נמלי הים העניקו ללקוחותיהם בשנת 2007 שירות גרוע עוד יותר מזה שהעניקו להם בשנת 2003. כך קובע דו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, לשנת 2008, בהתבססו על נתוני רשות הספנות. במלים אחרות: הרפורמה בנמלי הים, שממשלת ישראל ביצעה בשנת 2005 ברעש גדול ובמחיר
גבוה, נכשלה.
עוד בדו"ח המבקר:
"רמת שירות זו, שלוש שנים לאחר הרפורמה, איה עולה בקנה אחד עם מטרותיה - התייעלות הנמלים, קיצור זמני ההמתנה של אוניות והוזלת העלויות של השירותים הניתנים ללקוחות הנמל", נכתב בדו"ח.
בפברואר 2005 נכנס לתוקף תיקון בחוק הספנות, שכלל פיצול של רשות הנמלים לארבע חברות: חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה, חברת נמל אילת וחברת ניהול. זאת, אחרי מאבק קשה עם עובדי הנמל.
המאבק כלל עיצומים שנמשכו חודשים, ואחריו חולקו לעובדים מענקים בסך 1.2 מיליארד שקלים בתמורה להסכמתם לרפורמה ולהבטחתם לשמור על שקט תעשייתי. למרות זאת, מציין הדו"ח, המשיכו העובדים גם אחר כך לנקוט בעיצומים
רבים, שהזיקו למשק.
הדו"ח קובע כי התעריפים שגובה
הנמל מהמשתמשים גבוהים מדי, ושהרפורמה לא הביאה להורדת התעריפים. "בביקורת התברר כי במבנה התעריפים הקיים יש מרכיב גבוה של סבסוד צולב, והוא מעוות את הקצאת המקורות. תעריף הייבוא הגבוה מסבסד את תעריף הייצוא הנמוך, האוניות הגדולות מסבסדות את האוניות הקטנות ומטען המכולות מסבסד את המטען הכללי".
"התעריפים נקבעו לפני שנים רבות ולא הותאמו לשינויים הטכנולוגיים והמסחריים שעברו מאז. הם אינם מתחשבים בעלות הריאלית של השירות הניתן לסוגים שונים של מטענים", קובע הדו"ח.
עוד קובע הדו"ח כי "הרפורמה לא יצרה תנאים שיובילו לתחרות בתוך הנמלים וביניהם, רמת השירות בנמלים הולכת ויורדת, חברות הנמלים ומשרדי הממשלה השונים חלוקים בדעותיהם ואינם מצליחים ליישב את המחלוקות ביניהם. במקום מונופול ציבורי אחד נוצרו שלושה מונופולים אזוריים ועיוותים נוספים. הרגולציה טרם הושלמה, ותפקידו של מנהל הנמל לא הותאם למבנה החדש של הנמלים". הדו"ח ממליץ למשרדי האוצר והתחבורה לבחון מחדש את תפקיד מנהל הנמל.
הדו"ח מצטט גם דו"ח שפרסם הבנק העולמי, ובו ביקר את הרפורמה בנמלים בישראל. דו"ח הבנק העולמי מציין כי בשל המבנה הניהולי החדש שיצרה הרפורמה נעשה כל אחד מהנמלים מונופול אזורי, וכאשר יתחילו לפעול בהם מפעילים נוספים, תתאפשר ביניהם רק תחרות מוגבלת.
"בנמלים יש כשל שוק", קובע מבקר המדינה. "האחריות לניהול כלי השיט בנמל מאפשרת לחברות הנמל, לכאורה, להעדיף אוניות הפוקדות את רציפיהן על אלה הפוקדות את רציפי המפעלים האחרים, ובכך לפגוע בתחרות עם מפעילים האחרים. הדבר נותן להן כוח מונופוליסטי, ומונע כל הפרטה".
הדו"ח "מזכיר" גם כי חברות הנמל טרם החלו חברות הנמל בפעולות ההכנה הדרושות לשם הכנת תשקיף לקראת הפרטתן, בניגוד למה שסוכם במתווה הרפורמה.
עוד מעלה הדו"ח את העובדה כי חברות הפיתוח והנכסים של הנמלים טרם חתמו עם חברות הנמל על ההסכמים להסדרת דמי השימוש, אותם צריכים הנמלים לשלם למדינה עבור השימוש בשטחי הקרקע העצומים שבידיהם. זאת, בשל חילוקי דעות בין החברות לבין מנהל מקרקעי ישראל.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בהשוואה בין רמות השירות על בסיס נתונים ומדדים ניתן לראות שינויים. למרות הירידה המסתמנת בחלק מהמדדים בשנת 2007, ניתן לראות ב-2008 שיפור גם בתפוקות וגם בכמויות. התעריפים האמורים נקבעו מכוח חוק, וכיום יש הצעה חדשה לרפורמה בתעריפים שתצא לפועל בשנת 2009. מטבעה של רפורמה, שניתן להבחין בתוצאותיה רק אחרי מספר שנים, ולא ניתן עדיין לקבוע עם הרפורמה הצליחה". במשרד האוצר מוסיפים: "זוהי תחילת התהליך, ורק בעקבות ההפרטה ניתן יהיה לבחון עד כמה הושגו מטרות הרפורמה. הרפורמה יצרה תשתית שתאפשר הכנסת שינויים בהרגלי הנמלים ועל הנהלות הנמלים לתרגם אותם לשיפור בשירות".
