"טיפקס על המסמך". כך זוכה תושב ב"ש מעבירות בנייה

בעליהן של דירות קרקע צמודות הורשע בבנייה לא חוקית על סמך תשריטים שהציגה הוועדה המקומית. בערעור התברר שהמסמכים בעייתיים למדי

עו"ד אירית ג'ולי שרפורסם: 23.11.17 , 17:41

בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה לאחרונה תושב באר שבע שהורשע בהליך קודם בבנייה ללא היתר בחצר של שתי דירות קרקע צמודות שבבעלותו ברחוב יהודה הלוי בעיר. השופט ישראל פבלו אקסלרד שדן בערעורו מצא כי בהליך הקודם התעלם בית המשפט מפערים תמוהים בין המסמכים שעליהם התבסס כתב האישום לבין אלה שהוצגו על ידי הנאשם.

כתב האישום שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבאר שבע ייחסה לבעל הנכס סיפוח שטחים מחצר הבניין במטרה לבנות חומות ללא היתר. במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים הוא הכחיש את העבירות המיוחסות לו והציג היתרים שניתנו לצורך ביצוע הבנייה.

תביעה

הסתירו מידע משופט כדי לזכות בחנייה בבניין

עו"ד נחום שר

במסגרת סכסוך שכנים בר"ג טענו דיירים מרחוב האלוף דוד ששטח בחזית שייך להם לפי הסכמות בע"פ מלפני 40 שנה. בדיון התברר פרט חשוב

הסתירו מידע משופט כדי לזכות בחנייה בבניין

מנגד, הוועדה הגישה תשריטים שלשיטתה מעידים שהוא חרג מההיתרים שניתנו לו. התושב ביקש שוב ושוב להציג הן את תוכניות הבנייה והן את חומרי החקירה שעליהם בוסס כתב האישום, אך הוועדה הציגה רק מסמכים חלקיים וגם אותם בשלבים מאוחרים של ההליך. למרות מחדלים אלה, בית המשפט החליט להרשיע את הנאשם בהתבסס על המסמכים החלקיים.

בתגובה, בספטמבר 2016 הגיש הנאשם ערעור למחוזי. לטענתו, הוא הורשע בהסתמך על תשריטים שלא תאמו את ההיתרים שניתנו לו. לשיטתו, התשריטים השגויים וניסיון הוועדה להתחמק מהעברת חומרי החקירה לידיו מעלים חשד לזיוף מסמכים, ועל כן יש לזכותו מהעבירות שיוחסו לו.

ואכן, השופט ישראל פבלו אקסלרד כתב בפתח פסק הדין: "זכויותיו של המערער, כנאשם במשפט פלילי, הן אלו הדיוניות והן אלו המהותיות בהקשר לבחינת הראיות - נפגעו. למרבה הצער, המערער לא זכה למשפט הוגן".

הוא הסביר כי ערכאת הערעור אמורה להתמקד בבחינת הכשרות המשפטית של פסק הדין שניתן בהליך הקודם מבלי להתערב בקביעותיו העובדתיות. ואולם המקרה הנוכחי הוא חריג מפני שעיון במסמכים ובראיות מוביל למסקנה שונה לחלוטין מזו שהגיע אליה בית המשפט לעניינים מקומיים.

השופט אקסלרוד התרשם שהרשעת המערער התבססה על מסמכים חלקיים, כולל תשריט שלא ברור מהיכן נלקח, ומבלי שהוועדה הגישה את תוכנית הבנייה של אחת הדירות. נקבע כי תוכנית הבנייה שהגישה הוועדה לגבי הדירה השנייה שונה מזו שהגיש המערער.

"שתיהן תוכניות מקוריות אך על התוכנית שהגישה המאשימה קיימת מחיקה בטיפקס, בדיוק על השטח נשוא המחלוקת וכתב האישום", כתב. בהתחשב בכך שהוועדה לא סיפקה הסבר הולם למחיקה נקבע כי "קיים ספק של ממש, יותר מאשר ספק סביר, אם בוצעה הבניה דנן ללא היתר".

בתוך כך מתח השופט ביקורת נוקבת על חוסר נכונותה של הוועדה להעביר לידי המערער את המסמכים שביקש הנאשם – דבר שלטעמו פגע קשות ביכולתו להתגונן ובזכותו למשפט הוגן, "שכן הראיה שלא גולתה הייתה מעיקרי הראיות להוכחת אשמתו".