שתף קטע נבחר

צילום: רויטרס

הכה את אשתו, והיא ברחה לירדן. זה המחבל שרצח שלושה

בן 37 ללא עבר ביטחוני: הפועל הפלסטיני שרצח שלושה בפיגוע הירי החזיק בהיתר עבודה חוקי במרחב התפר. שב"כ: אשתו ברחה לירדן לאחר שהכה אותה, והוא נותר עם הילדים. הנשק שבו השתמש נגנב ב-2003. באחד הפוסטים האחרונים שפרסם: "לא מפחד מאף אחד חוץ מאללה"

 

 

 

המחבל שביצע הבוקר (יום ג') את פיגוע הירי הקטלני סמוך להר אדר, רצח שלושה ישראלים ופצע אחד נוסף באורח קשה, החזיק בהיתר לעבודה במרחב התפר באזור יהודה ושומרון. מבצע הפיגוע, נימר מחמוד אחמד ג'מל, בן 37 מבית סוריכ ואב לארבעה, היה ללא עבר ביטחוני, אך הפעיל כנראה מסכת של אלימות במשפחה. בעקבותיה ברחה אשתו לפני כמה שבועות לירדן והשאירה אותו עם ילדיהם. 

המחבל נימר ג'מל ()
המחבל נימר ג'מל

 

האקדח ששימש את המחבל (צילום: משטרת ישראל) (צילום: משטרת ישראל)
האקדח ששימש את המחבל(צילום: משטרת ישראל)

מחקירה ראשונית של שב"כ עולה כי למפגע היו בעיות אישיות ומשפחתיות קשות, בכלל זה בעיות של אלימות במשפחה. על פי מקורות ביטחוניים, עיקר הרקע לפיגוע הוא אישי: המחבל מהר אדר היה לאחרונה בסכסוך עם אשתו אחרי שכנראה הכה אותה. היא כאמור ברחה לירדן והוא נשאר עם ארבעת הילדים. האקדח שבאמצעותו ביצע את הפיגוע הוא נשק תקני שנגנב ב-2003. באחד הפוסטים האחרונים שפרסם לפני שיצא לפיגוע הוא כתב: "לא מפחד מאף אחד חוץ מאללה".

הפיגוע התרחש בזמן כניסת פועלים פלסטינים מהשטחים ליישוב דרך עמדת הבידוק בכניסה האחורית אליו, המכונה שער בידוּ. עוד לפני הכניסה חשד כוח ביטחון באחד הפועלים והחל בנוהל מעצר חשוד. המחבל שלף אקדח ומטווח קצר ירה לעבר הכוח ורצח שלושה. זמן קצר לאחר מכן הוא חוסל על ידי כוחות הביטחון. בעקבות הפיגוע - ולאור ניסיון העבר - במערכת הביטחון צפויים לשלול היתרים מקרובי משפחתו של המחבל.

 

לאורך אינתיפאדת היחידים זכורים כמה מקרים שבהם החזיקו מחבלים באישורי שהייה או עבודה בישראל וניצלו זאת כדי לבצע את זממם. כך היה במקרה של עלא אבו ג'מל, טכנאי בזק מג'בל מוכבר, שביצע באוקטובר 2015 פיגוע דריסה בשכונת גאולה בירושלים, שם רצח אדם אחד ופצע אחר באורח קל. כחודש לאחר מכן רצח ראאד אל-מסאלמה, עובד מסעדה בתל אביב, שני בני אדם בדקירות בבית פנרמה.

ליד מקום הפיגוע, הבוקר בהר אדר  (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
ליד מקום הפיגוע, הבוקר בהר אדר (צילום: אוהד צויגנברג)
 

 (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

 (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

 

מערכת הביטחון התמידה בתקופת האינתיפאדה לתמוך במדיניות מתן היתרי העבודה, מתוך מגמה להפריד בין המחבלים ובני משפחותיהם לבין האוכלוסייה שאינה מעורבת בטרור. בריאיון מיוחד ל-ynet לרגל ראש השנה התייחס הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט לסוגיית הפלסטינים הנכנסים לעבודה וללימודים בישראל. איזנקוט טען כי מאז אירועי הר הבית "שיתוף הפעולה עם הרשות הוא חלקי, אבל עדיין לתועלת שני הצדדים. הרשות מנהלת חיים של מעל 2.5 מיליון פלסטינים באיו"ש בשטחי A ו-B. יש שיח. גל הטרור הביא לתופעה שפגשנו בפעם הראשונה – לא טרור מאורגן עם אמל"ח תקני, אלא טרור בהשראה". 

 

איזנקוט הוסיף: "הצלחנו להחזיר את הביטחון כי אנחנו מנוסים מאוד בהתמודדות מול טרור, פעלנו בצורה נחושה וממוקדת, תוך הפרדה בין טרור לאוכלוסייה ויצירת תמריץ חיובי לרוב האוכלוסייה הפלסטינית. מדי בוקר קמים מעל 900 אלף צעירים פלסטינים ללמוד, וחצי מיליון יוצאים לעבוד בישראל ובאיו"ש. זו דינמיקה חיובית ויש לנו אינטרס מובהק לשמר זאת: מצד אחד להילחם בצורה נחושה בטרור ומצד שני לאפשר מרקם חיים טוב יותר לאוכלוסייה".

 

לפני כשנה הציג שר הביטחון ליברמן את תוכנית "המקלות, המכות והגזרים", שבמסגרתה כפרים "ירוקים" שמהם לא יצאו מחבלים יקבלו שלל הטבות והקלות. לצד אלה הציג ליברמן גם "כפרים אדומים", שמהם יצאו מחבלים רבים, והבהיר כי הצעדים שיינקטו נגדם יכללו בין היתר ביטול היתרי עבודה לבני משפחה של מחבלים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים