הזניחה יחידות נופש – ותפצה בכמיליון שקל

חברת "ליגד", בעלת מתחם "סול מארין" בנהריה, תבעה דיירים שלא שילמו דמי ניהול. אבל בביהמ"ש התברר דווקא שהיא לא טיפלה כראוי בנכסים

עו"ד כנרת שמיר מסיקהפורסם: 14.11.17 , 23:02

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שחברת "ליגד", שבבעלותה מתחם יחידות הנופש "סול מארין" בנהריה, תפצה בכמיליון שקל דיירים בשתיים מהיחידות בשל הזנחה שגרמה לירידה משמעותית בערך הנכסים. השופט יריב עמית הכריע בכך בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים אחד נגד השני.

את התביעה המקורית הגישה דווקא החברה לפני כחמש שנים בטענה שהנתבעים, בני זוג ואישה שקנו ממנה את הזכויות להחזיק בשתי יחידות במתחם, לא שילמו לה דמי ניהול כפי שהתחייבו. הדיירים הגישו תביעה נגדית שבה סיפרו שבמשך שנים החברה מנהלת את המקום באופן לקוי והדירות אינן ראויות למגורים, קל וחומר לנופש. הם דרשו פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך, בין היתר על ירידת הערך של הדירות.

תביעה

העליון ביטל פינוי סכיזופרנית בת 88 מדירתה

עו"ד אנוש וקסמן

קשישה ובתה בת ה-51, המתמודדות עם מחלת נפש, גרו כדיירות מוגנות. האם עזבה זמנית בנסיבות קשות, וחברה פרטית דרשה את הבעלות על הדירה

העליון ביטל פינוי סכיזופרנית בת 88 מדירתה

ב-2015, תוך כדי ההליכים, מכרו בני הזוג את דירתם. כתנאי להעברתה על שם הרוכשים דרשה מהם החברה לחתום על כתב ויתור שלפיו אין להם טענות כלפיה בקשר ליחידת הנופש. זמן קצר לאחר מכן היא העלתה טענה חדשה שלפיה לנוכח כתב הוויתור יש למחוק את התביעה. לדבריה, ירידת הערך במתחם "נרפאה" בעקבות שיפוצים שערכה במקום ב-2011. היא הוסיפה שלנתבעים "אשם תורם" בירידת הערך שכן הם נמנעו מתשלום דמי הניהול.

הנתבעים הגישו מנגד חוות דעת של שמאי שנערכה ב-2015 ושלפיה "רמת השירות והתחזוקה במקום ירודים וגוררים בלאי מואץ ולכן אינם תואמים להגדרת היחידות כדירות נופש". הם ציינו ששילמו דמי ניהול במשך שנים ללא קבלת תמורה, אך חדלו לשלם לאחר שלא חל כל שיפור ברמת התחזוקה חרף פניותיהם.

השופט עמית יריב דחה מכל וכל את טענת החברה ביחס לכתב הוויתור וקבע שמדובר ב"חוסר תום לב עסקי מהמעלה הראשונה".

הוא הבהיר שאין ספק שללא הסכמת החברה בני הזוג לא היו יכולים להשלים את עסקת המכר, ובמערכת היחסים החוזית היה לה יתרון כוח עצום על פניהם. במצב זה, יש לפרש את הסעיף נגד החברה ולקבוע שהוא לא חל על תביעות שכבר מתנהלות מולה, אלא רק ביחס לטענות חדשות.

באשר לשאלת ירידת הערך כתב השופט יריב שביקר בעצמו במתחם בתחילת 2015 והתרשם באופן אישי שרמת האחזקה במקום נמוכה ביותר. הוא הוסיף שטענת הנתבעים שהפסיקו לשלם דמי ניהול לנוכח התחזוקה הלקויה אינה מופרכת, ואת ההסבר למחדל יש לחפש אצל החברה ולא בשום מקום אחר.

הוא קיבל את חוות דעת השמאי מטעם הנתבעים וקבע על בסיסה שלבני הזוג נגרמה ירידת ערך של 385 אלף שקל. הוא קבע שניתן לפסוק פיצוי על ירידת הערך גם ביחס לדירה השנייה שטרם נמכרה, על רקע התנהלות החברה והעובדה שאין אינדיקציה שהיא תשפר את דרכיה. עבור דירה זו פסק השופט ירידת ערך של 440 אלף שקל.

בסך הכול חויבה החברה לפצות את הדיירים ב-825 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.