"ליגת הצדק": להציל את העולם זה הכי סתם
נבחרת גיבורי-העל החדשה של די.סי קומיקס חברה להציל את העולם ב"ליגת הצדק". אז לעולם שלום, לצופים פחות. אפילו החינניות של גל גדות כוונדר וומן לא הצליחה לחפות על העלילה הסתמית, הרצינות התהומית והבדיחות הגרועות שרצו על המסך. רשמים ראשוניים
נבחרת גיבורי-העל של די.סי קומיקס, ובראשם באטמן, סופרמן ו-וונדר וומן, התאחדה ב"ליגת הצדק" מכמה סיבות: להציל את העולם, לשמש קונטרה אפלה יותר לחבורת "הנוקמים" של מארוול ולייצר סרט טוב אחרי כישלונות מפוארים כמו "יחידת המתאבדים" ו"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". במשימה הראשונה הם הצליחו - בכל השאר פחות.
הבעיה העיקרית של "ליגת הצדק", בבימויו של זאק סניידר (שהוחלף לקראת סוף הצילומים בג'וס ווידון מפני שבתו התאבדה), היא שמצד אחד העלילה שלו סתמית לחלוטין - שד קדום שמלווה בנבחרת יתושים קטלנית מנסה להשמיד את העולם אחרי מותו של סופרמן - ומצד שני הוא מתייחס לעצמו ברצינות תהומית. כל כך תהומית, שאפשר לספור את הבדיחות על יד אחת, ורובן גם לא כאלה מצחיקות. כבר עשו סרטי גיבורי-על רציניים - חלקם אפילו היו מעולים - אבל כשהאיום לא מתוכחם והסוף הטוב צפוי מדי, הבעות הפנים חמורות הסבר של בן אפלק וגל גדות מעייפות בשלב כלשהו.
גם הגיבורים החדשים שמצטרפים לחבורה נגד הנבל לא מאוד תורמים. אקווה מן (ג'ייסון מומואה) תופס את תקן המתבודד התת-ימי הסרקסטי והפסימי; הפלאש (עזרא מילר), שקיבל מכת ברק שהפכה אותו לגיבור-העל הכי מהיר במערב, הוא תוספת חיננית אבל כזאת שמזכירה גיבור-על צעיר אחר שכבר ראינו השנה (היי ספיידרמן); וסייבורג, חצי אדם חצי מכונה שאביו החזיר לחיים אחרי תאונה שקיפחה את חייו, לא מותיר רושם. כולם בסדר; לא מאוד מרגשים, לא מאוד מצחיקים, ואפילו אחרי שנחשפים לכוחות של סופרמן (כבר בטריילרים ראו שהוא חוזר) - גם לא כאלה חזקים.
ואיך גל גדות? למרות כמה רגעי קסם שהיא מספקת במהלך הסרט, החינניות שאפיינה אותה ב"וונדר וומן" קצת הלכה לאיבוד. במקרה הזה אפשר בכיף להאשים את התסריט ולא אותה. היא עדיין מצליחה לבלוט שם מעל כולם, ובייחוד היא מאפילה על הופעתו החיוורת של בן אפלק כבאטמן (ועוד ניסו לכפות על השניים מתח מיני מיותר).
הביקורת המלאה תתפרסם מחר בבוקר.
