נדחה אב במשמורת משותפת שערער על מזונות

גבר ביקש להפחית מ-3,400 שקל שאותם חויב לשלם לשתי בנותיו. אבל שופטת קבעה שמאחר שהן בנות פחות מ-6, הלכת העליון לא חלה על המקרה

עו"ד גלית שמש פאוקרפורסם: 05.10.17 , 08:22

בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש אב גרוש על גובה המזונות שנפסקו לו לשתי בנותיו, שאותן הוא מגדל עם אמן במשמורת משותפת. השופטת ורדה פלאוט קבעה שלנוכח העובדה שהבנות בנות פחות מ-6, ההלכה החדשה של בית משפט העליון לא חלה על המקרה.

במאי האחרון חויב האב על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לשלם לבנותיו מזונות זמניים בסך 3,400 שקל בחודש. הסכום חושב בהתאם למשכורת החודשית של ההורים ובהתחשב בכך שהבנות שוהות עם האב 40% מהזמן. בערעור שהגיש למחוזי הוא טען שאינו יכול לשאת בכך משום ששקע בחובות ואינו עובד.

דיני משפחה

בעל תבע מגרושתו: שלמי לי 17 שנות שכירות

עו"ד חגית אפרתי

במשך שנים אחרי הפרידה המשיכה האישה להתגורר בבית השייך לשניהם במושב. הבעל דרש דמי שימוש על כל התקופה, אבל ביהמ"ש החליט אחרת

בעל תבע מגרושתו: שלמי לי 17 שנות שכירות

לדבריו, הסכום חושב בהתבסס על נתונים שגויים, למשל שהאם מרוויחה 4,000 שקל בעוד שבפועל היא מרוויחה 6,000 שקל – פי שניים מהכנסתו החודשית. לשיטתו, בית המשפט פסק את המזונות הזמניים באופן לא שוויוני, תוך התעלמות ממצבו הכלכלי הקשה ומבלי להתחשב בהיקף הזמן שהבנות נמצאות אצלו.

מנגד טענה האם שמאחר שהבנות מתחת לגיל 6, האב מחויב לשאת במזונותיהן ללא קשר למצבו הכלכלי. בנוסף, לדבריה הוא נקלע לחובות לאחר שאיבד 750 אלף שקל בהימורים, וחרף חובותיו עליו לשמר את רמת החיים שאליה הורגלו הבנות.

כך או אחרת, ציינה, סכום המזונות שנפסק נמוך ביחס להוצאות המחייה השוטפות של הבנות, ובשונה מטענות האב, משכורתה הממוצעת עומדת על כ-4,700 שקל בלבד.

כבר התחשבו במשמורת המשותפת

השופטת ורדה פלאוט הסבירה שמזונות זמניים נפסקים כצעד ראשוני לפני פסיקת המזונות הקבועים, בשלב שבו נתוני ההורים עוד לא נבחנו לעומק. מאחר שמדובר בהחלטת ביניים, ערכאת הערעור תתערב בהחלטה כזו רק במקרים חריגים. היא הוסיפה שהלכת העליון מיולי האחרון לא חלה על מזונות לילדים שגילם מתחת ל-6.

נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה התחשב בסכומים שהאב מוציא על בנותיו בזמן שהן שוהות אצלו, ופסק מזונות נמוכים ביחס למה שהיה משלם אילו לא היה חולק במשמורת עליהן.

קביעתה התבססה על חישוב שערכה, שבמסגרתו מצאה כי לאחר שמפחיתים את הסכום שנקבע עבור מגורי הבנות, האב משלם בפועל עבור הצרכים הבסיסיים של כל אחת מהילדות 1,000 שקל בלבד, בעוד שהסכום המינימלי לפי הפסיקה צריך לעמוד על 1,400 שקל לילד.

לפיכך דחתה השופטת פלאוט את הערעור וחייבה את האב לשאת בהוצאות משפט בסך 4,000 שקל.