שופט: "שוויון במזונות – אפשרי גם במשמורת לא משותפת"

אישה המחזיקה במשמורת על ילדיה תבעה להגדיל את המזונות מבעלה. אבל השופט ארז שני נתן פרשנות משלו להלכה התקדימית של העליון לגבי הנושא

עו"ד נורית פישפורסם: 23.11.17 , 23:22

תביעה שהוכרעה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב הובילה לפרשנות חדשה לפסיקת העליון מהקיץ האחרון, שלפיה הורים המגדלים ילדים במשמורת משותפת יחלקו בדמי המזונות לפי יכולתם הכלכלית.

השופט ארז שני, שדן בתביעה של אישה גרושה המחזיקה במשמורת על ילדיה להגדיל את דמי המזונות שמשלם בעלה, הכריע בשתי סוגיות. הראשונה, האם בתי המשפט רשאים להחיל את הפסיקה של העליון גם על תביעות שהוגשו לפני שהתקבלה? והשנייה, האם היא חלה גם במקרים שבהם אין משמורת משותפת על הילדים?

תביעה

בגלל הפסיקה החדשה: מזונות הופחתו ב-90%

עו"ד הילה בורנשטיין

אב המגדל את בתו במשמורת משותפת דרש לשנות את הסכום החודשי. השופטת רום פלאי התבססה על קביעת העליון והסכום ירד מ-2,400 ל-240 ש'

בגלל הפסיקה החדשה: מזונות הופחתו ב-90%

בני הזוג, הורים לתאומים קטינים, הם ישראלים שהתגוררו בחו"ל והתגרשו ב-2013. בהסכם הגירושים ביניהם נקבע שהבעל ישלם מזונות ילדים (כולל הוצאות מגורים) בסך 2,000 דולר לחודש כל עוד האם נשארת במקום מגוריהם בחו"ל (כ-7,000 שקל לפי השער הנוכחי), ואם היא תעבור עם הילדים למדינה אחרת – הסכום יוקטן ל-1,000 דולר בחודש.

אלא שהאישה חזרה לארץ וב-2016 היא הגישה תביעה שבה ביקשה דווקא להגדיל את המזונות ל-8,332 שקל בחודש. היא טענה שלבעלה לשעבר כספים, חברות ונכסים רבים שאותם הוא מסתיר באמצעות אחרים.

השופט שני סבר שהיא לא הצליחה להוכיח זאת, אולם הסכים שיש להגדיל את המזונות, אחרי ששוכנע שיכולת ההשתכרות של האב עומדת על כ-10,000 שקל בחודש, והכנסתו הפנויה עומדת על 5,000 שקל לחודש, בעוד שהכנסתה הפנויה של האם מסתכמת בכ-3,000 שקל לחודש.

נקבע שבנוסף להשתתפות בהוצאות חינוך ובריאות, האב ישלם מזונות בסך 3,000 שקל עבור שני הילדים עד שיגיעו לגיל 18, ולאחר מכן 1,000 שקל עד סוף שירותם הצבאי. בנוסף הוא חויב לשלם הוצאות מגורים בסך 1,600 שקל לחודש, שהם 40% מ-4,000 שקל. בהקשר זה השופט מתח ביקורת על התובעת ששוכרת דירה יקרה ללא היגיון כלכלי.

המקרה עורר גם כמה שאלות כלליות. התביעה הוגשה כאמור ב-2016, והשופט שני נדרש לשאלה אם יש בפסיקת העליון מקיץ 2017 כדי להשפיע על סכומי המזונות. הוא ציין שלדעתו יש להחיל את פסק הדין של העליון רטרואקטיבית על תיקים שעדיין מתנהלים, כמו מקרה זה.

שאלה נוספת שעלתה הייתה אם פסיקת העליון חלה גם על מקרים שבהם אין משמורת משותפת כפי שהיה במקרה זה.

השופט שני סבר שכן וכתב: "מאליו ברור שכאשר בית המשפט העליון לא רק מודיע על שינוי הלכה, אלא טורח ומקדיש זמן לדבר בעיקרון השוויון בין המגדרים, שאין כוונתו להותיר את ההלכה והכללים החשובים שנקבעו בה רק כמי שחלה על מגזר מצומצם שלגביו נקבעה 'משמורת משותפת'. במילים אחרות, הקביעה המשפטית אינה רק למקרים של משמורת משותפת".