ניקוד גבוה

זה לא יהיה מוגזם לומר, כי כל מי שרכש ניסיון כלשהו בכתיבה ועריכה של מסמכים בעברית נתקל באיזשהו שלב בצורך הפשוט והבסיסי כל כך של ניקוד הטקסט. חלקנו זוכרים משהו במעומעם על צירופי מקשים, ואחרים זוכרים ששמעו משהו על תוכנה מיוחדת שעושה את זה. בואו נתחיל בלעשות קצת סדר.

אפשרויות הניקוד בתוכנות Windows מתבססות על תווים מיוחדים שנתמכים ברוב הגופנים העבריים. התווים הללו כוללים את 14 סימני הניקוד. מכיוון שבאופן רגיל אי אפשר למצוא אותם על המקלדת, האתגר העיקרי של תוכנה שמאפשרת ניקוד היא לספק מימשק נוח לתווים הללו. בעיה נוספת קשורה לכך שלא תמיד המשתמש אמון על עקרונות הניקוד הנכון.

שתי דרכים עיקריות לניקוד ממוחשב: האחת - ניקוד ידני, כלומר הקלדת הניקוד תנועה אחר תנועה כמו הקלדת הטקסט בעצמו, אות אחר אות. השנייה - ניקוד אוטומטי, כלומר שימוש בתוכנה שמבצעת את התהליך בעצמה, על בסיס מילון מוכן של מילים מנוקדות.

בדרך השנייה משתמשים בעיקר מנקדים מקצועיים, הזקוקים לטקסט מנוקד לעיתים קרובות. היתרון העיקרי הוא במהירות הביצוע כשמטפלים בטקסט גדול. כמובן, מילוני הניקוד שמאחזרות תוכנות הניקוד, הוא פתרון מצוין גם עבור מי שאינו יודע לנקד. האפשרות הבסיסית יותר של ניקוד ידני קיימת היום בכל מעבד תמלילים שמכבד את עצמו, וגם השיטה בדרך כלל חוזרת על עצמה: עוברים ל"מצב ניקוד", נעים אות אחר אות ומוסיפים את סימני הניקוד, כשבכל פעם מנקדים את האות שמימין לסמן. את סימני הניקוד ניצור בדרך כלל בצירופי מקשים שמשתמשים ב-Shift או Ctrl. זהו פתרון פשוט למקרים בהם יש צורך לנקד מילה בודדת, או טקסט קצר.

בסקירה להלן בחרנו להציג את הכלים העיקריים המשמשים לניקוד, ביישומים נפוצים ובתוכנות ייעודיות. נציג את היתרונות והחסרונות הבולטים של כל אחד מהם, ונסביר למי הם מתאימים. לנוחות הקוראים, הוספנו בסוף הכתבה מידע על המחירים והספקים של המוצרים המוזכרים כאן.