אנשי הפדרציה, לטובתכם, תנו לשיתוף לנצח
חברות המוזיקה פועלות נגד שיתוף הקבצים ללא כל התחשבות ביתרונות הטכנולוגיה ותוך התעלמות מרצון הצרכנים. הן מכריזות עליהם מלחמה ונערכות להגשת תביעות מבלי לחשוב על "היום שאחרי". עדיין לא מאוחר לחשיבה מחודשת
אנשי הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות וחברות המוזיקה חוזרים ומצהירים כי המשתמשים בתוכנות שיתוף הקבצים פוגעים בזכויות היוצרים ביצירות.
ההגדרה המשפטית של זכות יוצרים על פי החוק אכן מאפשרת להם להציג את פעולותיהם כמאבק טהור למען הגנה על זכויות יוצרים, אך בפועל, הם חותרים לשמר את המונופול שלהם על הפצת היצירות. זאת, לשם היאחזות במודל כלכלי ישן, שאינו עולה בקנה אחד עם החופש שהאינטרנט מאפשר והציבור דורש.
הימים הישנים והטובים של חברות הדיסקים
לפני עידן שיתוף הקבצים, חברות הדיסקים נהנו משליטה כמעט בלעדית על הפצת מוזיקה. הן החליטו אילו אלבומים להפיץ, באילו חנויות הם יופצו ומתי. כאשר ביקשו החברות לקדם דיסק/יוצר מסוים, לא היה דבר קל מזה – הן העמיסו כמויות גדולות של דיסקים על משאיות וגבו עבורם מחיר נמוך יחסית. אם ההכנסות מהיוצר פחתו, הן יכלו לתת הוראה לצמצם את ההפצה ואף להפסיקה כליל.
כיום קם לחברות הדיסקים מתחרה רציני בתחום הפצת המוזיקה. השליטה על ההפצה, אשר אפשרית כשמדובר במוצרי חלב ונעלי ספורט, הפכה קשה יותר בתחום המוזיקה, אשר מתרגמת בקלות למידע דיגיטלי הניתן להעברה חופשית באינטרנט. תוכנות השיתוף המבוזרות (ללא שרת מרכזי) כדוגמת eMule ,Bittorrent ורבות אחרות מאפשרות לציבור עצמו להפיץ את היצירות באופן חופשי, במהירות, ביעילות וללא עלות לחברות הפדרציה.
חברות הדיסקים אמורות להיות מרוצות
לכאורה, חברות הדיסקים, אשר מטרתן המוצהרת היא ההפצה של היצירות לציבור, אמורות להיות מרוצות מ"המפיץ" החדש, הוא חוסך להן עלויות ייצור דיסקים ועלויות הפצה וחושף את היצירות של המוזיקאים שלהם לציבור רחב בהרבה מבעבר. נדמה שכל שעל חברות הדיסקים לעשות כעת הוא רק לפעול לקבלת תמורה הוגנת עבור היצירות המשותפות באמצעות אימוץ של מודל מסחרי נוסף.
אך כידוע, חברות ההפצה אינן רואות כך את המציאות, והן פועלות נגד טכנולוגיית שיתוף הקבצים, ללא התחשבות ביתרונות שיטת ההפצה בה בחר הציבור. הן לא מקדישות מחשבה בנושא משמעות הכרזת מלחמה על ציבור צרכני המוזיקה ולא מפנימות כי מדובר באותו הציבור שממנו הן מצפות להמשיך ולקבל תמורה כספית בדרך כלשהי.
על מה המלחמה?
על היוצרים וחברות הדיסקים לשאול עצמם על מה האחרונות נלחמות? האם הן נלחמות על זכויותיהם הלגיטימיות של היוצרים לתמורה ראויה? אם כן, ניתן להבטיח זכויות אלה גם אם מקבלים את שיתוף הקבצים כעובדה מוגמרת. אולי הן נלחמות על זכותן להפצה בלעדית של היצירות? אם כן, מדוע אינן מפנימות כי בלעדיות זו כבר הופקעה מהן על ידי הטכנולוגיה והמאבק להחזרתה הינו אנכרוניזם חסר הגיון.
האמצעים המשפטיים והציבוריים שבידי חברות הדיסקים מאפשרים להן להתמודד עם תופעת השיתוף באמצעות חלופה סבירה ויעילה יותר מהמלחמה שהן הכריזו על השיתוף. חלופה שתאפשר לציבור מחד להמשיך ולממש את רצונו לחופש השיתוף ומאידך תאפשר לחברות הדיסקים, באמצעות אימוץ מודל כלכלי נוסף, לקבל תמורה מלאה והוגנת עבור זכויות היוצרים כפי שהוצע כאן, או על ידי פעולה לשינוי חקיקה כפי שהוזכרה כאן.
עוד שאלות פתוחות
האם נעשו מחקרי שוק לבדוק את נכונות הציבור לשלם עבור החופש לשתף מוזיקה? האם נשקלו ברצינות מודלים כלכליים חדשים בדומה לאילו המקושרים כאן? האם חברות הדיסקים לא רואות כל
אלטרנטיבה לדיאלוג עם הציבור שלא יכלול התעלמות מרצונו בהפצה חופשית? האם לדעת הפדרציה לא קיימת אפשרות להגן על זכויות היוצרים הלגיטימיות תוך ויתור על זכות ההפצה הבלעדית של חברות הדיסקים?
על שאלות אלה לא קיבלנו עדיין תשובה מהפדרציה, למרות הופעותיהם המתוקשרות של נציגיה באתר זה ובאחרים. שתיקת הפדרציה בנושא דומה למבוכה שמפגין אדם כאשר הצעת ייעול שהוא מסרב לה חושפת מניעים לא ענייניים. נדמה כי אין לפדרציה מחשבות בנושא זה ואין לה כל רצון לעסוק בכך, ברצונה לקבל חזרה את הסדר ההפצה הישן ועימו את הבלעדיות המניבה שאבדה לנצח.
לא מאוחר לבצע חשיבה מחדש
על פי נציגי הפדרציה לא ירחק היום בו הם יחלו במסע מתוקשר של תביעות אישיות כנגד משתפי קבצים באינטרנט במטרה להחזיר עטרת ההפצה ליושנה. צעד זה יכלול כנראה תביעת פיצויים אישית כנגד לפחות כמה עשרות שעירים לעזאזל אשר ייתפסו משתפים קבצים - מדגם מייצג של מרבית הציבור. אם הפדרציה תמשיך בקו זה לא ירחק היום וניווכח אם מדובר בצעד שקול והגיוני או בצעד אובדני - כמובן שלא מאוחר לביצוע חשיבה מחודשת בנושא.
כאמור, המאבק של הפדרציה נועד לשמר זכות הפצה בלעדית על מנת להגן על מודל כלכלי מוכר לגריפת רווחים ממוזיקה. כל גולש המודיע, בכל דרך שהיא, כי עבור החופש לשתף קבצי מוזיקה הוא מוכן לשלם תמורה הוגנת וקבועה, מחזק את הגישה הטוענת כי אפשר להמשיך לשתף מוזיקה ובד בבד לתמוך ביוצרים, ומחליש את טענת הפדרציה כי היא נלחמת על זכויות היוצרים.
איתי לשם הוא עורך דין העוסק בתחום התקשורת והאינטרנט במשרד עוה"ד משה צ. נאמן, בן ארצי ושות'
