מישהו חוגג בממלכת דנמרק

אופה סאברי ומורטן פרליס. את שני השמות שוברי השיניים האלה תזכרו בוודאי מנעימת הפתיחה של האלבום שלהם, שהקפיצה עשרות אלפי קלאברים ואף הוקלטה חי לכבוד האלבום. מדובר בצמד פרקשן דני, סאפרי דואו (Safri Duo), שהכיר בחוג לכלי הקשה של המשמר המלכותי הדני, ומשלב במוזיקה שלו אלמנטים רבים מעולם הטראנס וההאוס, יחד עם מקצבים שבטיים, כלי הקשה אימתניים (כולל תוף קודו יפאני), והרגשה של חגיגה כוללת.

האלבום המוצלח שלהם נפתח עם הרצועה Play-A-Live, שגורמת לאדרנלין בדם לגעוש קצת. אבל סאפרי דואו לא מרפים, וברצועה השנייה הם מכינים את הקרקע לקראת משהו שונה בהרבה. כצמד פרקשניסטים, כמעט כל הכלים שתשמעו באלבום מנוגנים חי – הווה אומר מינימום של עבודה על המחשב/סינתיסייזר/מכונת תופים. כל קטעי הסולו הם כלי הקשה מגוונים ושונים – תופי טם טם, טאבלות הודיות, מצילות שונות ומשונות, דיג'ירידו (כלי נשיפה אבוריג'יני), תוף קודו יפאני (תוף מסורתי שנועד לגרש רוחות רעות ממקדשים), פעמונים ועוד כלים שהרשימה קצרה מלהכיל. בתוך כל ההמולה של תופי שבט, ישנם גם האלמנטים האלקטרוניים – מלודיות מסונתזות בנוסח הקלאב טראנס, באסים גרוביים בסגנון הטק האוס, קסילופונים אמיתיים, ואפקטים מסוגננים שמזכירים את ימי הפסיכדליה של הרוק (לפרקים). אוהבי האוס, טרייבל וכדורגל יאהבו כל רגע.

לילה טוב, אוקנפולד

לעומת סאפרי דואו, יוצא פול אוקנפולד עם אלבום כפול, שמכיל רשימת שמות מרהיבה ונוצצת, הכוללת את יו.2, רדיו הד, פרודיג'י, טימו מאס, דפש מוד, לצד עוד שמות-ענק. העובדה ש"אוקי" לוקח שמות ומצרף את קולותיהם ויכולות המוזיקה שלהם אל המיקסים שלו, אינה מונעת מהאלבום הכפול הזה להפוך לפיהוקון כפוי. הקצב כמעט ואינו משתנה, ואפילו בונו לא מצליח להציל את הרצועה בה הוא מופיע מכישלון טוטאלי. לעומת הפסקול שהפיק אוקנפולד ל"דג חרב" של טרבולטה, מדובר ביצירה משמימה. גם דני טנגליה, אומן האלקטרו הנחשב, מנסה ללא הועיל להציל את שארית כבודו של ההאוס ברצועה חביבה עם דפש מוד, אבל, למרבה הצער, גם הוא קורס.

בוקר רע, דאריו

לעומת הפנינה של הקיץ, סאפרי דואו, עומדים דאריו ג'י, מפיק בריטי שצירף אליו זמרת נורווגית, ויחד הם מוציאים להיטי דאנס-פופ קיטשיים, שחלקם לא תמיד ראויים להיקרא שירים. היתרון היחידי באלבום של דאריו ג'י, "In Full Colour", היא ההפקה המוזיקלית השקדנית, שניכרת בה השקעה לא מעטה. דאריו ג'י, למי שלא מכיר, הוא למעשה אותו מפיק בריטי, פול ספנסר, שפרץ יחד עם עוד שני מפיקים ב-97' עם הלהיט "Sunchyme". אממה, בצירוף עם אינגפריד סטראומסטויל, השירים נראים כאילו איבדו מחינם הפופי הקליט והפכו לגלולת סכרין מתקתקה שלעיתים קשה לבלוע אותה. נבירה מדוקדקת בטקסטים אינה חושפת עומק מהותי כפי שהיינו מצפים למצוא אצל פיית'לס נאמר, אלא יותר טקסטים לבנות העשרה המיוזעות בפסטיבל גלוסטנברי. גם דאריו ג'י, כמו אוקנפולד, לקחו לצידם כמה שמות מפורסמים (טוב, שם אחד), בדמות הקרנבריז, ובאלבום החדש הם מבצעים מחדש שיר רוקיסטי יותר של הקרנבריז, "Dreams", והפכו אותו ל "Dream To Me". כל זכר, אגב, בין השיר המקורי של דולורס אוריורדן לשירם של דאריו ג'י, מקרי בהחלט.