לישראל חסרים מים - 100 מיליון קוב על פי דברי שר התשתיות. רשות המים מסבירה שהסיבה היא חורף שחון במיוחד - השחון ביותר מאז החלו המדידות - שבא אחרי רצף של ארבע שנים שחונות שאיש לא חזה.
בסתיו הבא צפוי מתקן ההתפלה החדש בחדרה להתחיל לפעול (ואחריו יבואו עוד שניים), אבל תוכניות חירום מפורטות של רשות המים שהוצגו לאחרונה משליכות את יהבן בעיקר על הציבור ועל החקלאים. יש בהן סעיפים והצעות לרוב - אבל בסופו של תהליך, מהחקלאים לוקחים מים על פי חוק תמורת פיצוי, ובציבור מפצירים השכם והערב להתקלח מהר. למה הציבור צריך לשלם, כמה מים יצא לנו מזה והאם נתגבר על הגירעון? לא הצלחנו לקבל תשובות מדוייקות.
על פי נתוני רשות המים, היצע המים השנה עומד על 1,093 מיליון מ"ק. הביקוש צפוי להגיע ל-1,318 מיליון מ"ק. הפער הוא 225 מיליון מ"ק והם אומרים שקצת מאמץ מצידנו יניבו כמעט 125 מיליון מ"ק. ייבוש הגינות יניב חיסכון של 50 מיליון, והודות לקמפיין התקשורתי יושגו עוד 75 מיליון. הבעיה היא שנשאר גירעון של 100 מיליון מ"ק שאותו צריך למלא - איך עושים את זה?
עוד על משבר המים:
תוכניות החירום מדברות על קידוחי מים על חשבון מים עתידיים, טיוב בארות, הגברת ניטור ושיקום מאגרי מים שזוהמו, הקמת מאגרי קולחין ושימוש בכלים כלכליים - כלומר העלאת מחירים.
גורם בכיר ברשות המים העריך כי פרויקט טיוב הבארות וקידוחי המים יניבו בין 80 ל-100 מיליון מ"ק - אבל לא ידע לומר כמה הושגו כבר בפועל וכמה מ"ק צפויים להתקבל עד סוף השנה. הוא גם דיבר על הבאת מתקני התפלה ניידים שיחוברו לרשת המים ויתגברו את המתקנים באשקלון ופלמחים. כמה מתקנים כאלה יש בעולם? האם הם זמינים? האם ניתן להביאם לארץ? - על כל השאלות הללו לא ידע להשיב. דבר אחד הוא כן אמר: להביא מים מטורקיה לא משתלם ולא נבון אסטרטגית.
אז מאיפה מביאים בכל זאת מים? ברשות המים אומרים שמהחקלאים אי אפשר להמשיך ולקצץ, ולכן הם מתמקדים במגזר העירוני והביתי - צרכני המים הגדולים במדינה.
האיסור הגורף על השקיית גינות,
שהרשות מדברת עליו כבר כמה חודשים, אינו יוצא עדיין לפועל. הסיבה: ברשות אמרו כי בתקופת החורף ממילא יש איסור על השקיית גינות מתוקף תקנה קיימת, ועד הקיץ יוחלט האם להטיל על הציבור את הגזירה ולייבש את הגינות הציבוריות והפרטיות.
לדברי המשרד להגנת הסביבה, האיסור הגורף עשוי היה לחסוך כ-170 מיליון מ"ק, אך ברור לרשות שלא תצליח לגייס את מלוא הכמות; הם מקווים ששיגו כ-50 מיליון מ"ק השנה.
אפשר שבמגזר העירוני הם יכולים לסמוך על צייתנות טובה יותר, מראשי ערים שרוצים להראות לבוחריהם שהם נרתמים למאמץ. מצד שני, גם כיום ראשי הרשויות לא ממש עומדים בתקנות וממשיכים לשתול דשא
שעושה לתושבים נעים בעיניים.
גם במגזר הפרטי ספק אם המטרה תושג. הרי משפחה שהשקיעה אלפי שקלים בטיפוח גינה, לא תחשוש מקנס של 250 שקלים על השקייה בניגוד לתקנות, מה גם שהסיכוי שתיתפס קלוש שכן רק 12 פקחים אוכפים את התקנה בכל הארץ.
אז איפה כל זה משאיר אותנו? כבר בתחילת החודש כתב ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, לחברי וועדת החקירה הממלכתית כי "הרשות נערכת לאפשרות של חורף שחון בצורה קיצונית. החלטות בעניין זה יתקבלו לקראת סוף חודש ינואר, כאשר נדע מה כמות המשקעים עד אז, ונהיה עם יכולת חיזוי טובה יותר להמשך החורף".
עכשיו, בסוף ינואר, תמונת המצב עדיין אינה ברורה, וברשות המים נמנעים עדיין מלהציב יעדים ולקבוע דרכים ברורות להתמודד עם המצב המחמיר. "אנחנו עדיין מקווים שמשהו ישתנה", אמרו ל-ynet. "אנחנו נערכים בדרך של מיצוי של כל היכולות להגדיל את ההיצע על ידי הגדלת מתקני ההתפלה הקיימים ופתיחת המתקן בחדרה. כמו כן אנחנו מבצעים קידוחים – הלוואת מים על חשבון העתיד ו'מוצצים' מה שניתן מכל מקום, החל ממתקנים יבילים, טיוב בארות מזוהם ועוד".
אלא שהמתקן בחדרה, כאמור, יחל להיות רלוונטי רק בספטמבר, והגדלת הפעילות במתקנים האחרים תהיה מוחשית רק בעוד מספר חודשים. קידוחי ההלוואה, כאמור, לא בטוח שישיגו את המטרה, מתקנים יבילים, כאמור, לא נבחנו באמת לעומק, וטיוב בארות הוא תהליך ארוך, מורכב ויקר.
אז מהיכן יושגו 100 מיליון מ"ק מים? מהציבור ומהחקלאים. אם לא יהיו גשמים עד סוף החורף,
מתכוונים ברשות לרכוש מהחקלאים את זכויות המים רק כדי שלא ישקו את הגידולים העונתיים. מהציבור ימשיכו לבקש להתקלח מהר. "חלק גדול מה-100 האלו תלוי בציבור. אם כל אחד מאיתנו יצמצם ב-10 אחוזים בלבד, זה יחסוך שני מתקני התפלה. מדובר במודעות, שתי דקות פחות במקלחת".
