מדוע אין מים? בן אליעזר מאשים את כולם
שר התשתיות, הממונה על משק המים, העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית והתקשה להשיב על שאלות השופטים מדוע תמך בהחלטה להפחית את היקף ההתפלה, ומדוע לא בחן לעומק אפשרות לטפל במשבר באמצעות ייבוא מים מטורקיה. "יש גבול כמה ששר יכול ללכת ולהיאבק... יש דברים שאני לא יודע לעשות", אמר
"עמדו מעלי עם אקדח על הרקה, לא היתה ברירה ונכנענו". כך אמר אתמול (ג') שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, כשנשאל מדוע הצביע יחד עם הממשלה ב-2006 בעד הקטנת היקף ההתפלה. בן אליעזר העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים - ועדה שבמידה רבה הוא יזם את הקמתה - והאשים שוב את האוצר באחריות הבלעדית לעיכוב בהקמת מתקני התפלה.
כשנשאל האם לא היה לו חלק בעיכוב הזה, והאם כשר הממונה על הנושא הוא אינו אחראי למשבר במשק המים, ניסה בן אליעזר להדוף את הטענות ולהבליט בפני חברי הוועדה את העשייה שלו בתחום. אלא שהוא נתקע והתקשה להסביר, למשל, מדוע פסל את אפשרות ייבוא המים מטורקיה כפיתרון מהיר למשבר.
עוד על משבר המים:
- השר שמחון: המדינה נוהגת כחנווני בנושא המים
- משבר המים: החקלאות - קורבן או בזבזן?
- גורם ברשות המים: לא משתלם לייבא מטורקיה
- הפיתרון לישראל המתייבשת נמצא במקלחת שלכם
- בקרוב: איסור גורף על השקיית גינות כל השנה
האם נבחנה האפשרות של ייבוא מים, נשאל בן אליעזר על ידי יושב ראש הוועדה, השופט בדימוס פרופ' דן ביין. "רשות המים השקיעה עליו שעות. אין רעיון שלא נבחן עד הסוף... הבעיה שלנו היתה תשובה מעכשיו לעכשיו, והם רצו לטווח זמן ארוך", ענה.
"אבל המחיר זול יותר (מהתפלה - א.ש)", ציין השופט ביין.
"אף אחד לא הוכיח שום דבר", הגיב השר.
"מישהו שבא להחליף התפלה במחיר זול יותר, אתה בא ואומר 'לא'? הקשה ביין, ששמע לפני כן את עדותו של אחד מיזמי ייבוא המים מטורקיה.
בן אליעזר התקשה להשיב ולבסוף אמר: "באו עם מלל, אני עם מלל לא יכול להתמודד. יש לך? תביא".
"האם לא כדאי להשקיע בפיילוט כשיש מצוקה כזו גדולה?" תהה השופט.
אולם שר התשתיות התעלם משאלתו ודבק בעמדתו המקורית, התומכת בהתפלת מים, ואמר: "בשנת 2006 חתכו אותנו ב-200 מיליון מ"ק. זה מה שחסר לנו. זאת ההתחלה וזה הסוף ברגע שבא האוצר וחתך אותנו. היום הממשלה עברה שיעור והאסימון נפל, אין שר שלא מודע לבעיה. תהליכי העבודה במשרד התשתיות שונו".
לדברי בן-אליעזר, אין תקציב רב שנתי לנושא המים, וזה דבר שנכון לכל משרדי הממשלה חוץ ממשרד הביטחון. "כל שנה אתה רב על התקציב. אני מקווה שמשבר המים ישנה את המגמה... אנחנו עושים מאמצים לראות איך עוברים את השנתיים האלו".
השופטים שבו והקשו על השר הממונה על משק המים ותשתיות הביוב: "מאגרי הקולחין תקועים, המכרז באשדוד היה תקוע, נושא החיסכון במים - ניתן לחסוך כ-200 מיליון מ"ק ואתה כותב שלא נעשה מספיק – אתה בעל השפעה ויכולת, וכבוד השר לא עשה מספיק. הכל היה ידוע מראש", אמר פרופ' אבנימלך.
"יש גבול כמה ששר יכול ללכת ולהיאבק", הגיב בן אליעזר להאשמה, "אני עשיתי והבאתי, קמפיין וקולחין ועוד, אבל יש דברים שאני לא יודע לעשות. אני השר האחראי, אבל אין מצב שאין שר בלי אחריות. אבל צריך לשאול מי האחראי – מערכת מהליגה הלאומית או ילד בן 25?" שאל השר, בכוונו לאלו המוכנים נערי האוצר.
"וזה כך בכל משרד. המזל הוא שאני הייתי שם כי את ההחלטות שקיבלתי כבר אי אפשר לשנות... אני מציע לרשום את ההסתברות המטורפת", הוסיף בן-אליעזר, כשהוא מתכוון לרצף השנים השחונות, אולם הפרופ' ביין העיר בתגובה, "אני לא יודע אם אי אפשר היה לחזות".
בחלק אחר של עדותו שוב טען בן אליעזר כי האקדמיה כשלה בכך שלא צפתה את רצף השנים השחונות והירידה בכמות המשקעים. חברי הוועדה קטעו את תשובתו וציינו בפניו כי פרופ' אורי שמיר, לשעבר ראש המכון לחקר המים בטכניון התריע על כך.
חבר הוועדה, הפרופ' יואב כסלו, ביקש להתייחס להפקת היתר ממאגרי החוף וההר, ושאל את השר האם הדברים היו ידועים לו. "לא", אמר בן אליעזר. "נאמר לי שלא היתה ברירה אלא לעשות זאת. נאמר לי שאולי נרוויח את המים עכשיו, אבל אולי נשלם את זה אחר כך".
לפנייה לכתב/ת 
