שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפחד: כך נתגבר עליו ונשתמש בו לטובתנו
    בסדנאות לניהול פחדים שהיא מעבירה במוסדות שונים, מחברת ד"ר פרידה דניאלי את האנשים לפחדים שלהם בעזרת דמיון מודרך. מי שחשב שהפחד הוא מפלצת שחורה משחור, פוגש אותו בדמות אשה בשמלה אוורירית או זקנים חרושי קמטים עם פנים טובות. תפקידו של הפחד לא להפחיד, אלא להזהיר. לחדד את העירנות שלנו, למקד אותנו, לעזור לנו לבחור בחיים, היא אומרת. כך הפסקנו לפחד ולמדנו לאהוב את הפחד

    רוב האנשים נרתעים מהפחד. פוחדים ממנו. מעדיפים למחוק אותו ולהיפטר ממנו, וכמה שיותר מהר. הוא נתפס כחולשה וכמכשול, וכשהוא מצטבר, הוא עלול להתעצם למצב פתולוגי של חרדה מפריעה ומשתקת, שמחייבת, לעיתים, גם התערבות תרופתית.

     

    ד"ר פרידה דניאלי היא יועצת פסיכולוגית ומנהלת מכון דניאלי - הדרכה וייעוץ פסיכולוגי בתל-אביב. היא אומרת שהפחד יכול להיראות לגמרי אחרת,
    אם רק נבין אותו ואת תפקידו בחיינו, נפסיק לחשוש ממנו ונתחבר אליו: "פחד הוא רגש טבעי, חיוני ונורמלי, שמתעורר כשיש סיכון של פגיעה בגוף, או אפשרות שנאבד משהו בחיים כמו בטחון, הצלחה, שליטה, כסף, בריאות, חיים, אהבה, זוגיות או הערכה. הפחד מלווה כל שינוי בחיינו, משום שבזמן שינוי קיים יותר סיכון שניפגע, שנכאב או שנפסיד משהו שכבר

    השגנו. רובנו מרגישים בטחון יחסי בשיגרה המוכרת ביחס לעצמנו, משפחתינו וחברינו. כל שינוי, גם אם הוא שינוי לטובה, עלול לערער את המצב ולגרום לנו לפגוש את הפחד במלוא עוצמתו. החוכמה אז היא להבין שתפקידו של הפחד הוא להתריע, להגן, להדריך אותנו ולעזור לנו בניהול הדברים - שהוא בעדנו, לא נגדנו, ושכדאי לנו מאוד להקשיב לו.

     

    "כאשר איננו מתחברים לפחד הזה, מתעלמים ממנו ומצלצולי פעמוני האזהרה החוזרים שלו, יש אפשרות שיום אחד הוא יפיל אותנו ונמעט לצאת בכלל מהבית. ואם נצא, בדרך כלל נסבול מדופק מהיר, הזעות, רעידות בכל הגוף וסיוטים בלילה שמצריכים כבר מעורבות תרופתית. כשהפחד לא מנוהל כראוי הוא עלול להפוך לחרדה, שהיא מצב שבו האדם לא מצליח לזהות ולהגדיר ממה הוא פוחד. הגוף לא עושה פסיכולוגיה או פוליטיקה. ברגע שיש סיכון מופיע הפחד ומתריע".

     

    פחדים ותגובות

     

    ד"ר דניאלי מסבירה שקיימים מאפיינים פיזיים ונפשיים לכל אחד מהפחדים, על-פי תחומם:

    • לפחד מכישלון, למשל, בתחום המשפחה, הורות, זוגיות, מבחן, או ראיון לתפקיד, יגיב הגוף בנדודי שינה, שלשול, כאבי ראש, כאבי בטן ומחשבות בסגנון: "בטוח שאכשל, יש יותר מוכשרים ממני, לי אין מזל, בטוח שלא אתאים, לאחרים יש פרוטקציה ולי לא".
    • לפחד מאהבה ואינטימיות יגיב הגוף בכאבי בטן, פרפרים בבטן ומחשבות בסגנון: "בטח לא אמצא חן בעיניו/ה, לא בטוח שאנחנו מתאימים, אין לי מה לספר".
    • לפחד מפרידה יגיב הגוף בכאבים בבית החזה (מפתח הלב כמרכז הרגשות) ומחשבות בסגנון: "הלב שלי שבור, אני מת/ה עליו/ה, אין לי חיים בלעדיו/ה, אני בטוח לא מספיק טובה/ שווה/ מושכת/ חכמה בעיניו/ה".
    • לפחד משינוי - שינוי עבודה, מעבר דירה, חופשה, גירושין - יגיב הגוף בעצירות (להיאחז במוכר הבטוח) ומחשבות בסגנון: "מי בכלל צריך חופש ועוד כל כך יקר? מה היה לי רע במקום העבודה הקודם, לפחות הכרתי את האנשים, מי מבטיח לי שאמצא מישהו אחר ואהיה מאושר/ת? אני פוחד פחד מוות להישאר לבד".
    • לפחד מביקורת יגיב הגוף בכאב גרון (גרון חסום לא מאפשר ביטוי עצמי ובכך מפחית את הסיכון של ביקורת) ומחשבות בסגנון: "מי יקשיב לי בכלל? ממילא אין לי מה להגיד, מה יחשבו עלי"?
    • לפחד מהתמודדות עם נטל החיים יגיב הגוף בכאבי גב או כתפיים וצוואר תפוסים (עמוד השידרה שתומך בכל הגוף, תומך בנו גם בחיים) ומחשבות בסגנון: "די, נשבר לי, אי אפשר להילחם בכל העולם, לא שווה בכלל לנסות, נמאס לי לתקן את העולם".

    רגש הפחד מעורר בכל בעלי החיים, כולל בני-האדם, שלוש תגובות טבעיות ואינסטינקטיביות: התקפה, בריחה וקיפאון. התגובות עשויות להיות גלויות או סמויות ורובנו ננוע בין שלושתן. יחד עם זאת, לכל אדם תגובה רווחת יותר מאחרות וכדאי לנו לגלות מה היא.

     

    לנהל את הפחד

     

    "כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מגיבים לפחד אוטומטית. מה שיעשה את ההבדל הוא ההחלטה שלנו רגע אחרי - הבחירה אם להישאר בתגובה האוטומטית או לצאת ממנה. גם כשאנחנו מנהלים את הפחד", אומרת ד"ר פרידה דניאלי, "זה לא אומר שלא נגיב אליו אוטומטית, אלא שאחרי האוטומט יש לנו אפשרות לבחור. מאחר ואנו חיים בחברה מערבית מורכבת ולא בסוואנה באפריקה, לא מספיק להתקיף, לברוח או לקפוא. כדאי מאוד להקשיב לפחד וללמוד לנהל אותו, כי רק אז נדע איך להפיק ממנו תועלת.

     

    "בתגובות האוטומטיות לפחד יש לנו מעט מאוד חופש לבחור ולהצליח להשיג את מה שבאמת חשוב לנו בחיים. אמנם יש מצבים קיצוניים שרובנו קופאים (במפגש עם נחש), אנחנו מתעלפים (בורחים) כשעוצמת הכאב או הרגש חזקים מדי, או מתקיפים אם מישהו מאיים על ילדינו. יחד עם זאת, כשחז"ל אמרו: 'אשרי אדם המפחד תמיד' - הם הצביעו על כך שכדאי לנו להתחבר אל הפחד כי תפקידו להגן עלינו, למזער סיכונים בחיינו ולמנוע מאתנו כאב וסבל מיותרים. ואכן חיבור אל הפחד משיג לנו בחיינו ערנות, זהירות, בחירה, מחוייבות, אחריות וחופש לבחור.

     

    "היכולת להתחבר אל הפחד אין פירושה לשלוט בו אלא לנהל אותו. אי אפשר להוציא את הפחד מתוך החיים מאחר והוא קיים במקום אוטומטי: בחלק הקדום של המוח שמרגיש, לא במוח שחושב. אפשר ללמוד להתחבר אליו ולנהל אותו, כי רק בזכות ניהול נכון של הפחדים נוכל להשיג את הערנות, האחריות והזהירות במציאות המשתנה של חיינו. הפחד יכול להיות מדריך רב עוצמה בחיינו אם רק נצליח לזהות אותו, למזער את זמן התגובה האוטומטית אליו, לנתח אותו ולעשות בו אימון מעשי. אנשים שמודעים לכך, מקבלים את הפחד כחבר קרוב, שכדאי להקשיב לו, ללמוד ממנו ולהפיק ממנו תועלת. הם יודעים שהפחד לא משתלט על חייהם, אלא מדריך אותם לבחור בחייהם בהתאם לצרכים ולרצונות האישיים שלהם ולא בהכרח על-פי מה שמצפים מהם או על-פי מוסכמות חברתיות. כך הם יודעים בבירור ובביטחון מה מתאים ונכון להם, מבלי לפגוע באחרים, וזה מעודד אותם לאהוב את עצמם ואת האנשים סביבם".

     

    בסדנאות לניהול פחדים שהיא מעבירה במוסדות שונים, מחברת ד"ר דניאלי את האנשים לפחדים שלהם. "אנשים שחשבו שהפחד הוא מפלצת שחורה משחור פוגשים את הפחד בדמות אשה בשמלה אוורירית או בדמות אשה או גבר זקנים חרושי קמטים עם פנים טובות. זהו אותו חיבור אמיתי", אומרת ד"ר דניאלי, "לפיו תפקידו של הפחד לא להפחיד, אלא להזהיר. לחדד את הערנות שלנו, למקד אותנו. לעזור לנו לבחור בחיים: זה מתאים לי, לא מתאים לי, כמה מתאים לי. הפחד, באמצעות הדמיון המודרך, הופך לאוהב במקום לאויב.

     

    "אנחנו מבינים שתפקידו של הפחד הוא להגן עלינו. אחרת הוא לא היה שורד כרגש כל כך בסיסי באבולוציה שלנו. כשהוא מגן עלינו הוא בעצם מצלצל ואומר: היי, שימי לב, יש סיכון של פגיעה ואפשרות שתאבדי משהו. יש סיכון שאני אפגע בגוף שלי, אאבד את הביטחון שלי, את הזוגיות שלי, שאאבד כסף, שהערך העצמי שלי יפגע, או יש סיכון שאאבד את השליטה בילדים שלי. כתוצאה מכך שהפחד אומר לי שיש סיכון, אני באמת שמה לב לדברים. הוא למעשה מדריך אותי, ואם אני אכן מקשיבה לו אני יכולה לעשות דברים שימנעו ממני כאב וסבל מיותרים".

     

    התמודדות יעילה עם הפחד מתחילה מידיעה. ידיעה מנטרלת את הצורך להילחם בפחד ולהתכחש לו. ידיעה מולידה בטחון ואומץ אמיתי להביט לפחד בעיניים ולהקשיב לו. החיבור לפחד משמעו לשאול באומץ ממה אנו פוחדים ולפרט כמה שיותר לגבי אותו הפחד: מה השם שלו? כלפי מי? היכן? כיצד? איך אני מרגיש/ה עם הפחד הזה? איך הגוף שלי מגיב? אילו מחשבות עוברות במוחי כשהפחד בא לבקר"?

     

    כחלק מהתירגול, מציעה ד"ר דניאלי לזהות ולהגדיר ממה אנו פוחדים: מחושך, מאש, ממים עמוקים, מטיסה, מגובה, ממקומות סגורים, מכלבים, ממלחמה, ממכשפות, מאובדן, ממוות, ממחלות, מכישלון, מהצלחה, מאמא, מאבא, מהשמנה, מהמחשבות שלי, מעוני, מקהל, מביקורת, מאיבוד שליטה, מדחייה, מנטישה, מזוגיות, מגירושין, מאהבה, מפגיעה, מאינטימיות, מהחיים ועוד.

     

    על המשתתפים להכין רשימה בנוסח: אלה הפחדים ששולטים בחיי, שמנהלים את חיי, שמפריעים לי וחוסמים אותי מלהצליח ולהשיג את מה שבאמת חשוב לי בחיים - ולציין אותם לפי סדר החשיבות בעיניהם. לאחר מכן מתבקשים הנוכחים לענות על השאלה: איך, לרוב, אני מגיב/ה לפחדים שלי? לזהות, להכיר ולהבין באיזו תגובה לפחד אנו נוהגים בדרך כלל להגיב (התקפה, בריחה או קיפאון), ומדוע. בשלב זה מנסים באי הסדנה להבין איך קנו את הפחדים האלה ולהתחבר בסקרנות ובעניין אל המקורות האישיים של הפחדים.

     

    "רוב הפחדים שיש לנו היום", אומרת דניאלי, "מקורם בינקות, בילדות ובגיל ההתבגרות. בבגרותנו אנו נוטים להעצים אותם וכתוצאה מכך הם משתלטים על חיינו ומפריעים לנו להצליח ולהשיג מטרות בחיים. היכולת לזהות ולהתחבר אל המקורות האישיים של הפחדים שלך היא חלק חשוב באימון ניהול הפחד. זה לא קל, אבל בהחלט שווה לצאת להרפתקה מעניינת שכזו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הפחד: כך נתגבר עליו ונשתמש בו לטובתנו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'רמי פלדמן
    הפחד כאזהרה. ד"ר פרידה דניאלי
    צילום: ג'רמי פלדמן
    הפחד אינו תמיד מפלצת שחורה משחור
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים