שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הסויה והשפעתה ההרסנית על היערות בדרום אמריקה
    מדינות אמריקה הלטינית מכרסמות בטבע לטובת אינטרסים כלכליים על ידי סלילת כבישים ביערות גשם או בניית סכרים שהורסים אזורי מחיה של חיות ושבטים מקומיים. גם הביקוש הגובר למזון באסיה גובה מחיר סביבתי כבד בברזיל ושכנותיה. האם ניתן לעצור את הבולדוזרים?

    ייתכן והשבטים האינדיאנים ביבשת אמריקה, שעדיין חיים את דרך חייהם המסורתית, יזכרו את שנת 2017 כשנה הגרועה ביותר אי פעם, או שבעצם זו הנקודה בהיסטוריה בה נפתחה מולם בשורה של תקווה - תלוי במה מתמקדים.

     

    כתבות נוספות מאת טל רשף

     

    בשנה החולפת כורים ושאר מבראי יערות בברזיל התנכלו באופן שיטתי לבני השבטים החיים בהם. השיא נרשם בחודש אוגוסט כאשר כפר של ילידים הותקף ו-20 מבניו נרצחו. המקרה הזה הוא כנראה בבחינת קצה הקרחון ופעילי זכויות הילידים הפועלים באזור יודעים לספר כי מקרי רצח רבים לא מגיעים כלל לתקשורת בגלל הבידוד של האזורים והיעדר ההיכרות של הנפגעים עם האפשרויות של החברה המודרנית.

     

    כמו כן נרשם שיא נוסף בכמות שריפות היער באזור האמזונס בו שותפות שבע מדינות שונות. כ-200 אלף שריפות, שמרביתן הגדולה מן הסתם מעשה ידי מציתים, כילו אזורי צמחיה ובעלי חיים, העלו אל האטמוספירה כמויות עצומות של פיח ו-CO2 ובד בבד חיסלו שטחי מחיה של שבטים מקומיים.

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)
     

    מפלטם האחרון של הילידים

    במהלך 2017 ממשלת בוליביה אישרה סלילה כביש מצפון לסנטה קרוס, אשר חוצה את פארק איסיבורו - אזור יערות עצום מימדים המהווה את מפלטם האחרון של השבטים הילידים שנדחקו לאורך השנים בידי ההגירה האירופית אל המדינה. מחוז סנטה קרוס, האיזור הטרופי שבמזרח המדינה, משך אליו הגירה  רבה, ולאורך תקופות ממושכות היווה לבסיס פעילותם של ארגוני סמים. כל אלה דחקו את רגלי השבטים המקוריים שעדיין חיו ביער, עד אשר הכריזה המדינה על הקמת הפארק שנועד לתת להם אזור מחיה מוגן. אך כאמור, כעת הוא ניצב מול תוכנית לסלול דרכו כביש מהיר רב מסלולי שיחצה אותו לשניים וישנה לתמיד את פני האזור ואת מולדתם של החיים בו מאז ומתמיד.

     

    יצור חשמל על פני גן עדן טרופי

    בימים אלה מקדמת ממשלת ברזיל תוכנית נרחבת של הקמת 49 סכרים על נהר הטפאז'וס המוביל מימיו אל האמזונס. הסכרים, אשר נועדו ליצור חשמל ולאפשר מעבר דוברות, יהפכו את הנהר, אשר עד עכשיו היה גן עדן טרופי של ג'ונגל, חיות בר ושבטים ילידים, לנתיב תחבורה המוביל אל עומק אזור המאטו גרוסו, יאפשר הגירת תושבים מן החוץ, פיתוח מכרות וכריתת עצים.

    שבטי הילידים ביבשת (צילום: Gettyimages)
    שבטי הילידים ביבשת(צילום: Gettyimages)
     

    האזור המדובר נקרא מונדורוקניה, על שמם של בני המונדורוקו החיים בו, והמקרה הוא מקרה טיפוסי של התנגשות בין ערכים סותרים. לשבטים ולטבע באזור זאת תהיה מכת מוות, ובירוא היערות בו צפוי להיות בהיקף של לא פחות מאשר 950 דונמים. למרות המחאות והעתירות לבתי משפט, ממשלת ברזיל, המתמודדת עם משבר כלכלי קשה ונפילה בהכנסות עקב ירידת מחירי הסחורות בעולם, לא מעוניינת לוותר על הפרויקט, שצפוי לפתוח שטח כרייה, תעשיית עץ וחקלאות בגודל של כל מדינת צרפת כולה, כמו גם להגדיל את תפוקת החשמל של ברזיל ב-25%.

     

    בנוסף, הפרויקט הזה מחבר את השבטים הנידחים של האמזונס אל הגלובליזציה של ימינו. הפיתוח העיקרי של האזור, שצפוי להתרחש בעקבות הקמת הסכרים, יהיה בתחום גידול הסויה, שנדרשת בכמויות עצומות בעקבות צמיחתו המהירה של המשק הסיני, והביקוש לה עולה ככל שעולה רמת החיים בסין ומתרחב בה מעמד הביניים. נכון להיום, ברזיל היא ספקית הסויה העיקרית של סין, ובאזור המאטו גרוסו לבד מגדלים כשליש מהתפוקה העולמית. תוכנית הפיתוח תאפשר הרחבה נוספת של שטחי הגידול ומשלוח מהיר של היבולים אל נמל המכולות הענק שצפוי להיות מוקם במקום החיבור של נהר הטפאז'וס עם האמזונס.

    בירוא היערות (צילום: Gettyimages)
    בירוא היערות(צילום: Gettyimages)
     

    אגב, סין כל כך מושקעת בפרויקט, שעל מנת להגדיל את היצע הסויה, חברות סיניות הגישו הצעות להשתתפות בבניית התשתיות ובמימון הפרויקט. אם תרצו, תושבי האזור המקוריים משלמים את מחיר הצמיחה המהירה של כלכלת מזרח אסיה.

     

    הביקוש למזון מכרסם את הטבע

    סוכנויות האו"ם העוסקות באזור צופות כי במהלך 20 השנים הקרובות יעלה הביקוש למזון בעולם בכ-30%, עקב עליית רמת

    החיים במדינות המאוכלוסות ביותר כמו אינדונזיה, הודו, וכמובן סין. הביקוש יגדל ואיתו הדחף לספק את הביקוש, מה שיביא ליותר בירוא יערות.

     

    ברוב המאבקים על שימור הסביבה במדינות אמריקה הלטינית, בעלי הממון, היזמים והעומדים מאחורי הפרויקטים הם אלה שידם על העליונה. יש להם מקורות מימון, קשרים ודרכים שלבני שבטים מבודדים ופעילי זכויות אדם וסביבה פשוט אין. לא פעם הם מקבלים אור ירוק לתוכניות שלהם, ואחר כך מתגלים אינטרסים הקושרים ראשי מדינה אל חברות הכריה. כמו במקרה של נשיא ברזיל, מישל טמר, הצפוי להיות מועמד למשפט בקרוב בעוון פרשיות שחיתות, ושידוע כמי שיש לו קשרים בחברות כריה ברזילאיות.

     

    האם ישנו אור בקצה המנהרה?

    במסגרת אחדים מהמאבקים ביבשת אמריקה חוברים יחד מספר גורמים בינלאומיים הנלחמים למען הטבע כמו ארגון International Rivers, וכן Amazon Watch או Greenpeace. כמו כן, מופיעים שיתופי פעולה של בעלי העניין המקומיים, ובהפגנות ועתירות לבתי המשפט פועלים יחד נציגי שבטים שנחשבו אויבים זה של זה לאורך מאות שנים.

     (צילום: Gettyimages)
    (צילום: Gettyimages)
     

    לפני מספר חודשים זכו ארגוני הסביבה והשבטים בניצחון היסטורי, כאשר בית המשפט הברזילאי השעה חלק מהעבודות באזור הטפאז'וס עקב הפרה של זכויות הקניין של האינדיאנים על הקרקע. נכון להיום ניכר שינוי מגמה והבולדוזרים ניצבים באזור ללא תנועה. מאחורי ההישג המדובר ניצבים ארכיאולוגים שסייעו לשבטים להוכיח את קיומם לאורך הדורות באזור, וארגוני הסביבה סייעו להם במימון הפעילות והגשת הפניות לבית המשפט.

     

    למרות הניצחון ההירואי, לארגונים אין אשליות שפסיקת בית המשפט הינה סוף פסוק והם מתכננים צעדים נוספים במקרה הצורך, וביניהם קידום חקיקה התומכת ביתר שאת בסביבה ובילידים, פעילות גופים בינלאומיים ולצד אלה גם יצירת דעת קהל המתנגדת לצעדים אלו אשר תשפיע על האינטרסים הכלכליים של המדינות.

     

    כידוע, בימינו דעת הקהל במדינות המערב אוהדת את זכויות המקומיים ומטיבה עם הסביבה - מה שמשפיע בתורו על מפת האינטרסים של חברות ומדינות. הנה למשל הסכם הסחר החופשי של האיחוד האירופי עם וייטנאם אשר נחתם לאחרונה, ועקב דרישת האירופאים כולל סעיפים המונעים פגיעה בסביבה ובזכויות עובדים בידי חברות וייטנאמיות שירצו להסתייע בו.

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)
     

    כאמור, לא רק מדינות ניצבות מול לחץ הציבור. גם חברות השוק החופשי משנות גישתן ופועלן על פי דעת קהל. קחו למשל את חברת נייקי שנאלצה לסגור קו יצור בדרום מזרח אסיה כיוון שעירב עבודת מבוגרים וקטינים בתנאי סבל מתמשך. וכל זאת מהחשש לאבד את קהל הלקוחות שלה.

     

    המאבק בין אלה התומכים בסביבה לאלה ההורסים אותה בכל מדינה ומדינה מעבר לים הוא נושא כבד משקל שחשוב לקחת אותו בחשבון. ישראלים שרוצים לפעול ברחבי העולם, ובדגש במדינות אמריקה הלטינית, צריכים לבחון היטב את סוג הפעילות שהם מעורבים בה, לבדוק מראש היכן היא עלולה להיות ניצבת מול רגולציה ומחאות, ענייני חקיקה ותדמית ציבורית. קל יותר לבנות פרויקט מראש שעומד בדרישות, מאשר לעצור פעילות שכבר יצאה לדרך ולבצע שינויים והתאמות בתוכניות קיימות.

     

    הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות ומחבר הספר מיסטריום .

     


    פרסום ראשון: 13.10.17, 10:16
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הסויה והשפעתה ההרסנית על היערות בדרום אמריקה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים