סגנון העיצוב הג'פנדי (Japandi) ממזג בחן בין שתי תרבויות שאפיונן הוא איפוק וניקיון ויזואלי: היפני והסקנדיבי. משתי אלה מורכב גם שמו, שהוא שילוב של JAPAN ו-SCANDI. יחד הם מעניקים לחלל מראה שליו, נקי מעומס ויזואלי, ואסתטיקה שמתמקדת בפשטות ובנוחות. כזה הוא גם ביתה של האדריכלית אבישג גורדין (48) בתל אביב, אותו היא חולקת עם בן זוגה ושתי בנותיה. את דלת ביתה היא תפתח למבקרים במסגרת אירועי "בתים מבפנים" (28-26.5), ותעביר סיור מודרך בעקבות השיפוץ המרהיב שביצעה בקן הפרטי שלה.
"אני נוהגת לומר שהסגנון שלי הוא פחות רלוונטי, כי אני מנסה להקשיב ללקוחות ולהיות 'היד המבצעת' שלהם, אבל בשנים האחרונות אני מרגישה שהיד המכוונת שלי לוקחת למקומות יותר שקטים ומאופקים", היא אומרת. גורדין מעידה על עצמה כמי שמאוד מושפעת מהתרבות ומהסגנון היפני והסקנדינבי כאחד. "יש לי קולגות וחברים יפנים למכביר, שפגשתי במהלך הלימודים ועד היום אנחנו בקשר, יותר מ-20 שנה אחרי הלימודים. אפילו לקחתי קורס ללימוד יפנית באוניברסיטה, ואני יכולה להעיד שאפילו השפה שלהם מלמדת המון על התרבות שלהם ועל האיפוק".
גורדין מספרת בהתרגשות על ביקוריה ביפן, בהם למדה לעומק והתאהבה בחומריות, באיפוק ובשקט ועל מסורת שבה היא מבקרת מדי שנה במדינה אחרת בסקנדינביה, לטובת השראה אדריכלית. "בכל פעם אני עושה גיחה ל-4-5 ימים, מחפשת שכיות חמדה אדריכליות כמו הבית של אלוור אלטו (אדריכל פיני – ל"מ), טירות עתיקות, גנים בוטניים, אפילו העשרה קולינרית במסעדת מישלן", היא מחייכת. "גם שם התאהבתי בעדינות, בפונקציונליות ובשימוש בעץ".
מהעולם הגדול אל העיר הגדולה
את הבית שבתמונות היא מצאה בתקופת הקורונה אחרי חיפושים ארוכים. "חיפשנו דירה משלנו במשך למעלה משלוש שנים", היא נזכרת. "ברגע שראיתי את הדירה הזו הפוטנציאל שלה היה לי ברור כמו שמש בצהרי היום. היה לי מזל שהיא לא נחטפה, ואת זה אני חייבת לקורונה", היא מחייכת. מי שלא ראה איתה עין-בעין היה דווקא בן זוגה. לדבריה, הוא סלד מהדירה ולא ראה את מה שחזתה בעיני רוחה. "הדירה הייתה מאוד חשוכה, כמו מרתף, והוא התעקש שזו עסקה גרועה", היא אומרת. "נכון, היו שם הנמכות, בחירה בחומרים זולים לטובת השכרת הנכס, הרבה טרנדים כמו מטבח באפור כהה ועמודים שחופו בטיח חוץ באפור-כהה שנתנו תחושה לא נעימה. אבל פצחתי במסע שכנועים, הובלתי אותו חדר-חדר והסברתי לו מה אני מתכוונת לעשות, אבל רק בפעם השלישית, כששילמתי לקונסטקטור והבאתי איתי קבלן שיסבירו לו ביחד איתי שכל מה שאני רוצה הוא אפשרי, רק אז הוא השתכנע. היום הוא מאושר".
גורדין, אדריכלית ומעצבת פנים בהכשרתה, סיימה את לימודי עיצוב הפנים בתחילת שנות ה-2000 באוניברסיטת FIT במדינת ניו יורק. בשנת 2001 עקרה ללונדון, אנגליה, לטובת לימודי אדריכלות באוניברסיטת Metropolitan. במהלך 7 שנות מגוריה בלונדון עבדה במשרדים גדולים בהם ניהלה פרויקטים מסחריים גדולים, ביניהם חלק מטרמינל 5 בשדה התעופה הית'רו, לונדון, ותכנון הדיוטי פרי בשדה התעופה בהמבורג, גרמניה.
את משרדה העצמאי, הנושא את שמה, השיקה בשנת 2010, והיא מאמינה שהבית צריך להוות מקום בטוח, שמאפשר להירגע ולנוח מאינטנסיביות החיים, העולם ומשטף המידע והרעש. "לכן אני מנסה להעניק לבתים שלי שקט ומרגוע, תוך שימוש בחומרים טבעיים והתערבות מינימלית. אני משתדלת לא לבוא ולהרוס 'על אוטומט', אלא לשמר מה שאפשר. מצד אחד זה מוזיל עלויות, מצד שני זה שומר גם על הסביבה, דבר שמאוד חשוב לי", היא אומרת. "אבל דווקא בפרויקט הנוכחי לא יכולתי להשתמש בשום דבר, השארתי בערך חצי קיר", היא צוחקת.
דירה בנויה על החול
תחילת העבודה על ביתה הייתה לא קלה, בפרט כאשר הקבלן גילה שהבית אינו עומד על בטון יצוק, אלא על חול ים. "אחרי ששברנו קירות התחלנו להעמיד את מעט הקירות בבית, אבל גילינו שהדירה נבנתה ישירות על החול. או יותר נכון על שתי שכבות של אריחים דבוקים". האדריכלית מגלה כי אמנם הקונסטרוקטור ששכרה הבטיח כי לא מדובר בסכנה למבנה, אך מכיוון שהיה קיים חשש שהקירות יתנמכו עם הזמן ושייווצר פער עם התקרה, הם העדיפו לצקת בטון ורק אז להמשיך כמתוכנן. "תמיד משאירים סכום נוסף בצד לבלת"מים, אבל אצלנו הוא אזל ברגע הראשון", היא נזכרת. השקעה נוספת שביקשה האדריכלית לבצע היתה של חימום תת רצפתי המבוסס על מים. "בארץ נפוצים שניים. על בסיס חשמל או על בסיס מים. האחרון יקר ב-20 אחוז יותר מהשני, אבל הוא חסכוני בחשמל, נטול קרינה ובאופן כללי טוב יותר לסביבה, לכן העדפנו אותו", היא מסבירה.
הסיבה העיקרית בעטיה היתה הדירה חשוכה היו הנמכות תקרה שבוצעו לטובת הסתרת תשתיות שונות. "ערכתי ויתורים מרחיקי לכת כדי לבטל את הגזירה הזו", מצהירה גורדין. "בכל זאת, מדובר בבניין ישן מאוד משנות ה-60, והוטמעו שם, בין השאר, צנרות ביוב, מיזוג, צינורות 'מתים' ו'חיים', אבל לפחות גילינו שיש לנו 285 ס"מ גובה תקרה", היא אומרת.
המטראז' המאתגר, 87 מ"ר סה"כ, תוכנן בקפידה והניב דירה במראה מרווח, שבה שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה, פינת עבודה וחלל מגורים מרווח, המשקיפים לגן. מיקום הדירה בפינת הרחוב יצרה, בגלגולה הקודם, מקום לחנייה כפולה, אך למרות המצרך הנדיר בלב העיר בחרה האדריכלית לוותר על חנייה אחת לטובת חניית אופניים, ערוגת פרחים ועץ קינמון גדול. "אנחנו מעדיפים לנסוע באופניים כמה שיותר. זה יותר מהיר ויותר בריא".
השקט שנשאר
שער גדול נפתח וחושף את השביל המוביל לכיוון הדירה. "קודם לכן היה שם דק עץ מאריחי קרמיקה ודשא סינטטי", מסבירה האדריכלית. "כולם אמרו לי 'למה להרוס? זה נראה טוב', אבל אנחנו ידענו שאנחנו רוצים משהו אחר. היה לי ברור שאלה חומרים מלאכותיים שהחזות שלהם מטעה", היא מוסיפה. במקום אלה היא תכננה שביל בטון מסורק שבצדו צמחייה ירוקה ושתי תעלות מים שכמו מלוות את הבאים ויורדות לאורך המדרגות המובילות אל דלת הכניסה לבית. "לפני השיפוץ היה מעין 'שביל באסה' ארוך עד הדירה, עם מדרגות באמצע. סוג של מכשול", מסבירה האדריכלית. "חשבתי איך להפוך את המכשול ל'רגע אדריכלי'. וזה הפך בסופו של דבר לפלוס הכי גדול. כל מי שפותח את השער אומר 'וואו'".
יתרון נוסף לתעלות המים הוא החלפת שאון החוץ בצלילי מים מפכפכים, שתורמים לתחושת השלווה. בסופו של השביל גינת מאכל ששתלה גורדין עם משפחתה. בין השאר נשתלו בה מרוות אננס, רוזמרין, כוסברה, פטרוזיליה, אזוב ולוונדר, שאותם הם נהנים לשלב בארוחות המשפחתיות.
פלטת הגוונים שבחרה האדריכלית לחללי הבית מורכבת מלבן ומאפור בהיר, עם נגיעות של מתכת מוברשת ושאר משטחים בגמר-מט מעודן. "ויתרנו על 'גמרים מגניבים' וטייחים צבעוניים, ובחרנו בגווני קירות בהירים או בגוון עץ עבור הדירה כולה. כל עבודות הנגרות נצבעו בתנור בגוון התואם לזה של הקיר", היא מסבירה.
24 צפייה בגלריה
מבט אל החלל הציבורי היוצא אל הגינה. ענפים טבעיים מפרידים אותו מהכניסה
(צילום: רועי מזרחי)
גם הטקסטיל, בדמות הווילונות והריפוד, נשמר בהיר וקליל, כדי לבסס את תחושת השקט. לצד אלה בולטים ברחבי הבית חומרים טבעיים דוגמת עץ ליבנה, עבודות נגרות בקווים נקיים עם ידיות אינטגרליות, ותשומת לב מיוחדת ניתנה גם לגוון האור הנכון, שישמור על מראה בהיר ונקי ככל האפשר.
האדריכלית מעידה כי היא ומשפחתה אוהבים לאכול ביחד ולארח, לכן הקפידה שהמבט הראשון מרגע הכניסה לבית יתמקד בפינת האוכל. "הזמנתי שולחן אוכל מעץ מייפל, בגוון ייחודי מנגר-אמן, ובמקור חשבתי להפריד בין החלל הזה לחדר העבודה בעזרת זכוכית", נזכרת גורדין. "אבל אז התייעצתי עם קולגה צרפתיה והיא אמרה לי שבעיניה המפגש בין שולחן העץ לזכוכית קשוח מדי ושכדאי לרכך אותו".
הפתרון הגיע מהגישה היפנית, בדמות שבכה שמאפשרת מצד אחד הצצה לחדר, במקום שיהיה סגור ואטום לגמרי, ומצד שני מספקת פרטיות. בהתאם לזאת, בצדה של פינת האוכל הותקנו סרגלי עץ מרצפה ועד תקרה, ומאחוריו קיר זכוכית שכמו "מזגג" את כפיסי העץ.
גם כאן נתקלו באתגר לא פשוט, מכיוון שסרגלי העץ לרוב מגיעים בגובה אחיד של 2.4 מטרים, ואילו התקרה מתנשאת לגובה של 2.85 מטרים. וגם כאשר נמצא בסופו של דבר הפתרון, באדיבות הנגר שחתך קורות עץ ליבנה מלוחות של 3 מטרים, ביקשה האדריכלית להסתיר את שכבות העץ שנראות בצדן. "רציתי 'שקט גרפי', אבל הנגר אמר לי שאין פורניר ליבנה מתאים. אז שלחתי אותו למצוא פתרון אחר", היא מחייכת. בסופו של דבר מצא הנגר פורניר מייפל בהיר שנראה ממש כמו גוון עץ הליבנה, וציפה את סרגלי העץ במכונה ידנית, בשל עוביים המינימלי, שלא אפשר חיפוי במכונות מתקדמות.
בין דלת הכניסה וחדר המגורים הכניסה האדריכלית אינטרפרטציה מסורתית ויפהפייה לסרגלי העץ שבפינת האוכל, בדמות 10 גזעי צפצפה מכסיפה דקיקים, 6 ס"מ קוטרם. מבעדם ניתן לראות את הגינה שנגלית דרך דלתות היציאה המזוגגות. "גם כאן לקח לנו הרבה זמן 'לפצח' את אופן ההתקנה, כך שלא ייראו שום חיבורים".
אלמנט של פרטיות
מסדרון קצר מוביל לאזור הפרטי של הבית, שבו חדרי השינה וחדרי הרחצה. חדר השינה של הבנות עוצב עם אלמנט נגרות מרכזי, שכובש את החדר ביופיו: מיטת קומותיים מעץ, עם מדרגות אחסון שמובילות מעלה, אל חלקה העליון. כל מיטה עוצבה כסוויטה פרטית, עם מדף לספר, גוף תאורה ווילון לטובת ממד של פרטיות.
בחדר הרחצה של הילדות בחרה האדריכלית אריחים "משחקיים" באופיים - אריחי תלת ממד שמזכירים עבודת אוריגמי. אלה עוצבו בידי צמד המעצבים הישראליים יעל מר ושי אלקלעי, לסטודיו Raw Edges, עבור חברת מוטינה האיטלקית.
"החברה האיטלקית הזו, ליד העיר מודנה באיטליה, משקיעה מאוד באריחים, ובמקום לעצב בעצמה כמו שאר החברות, משלמת כסף לטובי המעצבים בעולם שיעצבו עבורה אריחים יפהפיים. אלה מאוד התחברו לי לקונספט היפני, השקט, הרגוע, שמציג הרבה עניין", אומרת גורדין. משמאל למקלחון ארון אחסון שבו הוכנסה מכונת הכביסה. "הנגר הגאון שלנו סרק את האריחים שבחרתי, פענח את הגוון, וצבע את הארון בגוון זהה".
סוויטת ההורים עוצבה בסגנון "זני" ונקי, עם מיטת עץ נמוכה בקווים נקיים, ארון קיר מרצפה ועד תקרה בגוון הקיר, ושידות נמוכות בגוון אפור. בחדר הרחצה של ההורים נבחרו אריחים לבנים עם טקסטורה אורגנית בגודל של 2.5 מטר לחיפוי הקירות, ואילו עבור הרצפה נבחרו אריחי-פאזל שיוצרים עניין מכל זווית שמביטים בהם.
קבלן: אייל משה. עבודות נגרות: רונן שטבינסקי. זיגוג ומראות: דני ברוידא. אריחים וכלים סניטריים: מודי. תאורה: יאיר דורם. גינון: אייל פיליפ.
"בתים מבפנים"- אירוע האדריכלות הגדול בישראל, יתקיים זו השנה ה-15 בשיתוף עיריית תל-אביב-יפו. בימים חמישי-שבת, 28-26 במאי 2022.
