סקירת מערכות אנטומית של העובר - מידע

הסקירה היא האמצעי הטוב ביותר שיש לנו כיום כדי לבצע בדיקה אנטומית (מבנה, מרקם ומיקום) של אברי העובר. אולם, אין היא מסוגלת לבדוק הכל, ולעיתים גם מה שרואים כתקין איננו ערובה לשלמות ותפקוד תקין. לא ניתן לאבחן בסקירה הפרעות בתיפקוד השיכלי, ראיה, שמיעה, היפראקטיביות, אוטיזם וכדומה.

באמצעות הסקירה ניתן לאבחן מומים וממצאים שונים.

איך מגלים מומים

ניתן לגלות מומים עקב מבנה גודל או מרקם לא שיגרתי של האיבר, עקב מיקום לא שגרתי שלו או היעדר איבר ממקומו הצפוי. ישנם מומים המתגלים באופן ישיר וישנם באופן עקיף. למשל: נוכחות מעיים בחלל בית החזה מצביעה באופן עקיף על בקע בסרעפת. אולם, יתכן מצב של בקע סרעפתי שלא יתגלה כל עוד איברים מחלל הבטן לא יחדרו לבית החזה.

עקב הרזולוציה (יכולת ההפרדה בין נקודות סמוכות) של המכשיר, אבחון המום תלוי גם בגודל ומיקום המום. לכן קשה לאבחן פגמים קטנים באיברים קטנים, או באיברים הנמצאים בתנועה (כמו הלב). מומים מסוימים עלולים לבוא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים במהלך ההריון. מסיבה זו ישנם מומים שיתגלו מאוחר בהריון או שלא יתגלו כלל במהלך ההריון.

מתי מופיעים המומים

ישנם מומים המופיעים כבר בשלבים הראשוניים וניתן לאבחנם במשך ההריון. הם מהווים כ- 90% מכלל המומים בעובר ובאופן יחסי הינם שכיחים.

ישנם מומים המופיעים או באים לידי ביטוי בשלבים מאוחרים בהריון או לאחר הלידה. מומים אלו נדירים יחסית ומהווים פחות מכ- 5% מהמומים.

ישנם מומים שניתן לאמר שאינם ברי זיהוי בהריון או שקשה מאוד לגלותם (כמו חור קטן במחיצת הלב, היצרות מסתמי הלב, היצרות כלי דם, שסע בחיך, חסם של פי הטבעת, מעבר ושט-קנה ועוד). מומים אלו נדירים יחסית.

מום קשה, הקשור בתמותה או תחלואה קשה, עלול להביא להמלצה של הפסקת ההריון. מומים אחרים הינם ברי תיקון לאחר לידה. במקרה כזה רצוי להתיעץ עם מומחים בנושא הקשור לפגם שהתגלה. במקרים רבים אני נוהג להמליץ על חוות דעת נוספת, על מנת לאשש את האבחנה.

בלי פאניקה

חשוב לציין שלא כל ממצא בסקירה מצביע על עובר פגוע, ולעיתים נוכחות ממצא בעובר מהווה הצדקה לביצוע בדיקות בירור נוספות.

הבדיקה מאפשרת לנו אבחון ממצאים המחשידים לפגם כרומוסומלי. אולם, לא כל עובר עם הפרעה כרומוסומלית או גנטית יתגלה בסקירת המערכות. הבדיקה איננה מהווה תחליף לבדיקת מי השפיר בקבוצת סיכון גבוה, אך היא יכולה להפחית את הסיכון לבעיה כרומוסומלית אצל נשים בקבוצת סיכון נמוך. בשבועות 12-18 עלולים להתגלות ממצאים שאבחונם יכול להוות התוויה לבדיקת מי שפיר. באופן זה ניתן לגלות עד כ- 80% מהעוברים הלוקים בפגם כרומוסומלי. חשוב לזכור, כי נוכחות ממצא מסוים בעובר מעלה את הסיכון לפגם כרומוסומלי בעובר לעומת עובר ללא ממצא דומה. אולם, גם במקרה כזה עדיין הסיכוי שהכרומוסומים תקינים גבוה יותר מאשר הסיכוי שאינם תקינים.

הסקירות מבוצעות בשלבי הריון מוקדמים יחסית כדי לאבחן מוקדם ממצאים או בעיות, כך שניתן יהיה לבצע בירור בזמן או הפסקת הריון מוקדמת שהינה בעלת דרגת סיכון נמוכה יותר. בהמשך ההריון העובר גדל וקשה יותר לסרוק את כולו בקלות. מסיבה זו עלולים ממצאים מסוימים לא להתגלות, כי בעיות מסוימות באות לידי ביטוי רק מאוחר בהתפתחות העובר ולעיתים קשה לנו לגלות את השתנותן.

מומלץ לבצע שתי סקירות: בשבוע 15-16 ובשבוע 22-24. במידה ומסיבה כלשהיא מחליטים לבצע בדיקה אחת בלבד, הנורמה המקובלת בעולם היא לבצע את הבדיקה המאוחרת בשבוע 20 - 24.

חשיבות הסקירה

חשיבות הבדיקה המוקדמת על המאוחרת הינה ביכולתה לגלות ממצאים (שלעיתים נעלמים בהמשך), המעלים חשד להפרעה כרומוסומלית ובגילוי מוקדם של המומים. חשיבות הבדיקה המאוחרת לעומת זאת, היא בכך שאנו רואים את העובר בשלב הריון מתקדם יותר ונוח יותר לבדוק אותו מסיבות, הקשורות בגיל העובר, בגודל הפיזי שלו ומסיבות טכניות.

ההמלצה שלי, בדיקה בשבוע 16-15 ובדיקה בשבוע 24-26.

לבדיקה מגבלות טכניות המשפיעות על איכות הבדיקה ויעילותה. גורמים שונים יכולים להשפיע על הבדיקה כמו: מיקום העובר, תנוחת העובר, תנועתיות שלו, כמות מי השפיר, מיקום השליה, נוכחות שרירנים ברחם, עובי דופן בטן האישה ויכולת המעבר של גלי האולטרהסאונד דרך דופן הבטן והעובר.על מנת לא להחמיץ ממצאים דרוש זמן לכל בדיקה. אני משתדל לתת לכל אישה ובדיקה את פרק הזמן הנחוץ להגיע לתשובה מלאה. לעיתים לא ניתן לבצע את מלוא הסקירה במועד אחד. במקרה כזה אני נוהג להזמין את האישה במועד נוסף (ללא תשלום).

הבדיקה נעשית במיומנות ועל סמך נסיונו של הבודק, אולם לא תמיד ניתן לאבחן כל מום וכל פגם העלולים להתגלות לאחר לידה. אפילו סקירה תקינה אין בה כדי להבטיח הולדת ילוד מושלם.

בברכה ותודה רבה על שיתוף הפעולה,

דר' יובל עוז