האם הרכבת נקייה מאשמה?

מסקנות ועדת החקירה הפנימית של הרכבת, שהוקמה לאחר התאונה החמורה בבית-יהושע, הוצגו היום בפני התקשורת על-ידי מנכ"ל הרכבת, עפר לינצ'בסקי. בפירוט מדוקדק הציג המנכ"ל את הממצאים, שהוגשו לשר התחבורה ולמשטרה, כדי שוועדות החקירה החיצוניות יוכלו להיעזר בהן במידת הצורך. "אנחנו משמשים כאן כלי-עזר לעבודת המשטרה ולוועדת הבדיקה החיצונית, עוזרים לאחרים לבצע את עבודתם ועושים עבודה מקצועית כדי למצוא עובדות רלוונטיות", כך לינצ'בסקי.

מהנתונים שהציג עולה, כי מרגע הדיווח על הטנדר העומד על המסילה ועד לתחילת הבלימה חלף זמן קצר בהרבה מזה שהניחה המשטרה, וגם הרכבת עצמה, בשלבים מוקדמים יותר של החקירה. מעבר לכך הבהיר לינצ'בסקי, כי בדיקת הוועדה הוכיחה שכל מערכות הרכבת פעלו כשורה. כך בנוגע למערכת הקשר, כך בנוגע למערכות הבלמים ואפילו למסילה עצמה. במילים אחרות, ועדת החקירה הפנימית לא דיווחה על בעיה כלשהי בהתנהלות הרכבת, על כל מערכותיה.

• תאונת הרכבת: 5 הרוגים, 90 פצועים
• דו"ח ביניים: הרכבת הזניחה את הבטיחות
• סתירות בין גרסת הרכבת לגרסת המשטרה
  

פירוט לוח הזמנים

ועדת החקירה מצאה, כי לוח הזמנים שקדם לתאונה שונה מזה שהוצג בתחילה. לטענת ועדת החקירה, מועד הדיווח הראשוני למרכז הבקרה על הטנדר התקוע היה ב-11:56:01. בזמן זה ניהל, כנראה, נהג הקטר שיחה פרטית במכשיר המירס שבידו - שיחה שארכה 70 שניות והסתיימה ארבע שניות לאחר הפעלת בלם החירום.

21 שניות לאחר הדיווח למרכז הבקרה, ולפני שהנהג קיבל דיווח כלשהו, הוא הבחין ברכב על המסילה, כשהוא במרחק של 260 מטרים ממקום התאונה ובמהירות של 133 קמ"ש, והפעיל את בלם החירום. שתי שניות מאוחר יותר החל נוהל חירום בהנהלת הרכבת. חשוב לציין, כי רק שתי שניות מאוחר יותר - ארבע שניות לאחר שהחל לבלום את בלימת החירום, לפי נתוני הוועדה - נסגר קו המירס. לא ברור עם מי ועד מתי דיבר הנהג, וכיצד סגר לכאורה את קו הטלפון בקור-רוח, מספר שניות לפני ההתנגשות הקטלנית.

מנכ"ל הרכבת, במסיבת העיתונאים לאחר התאונה

בעניין זה כדאי גם להזכיר, כי בבקשת ההארכה למעצרו של נהג הטנדר לאחר התאונה, אמר נציג המשטרה בבית-המשפט כי תיחקר את נהג הקטר וכי זה העיד כי לא האט כלל לפני התאונה. כדי לדעת כיצד מידע זה מתאים לדו"ח הוועדה הקובע כי נהג הקטר הפעיל את בלם החירום והאט את מהירות הרכבת במשך שניות ארוכות, ניאלץ כנראה להמתין לדו"ח ועדת החקירה החיצוני ולממצאי חקירת המשטרה.

בכל מקרה, תשע שניות לאחר שהחל לבלום, וחמש שניות לאחר שנסגר קו המירס, חצתה הרכבת, לפי ועדת החקירה, את אזור המחסום במהירות של 115 קמ"ש, תוך שהיא פוגעת בטנדר האיסוזו שעליה. לשאלה כיצד יתכן שבמהלך תשע שניות תמימות הצליחה בלימת החירום של הרכבת להאט את מהירותה ב-18 קמ"ש בלבד, ענה לינצ'בסקי כי עוברות ארבע עד חמש שניות מרגע הלחיצה על מעצור החירום ועד שהרכבת מתחילה להאט באופן מעשי. פרק הזמן בו נקב נשמע לכאורה ארוך מאוד, ובכל מקרה, גם בארבע-חמש השניות שעברו מרגע הבלימה המלאה ועד התאונה, נראה כי האטת הרכבת אמורה היתה להיות גדולה בהרבה.

אנשי הרכבת בודקים את מקום התאונה

למה התהפכה הרכבת, ולמה מירס

מלבד נושא הזמנים, שיחת הטלפון של נהג הקטר והפער העצום בין הערכות הזמן של המשטרה לאלה של הרכבת, נותרו עוד מספר סימני שאלה. אחד מהם נוגע לסיבות להתהפכות הרכבת. לטענת ועדת החקירה, ההתהפכות אירעה כתוצאה מ"טיפוס" הקטר על הטנדר העומד. לדברי לינצ'בסקי, הטנדר שנפגע על-ידי הקטר ננעץ כנראה במה שהוא מכנה "פס מלווה", וכך גרם לקטר לטפס עליו. בנוגע למפלסת האמורה להימצא בקדמת הקטר ולטפל בבעיות מסוג זה, הסביר כי זו אכן היתה מותקנת, אך נשברה במהלך התאונה. כדי להבין כיצד זה קרה, הוזמנה על-ידי הרכבת משלחת מקצועית מגרמניה שהחלה את עבודתה אמש, ותנסה לעזור במציאת פתרונות והסבר לבעיות שהתגלו.

שאלה נוספת שעלתה היא סוגיית השימוש במכשיר המירס שמשמש את עובדי הרכבת גם לשיחות פרטיות, במקום מכשיר הקשר שמותקן בקטר. מיד לאחר התאונה אמר לינצ'בסקי כי ניתן להעביר הוראות גם במירס וגם במכשיר הקשר. לפני מספר ימים הציג ynet מסמכים המאשרים את הטענה כי ישנה הוראה הקובעת שנוהלי חירום חובה להעביר במכשיר אלחוט, ולא במכשיר טלפון, שעלול להיות תפוס ברגע האמת. ובכן, לינצ'בסקי טוען כעת, כי מכשיר המירס הוא המיועד להעביר הודעות חירום, וכי הוא עונה להגדרה "אלחוטי".

כדאי להזכיר, כי דו"ח הביניים של ועדת החקירה החיצונית, בראשות יוסי פלד, שהוגש לשר התחבורה, שאול מופז, לפני מספר ימים, קבע כי נמצאו ליקויים במבנה רכבת ישראל ובפיקוח עליה. כן נטען בממצאי הביניים, כי יש צורך להתאים את מהירות הרכבות לתנאי דרך משתנים. השר מופז הוסיף ואמר במסיבת העיתונאים שקיים, כי הרכבת הזניחה את נושא הבטיחות, וכי לא נבחנו ולא יושמו פתרונות להגברת הבטיחות ברכבת בטווח הקצר והבינוני.