נהגי המשאיות: "אנחנו נוסעים בפחד אבל אין ברירה"

"אני לא מוכן לנסוע בכבישי השטחים. הילדים שלי הזהירו אותי שלא לנסוע וגם אשתי מאוד פוחדת שיקרה לי משהו", כך אמר אתמול (ד') עדי גולדנברג, נהג מיכלית דלק מקרית ביאליק.

בעקבות רצח נהג המשאית אולג סוטניקוב, מערבית לשכם, מספרים נהגי משאיות רבים, כי הם חוששים לחייהם וחלקם מסרבים לנסוע בכבישי השטחים. גולדנברג, בן 56, העובד כבר 14 שנה בחברת כימוטל, החליט לאחרונה שלא לצאת לנסיעות אלה יותר.

"לפני כמה שבועות שלחו אותי לתחנה על כביש הבקעה-שכם", מספר גולדנברג, "אמרו לי שזו תחנת דלק בשליטה ישראלית והסכמתי לנסוע, אבל כשהגעתי לשם ראיתי שכולם פלסטינים. אני מודה שהם התנהגו אלי מאוד יפה ועשו לי קפה, אבל הרגשתי שרק חסר לי שאיזה מודיע יראה אותי והחברים שלו יעשו לי מארב בדרך ואני גמור.

"בקיצור, אחרי הנסיעה הזו החלטתי שאני לא עושה את זה יותר. כמה ימים לאחר מכן שוב אמרו לי לצאת לאותו מסלול", הוא אומר. "אמרתי להם שאני לא מוכן לנסוע יותר לשטחים בלי ליווי של צה"ל. המנהל שלי אמר לי 'מה אתה פוחד, גם אני נוסע שם חופשי', אבל הוא דיבר איתי יפה והבין שאני לא מוכן לצאת לשטחים. גם החברים שלי מסרבים לצאת לשם, ומי שלוקח את הנסיעות האלה הם נהגים עצמאיים שרוצים לעשות כסף ונהגים שהם עולים חדשים מרוסיה, שלא ממש מבינים מה קורה פה".

חברת כימוטל: "מבחינת הצבא זה לא כביש מסוכן"

קובי מונוביץ', סמנכ"ל שיווק בחברת ההובלה כימוטל, טוען כי כביש בקעה אינו נחשב לכביש מסוכן בעיני צה"ל. "עד היום אף רכב של כימוטל לא נפגע, טאץ' ווד. אני קשור עם הצבא והמשטרה בכל צעד. אנחנו נוקטים בכל אמצעי הזהירות הסבירים. אנחנו לא נכנסים לשכם, למשל. נהגים שלי נוסעים בכביש הבקעה ונכנסים לצומת מכולה, כי יש לנו לקוח שם. מבחינת הצבא אין זה כביש מסוכן. לעומת זאת, לנסיעה לכל בסיס צבאי בבקעה יש ליווי צבאי חמוש". מיועץ התקשורת של החברה נמסר עוד כי "נהגי החברה נוסעים על פי הנחיות מפורשות של כוחות הביטחון והמשטרה. איננו מכריחים אף נהג לצאת למשימות נהיגה שלא בהתאם לרצונו".

נהגי המשאיות: "אתה לא חושב על הפחד כשאתה נוסע"

על רקע מארבי הירי המתרחשים כמעט מדי לילה בשטחים, ממשיכים חלק מהנהגים, החוששים למקום עבודתם, לנסוע בכבישים. "אנחנו נוסעים בפחד, אבל אין ברירה, מוכרחים להביא הביתה פרנסה", אומר נהג ותיק ממרכז הארץ שעובד בחברת דור אנרגיה.

"כבר הייתי עשרות פעמים בג'נין בלילה, אפילו בשתיים לפנות בוקר. זאת העבודה שלנו", אומר הנהג. "אם אני לא אעשה את זה, נהגים אחרים של החברה יצטרכו לעשות את זה. אתה לא חושב על הפחד כשאתה נוסע. אני עובד הרבה זמן עם ערבים והתרגלתי לזה. אני לא אומר שאני גיבור גדול, פשוט אין מה לעשות".

בעבר הוא הותקף באבנים בדרכו לג'נין. "זרקו אבן על המשאית שלי", אומר הנהג, "הרמתי טלפון לבעל הבית שלי והוא יצר קשר עם גורמים ברשות הפלסטינית. תוך שתי דקות הגיעה אלי עזרה. הם הצילו אותי. אנחנו נוסעים בלי ליווי. חשוב לי לציין", הוא מוסיף, "שהנהלת החברה לא מחייבת אותי להיכנס לשטחים. מבחינתם אני יכול להגיע עם החומר עד למחסום והפלסטינים יבואו וייקחו את הדלק, אבל בשל בעיות טכניות זה לא קורה בפועל".

אולג סוטיניקב שנרצח הבוקר היה חברו לעבודה של הנהג. "אנשים סביבי דואגים לי. הכרתי את אלכס באופן שטחי. אני יודע שהוא עבד במחלקת הגז ובחברה דאגו לו כמו לבן. הוא היה ממש אהוב פה וכולם המומים ממה שקרה לו".

יו"ר איגוד המובילים: "הנהגים הפכו ליעד מועדף למחבלים"

גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים בישראל, מדגיש כי על משאיות הנעות בשטחים לתאם את המסלול עם צה"ל כדי לקבל רכב ליווי חמוש. "אסור לנסוע בשטחים בלי ליווי של צה"ל או מאבטח חמוש", מתריע בן הרוש. "אבל הכל שאלה של כסף וכל אחד רוצה לחסוך בעלויות ומהמר על חיי הנהגים שעובדים אצלו. אני מתפלא שהנהג שנרצח הבוקר הסכים להיכנס לשטחים ללא ליווי מינימלי. הרי כבר היו מקרים בעבר שמתוך הרשות הזמינו דלק וכאשר הגיע הנהג, חטפו אותו וגנבו לו את המשאית עם התכולה. נהגי המשאיות הפכו ליעד מועדף על המחבלים".