שתף קטע נבחר

"בסופו של יום הצדק ניצח"

במהלך 2007 ביה"ס לבנות בעמנואל הפריד בין תלמידות אשכנזיות וספרדיות, ועורר סערה ציבורית שהגיעה עד בג"ץ. עו"ד יואב ללום שהגיש את העתירה ששינתה את היחס ליוצאי עדות המזרח בבתי הספר החרדיים, מסביר מדוע חשוב לשמור על מעמד בית המשפט העליון. צפו

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

 

"לך תסתכל לילדה בת 12 בעיניים ותגיד לה שהיא לא יכולה ללמוד עם חברותיה כי היא ספרדיה".

 

עו"ד יואב ללום נאבק באפליית מזרחים בחברה החרדית כבר לא מעט שנים, אך את הרעש הגדול הוא הצליח לעשות כשהתפוצצה פרשת בית הספר לבנות בעמנואל, שם שנלחם כנגד ההפרדה בין הבנות המזרחיות לאשכנזיות בבית הספר לבנות בעיר והגיש עתירה לבג"צ כנגד המהלך.

 

לשבור חומות של הפרדה

הפרשה החלה בשנת 2007, כשבבית הספר היסודי לבנות בהתנחלות עמנואל, המשתייך לחינוך העצמאי החרדי, הוקמו קירות של גבס ומחיצות שונות, ובכך חולק למעשה בית הספר לשני בתי ספר, האחד אשכנזי, שבמרביתו תלמידות מחסידות סלונים בעמנואל, והשני ספרדי. באותה השנה התלוננו כמה מהורי התלמידות הספרדיות למשרד החינוך על ההפרדה והאפליה. בעקבות כך הורה המשרד לבטל את ההפרדה, הוראה ממנה התעלם בית הספר.

 

בתחילת 2008, עם סירובו של בית הספר לבטל את ההפרדה, עתרה עמותת "נוער כהלכה" והעומד בראשה, יואב ללום, לבג"ץ, בדרישה לחייב את בית הספר לבטל את ההפרדה. באוגוסט 2009 קיבל בג"ץ החלטה פה-אחד המורה על ביטולה. בעקבות כך, החליטו 74 הורים לבנות שלמדו במגמה האשכנזית להוציא את בנותיהן מבית הספר ופתחו עבורן בית ספר פיראטי שלא הוכר על ידי משרד החינוך.

עו
עו"ד יואב ללום(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

בעקבות עיכוב ביצוע החלטת בג"ץ ועתירה נוספת על ביזיון בית המשפט, החל בג"ץ להפעיל עיצומים על החינוך העצמאי ועל בית הספר. בתחילה הוטל קנס כספי של 5,000 שקלים ליום על החינוך העצמאי עד לקיום החלטת בית המשפט בדבר ביטול ההפרדה. קנס זה הוגדל לאחר מספר חודשים ל-10,000 שקלים ליום, וב-15 ליוני 2010, קבע בג"ץ כי הורה שלא ישלח את ילדיו לבית הספר לאחר איחודו יישלח למאסר למשך שבועיים.

 

"חייבים לשמור על שומר הסף של הזכויות שלנו"

"חוויתי את כילד וכאבא", הוא אומר. "זה קורה כל שנה לאלפי בנות, אז הקמנו עמותה ונלחמנו, זה גרם לכמה דברים להתחיל לזוז ואז הגיעה פרשת עמנואל. "זה נעשה מטיעונים של צניעות ודת אבל לא היה שם קידוש ה'". לדבריו, אם היתה לנו ציפיה שבכנסת או בממשלה יתערבו ויעצרו את זה, זה לא קרה. בסופו של יום הצדק ניצח, בג"צ קבע שלא תהיה הפרדה עדתית במוסדות חינוך".

 

"כבוד האדם, שוויון, זכות לחינוך, הם ערכים בראש ובראשונה יהודיים וערכים של כל חברה מתוקנת, בעיני בג"צ הוא שומר הסף של הזכויות שלנו ואנחנו חייבים לשמור עליו", הוא מסכם.

 

"התגברות הפוליטיקאים על בית המשפט העליון תביא לביטול המנגנון היחיד שמגן על הזכויות של כולנו", מוסיף יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "חשוב להבין, היוזמות להרס בית המשפט העליון יעניקו לפוליטיקאים כוח בלתי מוגבל. אנחנו אומרים כן לאיזון בין הרשויות, אך לא לריסוק בית המשפט העליון".

 

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים