רפורמת הייבוא האישי: כך יוזלו משלוחי הקניות ברשת

משלוח שעלותו עד 1,000 דולר וכולל עד 30 יחידות מוצר או משלוח של יותר מ-1,000 דולר ועד 5 פריטים ייחשבו ככמות סבירה של ייבוא אישי שלא נתונה לחסמים רגולטוריים. כמו כן, יוזלו המשלוחים בייבוא האישי בחברות הבלדרות במאות שקלים ותוגבר התחרות בין נותני שירותי הייבוא האישי, כולל הגדלת היצע חברות הקנייה אונליין וכן חברות הבלדרות. כל זאת על מנת להוזיל את עלויות הייבוא האישי ולהפחית את יוקר המחייה. כך עולה מהמלצות הסופיות של הוועדה הבין-משרדית להסרת חסמי הייבוא האישי.

אחרי בלגן טרגט: הקלות בייבוא אישי של מזון ותוספי מזון

פיצוי מאכזב לישראלים שהתאכזבו מטרגט: 25 דולר לקנייה באתר

הישראלים התנפלו וטרגט נבהלה: הספק שלח מייל על ביטול המבצע

כזכור, ביוני אישרה הממשלה את הקמתו של צוות היגוי לגיבוש המלצות להסרת חסמים לייבוא אישי. בעקבות החלטה זו, עבדה בשלושת החודשים האחרונים ועדה בראשות סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, שסיכמה בימים האחרונים את ההמלצות הסופיות, שיגובשו לדו"ח סופי בימים הקרובים.

(צילום: shutterstock)

דו"ח הוועדה, בה חברים גם מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, נציגי רשות המסים, הרשות להגבלים עסקיים ונציגים ממשרדי התחבורה, התקשורת, הבריאות, האנרגיה וממשרד ראש הממשלה – יוגש לשרים וייצא לשימוע ציבורי לאחר החגים.

מטרת ההמלצות, שיוגשו לשר האוצר משה כחלון ולשר הכלכלה אלי כהן, היא להקל, לפשט ולהגביר את היבוא האישי, על מנת לסייע בהורדת יוקר המחייה בישראל. ההמלצות נועדו להקל על הציבור לבצע רכישות באמצעות הייבוא האישי ובכך לסייע להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחייה.

יש לציין, כי בהמלצות הוועדה אין התייחסות לנושא הרחבת הפטור ממסוי - והוא לא ישתנה. כיום ישנו פטור מלא על יבוא אישי של עד 75 דולר, ובין 75-500 דולר ישנו פטור על מכס בלבד (לא כולל תשלום מס קניה ומע"מ). באוצר מסבירים כי מה שהוועדה הגדירה כ"כמות סבירה ליבוא אישי" מזכה את הצרכן בפטור ממיסוי לפי הכללים הקיימים כיום בחוק, וכן להקלות הרגולטוריות שהוועדה המליצה עליהן.

בהקשר זה מסר היום (ג') משרד הכלכלה כי יגבש במהלך החודש הקרוב המלצותיו לגובה תקרת הפטור ממס ביבוא אישי. "בתחילת חודש אוקטובר, צפוי הממונה על היבוא במשרד הכלכלה, להגיש המלצותיו לגובה תקרת הפטור, לשרי הכלכלה והאוצר, כאשר המלצות אלו צפויות לאזן בין הרחבת הפטור כך שיאפשר יבוא אישי גדול יותר ואשר יוזיל את יוקר המחיה, לבין התמיכה שמעניק המשרד לעסקים הקטנים והבינונים, אשר הם המתחרים המשמעותיים על מוצרי היבוא האישי", נמסר.

עיקרי ההמלצות

יבוא אישי הוא יבוא של מוצרים שונים לארץ, שנעשה על ידי אדם פרטי לשימושו העצמי בלבד ולא לצורך מסחרי. בשנים האחרונות, בעקבות צבירת התאוצה של סחר אונליין, גדל הייבוא האישי בקרב הישראלים, שמזמינים פריטים שונים באינטרנט מחו"ל לצריכתם הפרטית.

ביטול חסמים רגולטורים: הוועדה ממליצה לקבוע כלל אחיד, ודאי וברור לייבוא אישי וכן לקבוע מדרג ברור לחוקיות הייבוא, שבמסגרתו יבוצעו רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה לטובת ביטול דרישות רגולטוריות עודפות, שגורמות לעיכובים במשלוח ולעלויות רבות שלעתים הופכות את המשלוח ללא כדאי מבחינה כלכלית. המלצה זו צפויה להוזיל את משלוח הייבוא האישי בחברות הבלדרות במאות שקלים למגוון מוצרים.

כמות סבירה לייבוא אישי: אחת מהמלצותיה העיקריות של הוועדה היא להגביר את הוודאות לגבי "הכמות הסבירה" לייבוא אישי, כלומר הכמות שלפי צו הייבוא החופשי לא תהיה נתונה לחסמים רגולטוריים כמו מסים ואישורים. הכמות הסבירה תהיה עד חמישה פריטים מאותו המוצר במשלוח של יותר מ-1,000 דולר; או כמות של עד 30 פריטים מאותו המוצר במשלוח שעלותו עד 1,000 דולר.

מטרת כלל הכמות הסבירה היא להוות סטנדרט אחיד וברור ככל הניתן שבאמצעותו האזרח יוכל לקבל ודאות לגבי הכמויות שביכולתו להזמין ביבוא אישי, וכן ימקד את עבודת פקידי המכס במניעת יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי.

התחשבות בייבוא אישי לבנייה ושיפוץ: גם כמויות גדולות יותר ייכנסו כייבוא אישי במידה שהונחה דעתו של המכס כי המשלוח יובא לשימושו האישי או המשפחתי של המזמין כשמדובר ביבוא אישי. בנוסף, ייקבע נוהל שיתחשב בייבוא אישי לטובת תוכניות בנייה ושיפוץ בית.

כל האישורים תוך יומיים: עוד מומלץ שתחובר "אמנת שירות" לעניין הייבוא האישי, שתגביר את מידת השקיפות ואת מידת הוודאות של הצרכן בהליך הייבוא האישי ובזמני קבלת אישורים. אמנה זו תעוגן במסגרת החקיקה לעניין יבוא אישי ויתבצע מעקב אחר זמני שחרור המוצרים בין הרשויות המוסמכות השונות. במסגרת המלצה זו, יעוגן בצו הייבוא החופשי שכלל האישורים הרגולטורים לייבוא האישי יינתנו תוך שני ימי עסקים, אלא אם קבע שר הכלכלה והתעשייה אחרת ועיגן זאת בצו יבוא אישי.

(צילום: shutterstock)

תחרות בתחום השילוח: עוד המלצה בולטת היא עידוד התחרות בתחום השילוח לשיפור השירות לאזרח ביבוא אישי. הוועדה ממליצה להרחיב את הפעולות אותן יכול לבצע עסק שעוסק בייבוא אישי, ובתנאי שמדובר רק בייבוא לצורך אישי או משפחתי. בכלל זה להגדיל את היצע חברות הקניות אונליין דוגמת eBay ואמזון ואת היצע חברות הבלדרות. זאת במטרה לעודד יוזמות עסקיות למתן שירותים ליבוא אישי ולהוביל להגברת התחרות בתחום זה, שייטיב עם הצרכנים בהיבט ההנגשה, השירות והפחתת המחיר.

הוזלת עלויות השילוח לישראל: בתחום זה הומלץ שהממונה על היבוא יבחן את תעריפי חברות הבלדרות כדי לוודא שאלו נקבעים באופן הוגן. הוועדה ממליצה כי הנספחים הכלכליים-מסחריים במשרד הכלכלה והתעשייה יפעלו מול מטות חברות השילוח הבינלאומיות על מנת לשנות את קטגוריית השיוך של מדינת ישראל לקבוצת המדינות הנמנות עם עלויות שילוח נמוכות יותר, לטובת הוזלת עלויות השילוח.

הצהרת הצרכן על חוקיות הייבוא: המלצה בולטת נוספת היא יצירת מדרג ברור בבדיקת "חוקיות היבוא". במסגרת מהלך זה לא תחול חוקיות יבוא על מוצרים בייבוא אישי. במידה שהרגולטור יהיה מעוניין בחוקיות יבוא למוצר, ברירת המחדל תהיה לשימוש בהצהרה שעליה יחתום הצרכן בעת קבלת המוצר. במקרים חריגים הנובעים מחשש מהותי לנזק בריאותי או בטיחותי יידרש אישור למוצר.

פחות עיכובים, פחות אגרות: בנוסף הומלץ להפחית את הרגולציה בכל רשות מוסמכת. כך למשל, במוצרי התעבורה יישום ההמלצה להפחתת הרגולציה יוביל לשינוי משמעותי בכמות מוצרי התעבורה הנעצרים במכס לצורך בדיקה (הפחתה מ-20 אלף מוצרים לפחות מ-70 מוצרים).

משלוחי מזון ותוספי תזונה לא יעוכבו עודבמשלוחי בלדרות ולא תיגבה אגרה בגינם. בנוסף, במוצרי תמרוקים ממליצה הוועדה כי לא תידרש חוקיות יבוא עבור מוצרים בייבוא אישי ואילו במוצרים אלחוטיים (עליהם אחראי משרד התקשורת) המליצה הוועדה כי משרד התקשורת יפעל ליצירת מנגנון לפיו לא תידרש חוקיות ייבוא של לפחות 90% מהמוצרים בייבוא אישי. במוצרים הדורשים אישור מכון תקנים לייבוא אישי, כגון גריל גז, ייעשה מעבר למודל הצהרה בעת קבלת המוצר. במוצרי מזון לבעלי חיים לא תידרש חוקיות יבוא.

הפרדה בין ייבוא אישי למסחרי: עוד הומלץ שתוקם פלטפורמה רגולטורית נפרדת עבור ייבוא אישי כדי לייצר הפרדה ברורה בין ייבוא מסחרי לייבוא אישי, שאינה קיימת בחקיקה כיום, ועל מנת לייצר שקיפות ובהירות לצרכן. כן הומלץ ששר הכלכלה והתעשייה יתקין "צו יבוא אישי". צו זה יקבע הפרדה ברורה בין צו יבוא חופשי שיעסוק בדרישות הרגולטוריות ליבוא מסחרי, לבין הדרישות הרגולטוריות מייבוא אישי.

מידע ברור ושקיפות לצרכן: המלצה נוספת היא להנגיש מידע לצרכנים על מנת שהדרישות יהיו ברורות, שקופות ופשוטות עבור הצרכן. מוצע שיוקם אתר אינטרנטי שיאפשר את כל מגוון הפעולות הרלוונטיות לייבוא האישי, למשל, חיפוש המוצר וקבלת מידע על חוקיות הייבוא הנדרשת ופרטי קשר של המשרדים הרלוונטיים לצורך בירורים. הוא אף יכלול קישורים לטפסים מקוונים וכן עלויות המיסוי והאגרות הצפויות. כמו כן, אישורי המשרדים יהיו מקוונים והמערכות יהיו מסונכרנות עם מערכות המכס לצורך פישוט וזירוז שחרור המוצר מהמכס.

היקף הייבוא האישי: 2.9 מיליארד שקל ב-2016

הנתונים שעליהם התבססה הוועדה משקפים רמת ריכוזיות גבוהה של המשק הישראלי, מה שמהווה גורם מרכזי לרמת מחירים גבוהה מרמת המחירים הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD בחלק גדול ממוצרי הצריכה בישראל.

לפי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שיעור הייבוא המסחרי של מוצרים לצריכת משק הבית ביחס להוצאות משק הבית עומד על 10% לעומת ממוצע של 19% ב-OECD. נתון זה מעיד בין היתר על חסמי סחר מכסיים ולא מכסיים אשר קיימים במשק הישראלי לשם הגנה על התעשייה המקומית.

כמו כן, גם בשווקים בהם הייבוא מהווה ערוץ מרכזי, קיימת פעמים רבות דומיננטיות של יבואן או יבואנים רשמיים, כדוגמת משווקי המזון והתמרוקים, שמגבילה את התחרות. "אלה, והעובדה שפערי המחירים בישראל לעומת מדינות ה-OECD משמעותיים במוצרי צריכה רבים", אומרים בוועדה, "תורמים לאטרקטיביות של הייבוא האישי, לצד עידוד הייבוא המסחרי. בהיבט זה, הייבוא האישי עשוי להוות ערוץ נוח המספק אלטרנטיבות זולות, וכן מגוון רחב של מוצרים, עבור הצרכן הישראלי. הייבוא האישי יתרום לתחרות ולהפחתת הריכוזיות בשווקים".

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים(צילום: דוברות האוצר)

בדיקה שנעשתה עבור משרד הכלכלה העלתה שהיקף שוק הקמעונאות המקוון בישראל עומד על כ-7 מיליארד שקל, מתוכו הייבוא האישי בישראל מוערך בכ-2.9 מיליארד שקל נכון ל-2016, המהווים כ-40% מסך המסחר המקוון בישראל, שהתבצע על ידי 3.7 מיליון רוכשים. בהשוואה לשנת 2013 השוק גדל בשיעור צמיחה שנתי של 22% וכמות הקונים גדלה ב-5%.

נתונים שחברת eBay העבירה לוועדה מצביעים על כך שישראל היא בין 15 המדינות המובילות מבחינת כמות הקונים והמוכרים ביבוא האישי נכון לשנת 2017. 95% מהגולשים בישראל באתר גם קונים, לעומת 81%, בגרמניה ו-77% בארה"ב. מהנתונים עולה שהישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה. לצורך ההשוואה, הכמות בארה"ב עומדת על 43 ובבריטניה על 32. כמות החבילות מחו"ל שהגיעו באמצעות חברת הדואר בשנת 2016 היא כ-51.4 מיליון חבילות לעומת 26.3 מיליון בשנת 2013.

במסגרת השימועים והדיונים בוועדה נמצא כי העובדה שלא קיימת הגדרה ברורה ופשוטה לכמות סבירה בייבוא אישי מקשה על הצרכנים בביצוע הרכישות, מייצרת חוסר ודאות לצרכן בעת הזמנת המוצרים, משפיעה על קצב שחרור הטובין מהמכס וגוררת עלויות שמושתות על הפרט. כמו כן מצאה הוועדה כי הציבור אינו בקיא בדרישות ובאיסורים הרגולטוריים הקיימים ביבוא אישי ואינו מודע לעלויות הנלוות לכך.

עודף הדרישות הרגולטוריות גורם לתהליך השחרור של המוצרים מהמכס להתארך, לעתים לתקופת זמן ממושכת ביותר, הופך למורכב ולא ברור עבור הצרכן, וכן עלול להשית עלויות גבוהות על הצרכן שהופכות לעיתים את העסקה ללא כדאית כלכלית.

בנוסף עלה כי קיימים חסמים ליוזמות עסקיות בתחום היבוא האישי, לדוגמא רק כ-30% מהמוצרים הקיימים באתר אמזון האמריקני נשלחים לישראל, בין היתר, מכיוון שלא קיים משלוח ישיר לישראל. בנוסף עלו חסמים נוספים כגון אופן השילוח וקבוצת מדינות השילוח אליה שייכת ישראל שהינה בעלת עלויות שילוח יקרות יותר מקבוצות מדינות אחרות ועוד.