באים אוהדים לאימון ובוכים מולי בדרך לירידה, זה ריסק לי את הלב. במשחק האחרון של העונה לא ידעתי מה לעשות, זה היה פשוט אסון מבחינתי".

הרוש הושעה, כאמור, אחרי שביקר את אלישע לוי על ההחלטה שלא לפתוח איתו בספרד, והוא מנצל את ההזדמנות כדי להתנצל: "לא הייתי צריך לדבר בעיתון. אמרתי את מה שחשבתי, אבל לפעמים צריך לשתוק, וגם אם אומרים צריך לדעת איפה להגיד את זה. הייתי צריך לדבר עם אלישע בארבע עיניים. הייתי בסערת רגשות, כאב לי שלא שיחקתי, ואמרתי את אשר על ליבי. כל העניין יצא מפרופורציות, כולם יודעים שאני הרבה שנים בנבחרת ומעולם לא הייתה לי בעיית משמעת, תמיד הילד הטוב של הנבחרת. אני מבקש סליחה מכל מי שנפגע ממני. התנצלתי אישית בפני אלישע, הוא יודע שלא עשיתי שום דבר בכוונה ולכן הוחזרתי, אני אוהב אותו".

"התנצלתי בפני אלישע לוי"(צילום: ראובן שוורץ)

מתי המאמן צריך להודיע מי השוער הפותח?

"מאז שאוואט עזב את הנבחרת אין שוער קבוע. גוטמן היה צריך לתת לי את המושכות ובחר במרציאנו, ובכלל היו יותר מדי רוטציות בעמדה הזו. זו מציאות שנכפתה על המאמן הלאומי, כי רוב השוערים פחות או יותר באותה רמה. לדעתי עדיף ששוער יידע מהיום הראשון מי עומד, זה עוזר להכנה, אבל מצידי שיגידו לי שעה לפני שאפתח נגד מקדוניה. התרגלתי לצערי למצב הזה. אני רוצה שייתנו לי כבר את המפתחות, שהכל יהיה תלוי בי, ומקווה לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים".

אתה בן 28 ומעולם לא פתחת במשחק רשמי של הנבחרת.

"שיחקתי 'רק' נגד נבחרות גרמניה וצ'כיה. הוכחתי את עצמי ונאמר לי שאהיה השוער הראשון, אבל ברגע האמת גוטמן פתאום לא נתן לי, בלי שום סיבה, וזה מה שתקע אותי בקריירה".

טוענים שכדאי לתת לגלזר לשחק, כחלק מהצערת הסגל ומחשבה קדימה.

"כשאני הייתי צעיר דיברו עליי יותר מאשר על גלזר. מאמנים רוצים להצליח ופחות להסתכן. זו גישה נכונה לבנות צעירים, אבל הכל צריך להיות בהדרגה, תלוי באיזה משחק מדובר, כי יש שכר לימוד. יש בי את התקווה הקבועה לשחק, ואם לא – הפעם אני שותק. אני בכושר טוב מאוד, המשך המומנטום מסיום העונה שעברה".