האלבום נשמע טוב יותר

נפתח בקביעה בעלת לוגיקה מפוקפקת: "החומה" היא אבן דרך בתולדות התרבות המערבית. כשספרי ההסטוריה יעסקו במחצית השנייה של המאה העשרים, הם יבחרו באייקון הזה (לצד וודסטוק ומהפיכת המוזיקה האקסטא-אלקטרונית) כסמל מייצג של תרבות המונים. לא גלובלית אך בהחלט מערבית. לעניין זה - "החומה" (ופינק פלויד בכללותה) היא המייצג הפופולרי ביותר, מאז ומעולם, של הזרם ה"מתוחכם" בתולדות המוזיקה ה"קלה". הפלויד היתה "מפלגת המרכז" של הרוק המתקדם: כל אלבומיה בשנות השבעים קולעים להגדרה "מתקדמים", אבל איכשהו הלהקה הצליחה למכור תקליטים לקהל הרחב. הצלחת הלהקה היתה כה ברורה, עד שהיא הסיטה אליה את ההגדרה "מיינסטרים" כמעט ללא קרב.

מניפולציות זולות

שני אבות היו להצלחה הקולוסאלית של הלהקה: חיבור מוזיקלי יוצא מן הכלל בין חבריה (שגובה ברמת נגינה סבירה) והכתיבה של רוג'ר ווטרס - מנהיג הלהקה ללא עוררין (רוב הזמן) והבסיסט שלה. הזמן מגלה, כי ב"סצינת הרוק" כולה פעלו מעט מאוד משוררים אמיתיים. ווטרס הוא אחד מהם. לא ברמה של בוב דילן או ג'ים מוריסון, אבל הוא בהחלט יכול לסגור את העשירייה הראשונה והוא בהחלט היחיד מהמגזר שלו.

"החומה" מביאה את תור הזהב של פינק פלויד לשיאו וגם חותמת אותו. ווטרס הצליח לארוז את כל סיפור חייו (הטרגדיות שלו, האהבות והאכזבות שלו, הדכאונות הייחודיים של רוק-סטאר) לתוך רומן חושפני, שנגע תוך שניות בלבם של עשרות מיליונים בעולם. הרומן של ווטרס עשוי היטב ברוב המקומות, אך גם סובל משימוש במניפולציות זולות: הקריאה "איננו זקוקים ללימודים... הלאה המורים..." מכוונת ישר לבטנו של כל מתבגר בעולם. מי לא ירוץ החוצה מהכיתה למשמע צעקה שכזו מבחוץ?

כידוע, השיר הזה נבחר על-ידי מאזיני תחנת רדיו ישראלית ל"שיר העשור" כשחגג יום-הולדת עשר בערך, אבל זה כבר עניין לורדה רזיאל-ז'קונט, לא למבקר DVD נבער.

כך או אחרת, "החומה" הוא אלבום כפול בעל קומפוזיציה מעולה, שמכיל מספר כה רב של שירים טובים ומהנים. החוויה הזו קיימת בתצורת דיסק אצל אנשים רבים, ועתה מנסים להציע להם גם את גרסת הסרט.

חזרה לקולנוע גורדון

על הסרט עצמו אין בכוונתי להרחיב, משום שאני מסכים עם רוב מה שנאמר עליו (וניתן לנחש כי לא מדובר באוסף מחמאות). הבעייה העיקרית שסבל ממנה הסרט כאשר יצא לאקרנים, ב-1982, היתה חוסר היכולת שלו להעמיד ערך אמנותי שלא היה קיים באלבום. הסרט הופק כאשר ווטרס כבר היה בתהליכי גירושין מתקדמים משאר חברי הלהקה ולכן הוא בחר לו מילייה חדש, עימו ביקש לעשות אפגרייד ללהיט ההיסטרי והצעיר שלו. על-פי הסרטים המצורפים ל-DVD, התיימר הבמאי אלן פארקר "לברוא את היצירה מחדש". כמובן שהוא נכשל בכך. הסרט לא הצליח להאפיל על האלבום (שכבר "בושל" היטב בתודעתם של מיליונים) ולכן הוא "רק" עמד בתחזיות הכלכליות: כרטיס אחד מכל אוהד פינק פלויד בעולם ותודה רבה.

כעת ניתן לנסות ולבחון, האם הסרט ראוי להחליף את אחיו כפול הפלסטיקים, שכבר יש לנו ממילא. אין לנו עניין בעבודתו המשעממת של פארקר הבמאי, אבל מה רע באוסף קליפים מושלם לאלבום אהוב? קטעי האנימציה של ג'ראלד שרף עובדים היטב למרות המניפולציות שכופה עליהן ה"תסריט". כמה מהם (כמו מלחמת המינים של הצמחים) ראויים לתשואות של ממש. הגירוי הויזואלי החריף, יחד עם פס הקול המהפנט ממילא, עושה את החוויה הסלונית לשווה.

בכותר הזה היה יכול להימצא פריט, שהיה גורם לי להמליץ על רכישתו בכל מחיר. היות ופארקר-ווטרס ושות' ביקשו להתנתק עד כמה שאפשר מהחבורה הקודמת (גילמור, מייסון ורייט שישבו בצד ואכלו את הלב), הם חיבלו במתכוון במיקס ושילבו בסרט גירסאות "משופצות" של קטעים רבים, שעל כולן ניתן להסכים כי הן נחותות מהמקור. אולי לא בתווים, אך בוודאי במיקס. האלבום "החומה" נוצר עבור המאזין הביתי. הסרט "החומה" נוצר עבור אולמות קולנוע ולכן המיקס שלו בנוי להאזנה כזו. כעת, באדיבות ה-DVD, אתם יכולים לשחזר בסלון שלכם את הסאונד של קולנוע גורדון בת"א של 1983. תודה רבה. האוזניים שלי עדיין מעדיפות לשמוע את "פינק פלויד" המקורית. שבוב גלדוף יחזור לדגמן באירועי צדקה.

לא מספק את הסחורה

כותרי DVD מסויימים מכילים (הודות לנפח האיחסון הפנוי הרב) עוד גירסה נוספת שלמה של הסרט העיקרי. זאת, אם יש בגירסה הזו צורך או ערך. אני הייתי שמח מאוד לקבל גירסה אלטרנטיבית שכזו, שבסך הכל תספק את האלבום "החומה", כשהוא מנוגן בסינכרוניזציה עם קטעי וידאו מתוך הסרט "החומה".

תחת זאת סיפקו מפיקי ה-DVD שני סרטי תעודה. האחד, משעמם ומיותר, הוא סרט היח"צנות המקורי מ-82. השני הוא סרט חדש יחסית, שכוחו בעצם העובדה שהוא חושף בפנינו את ווטרס של סוף המילניום: סטאר בדימוס, שהולך ולובש את גינוני האבירות המתבקשים מגילו. סחורה מוזיקלית מעניינת הוא לא הציג לנו כבר שני עשורים, אך לא מן הנמנע כי מבית מדרשו עוד יגיח איזה טיל (עם או בלי פינק פלויד המאוחדת).

מי שביצע את מסכי התפריטים נקט בקו ניווט אניגמטי: כדי להגיע לאקסטרה-פיצ'רס (הסרטים הדוקומנטרים, מילות השירים ועוד) צריך רק להצביע על התפריט ולא ללחוץ על Enter. סתם התחכמות כזו.

"החומה" ב-DVD הוא בחזקת חובת השאלה לכל מי שאוהב את האלבום. סרט בינוני, אבל ספקטקל נפלא, המחייב צפייה בתנאים אופטימלים ועוצמת שמע גבוהה. המחיר (בסביבות מאה ועשרים שקלים בשוק החופשי) הוא כמחיר אלבום האודיו. אבל אם בדיוק אבד לך האלבום, וכמו כל אדם נורמלי אתה לא יכול להשלים עם החסר, אינני יכול להמליץ לך על רכישת ה-DVD. הוא פשוט נשמע הרבה פחות טוב.