גם ההכשר הוא מה שמוכר

רמת מקובלות, העדפה ומודעות הם ביטויים השייכים לתחום השיווק, אבל אפשר לשמוע אותם בתדירות גבוהה גם כשמדובר בנושא הכשרי הכשרות.

ההכשרים הפכו כבר מזמן למותגים בפני עצמם ופרמטר חשוב למדי בקבלת החלטות קנייה, בעיקר של בתי האב החרדיים. מן ההיבט השיווקי נושא ההכשרים בולט במיוחד בכל הקשור למוצרי חלב, דברי מאפה, חטיפים, שוקולד, בשר ומוצריו, משקאות קלים ומשקאות חריפים.

בקרב האוכלוסייה החרדית קיימת התייחסות שונה להכשרים שונים. קיימים שני תחומי הכשרים: הכשרים עבור מוצרי מזון חלביים/פרווה, והכשרים עבור בשר ומוצריו. קיימים מקרים בהם רמת המקובלות של הכשר מסוים תהיה גבוהה עבור מוצרי חלב/פרווה, ונמוכה עבור מוצרי בשר. הסקר של מכון המחקר מותגים שנערך עבור "ידיעות אחרונות" עוסק בהכשרים למוצרי חלב ומוצרי פרווה בלבד.

בסקר שנערך בסוף אוגוסט 2001 השתתפו 500 מרואיינים חרדים בגילאי 18 ומעלה, 50% גברים ו-50% נשים. במדגם נכללו רק מרואיינים הקונים ב"הכשר למהדרין". הראיונות בוצעו בערים ומקומות ישוב בהם יש ריכוז חרדים.

מהסקר עולה, כי בכל בית אב חרדי ישנם בממוצע 4.3 הכשרים של מוסדות שונים שמקובלים ברמה גבוהה, ובסך הכל 8.3 הכשרים בממוצע שאין התנגדות מפורשת לאכול מהם. הכשרים נחשבים בעלי מקובלות גבוהה מאוד כש-80% ומעלה מוכנים לאכול אותם. ההכשרים המובילים הם בד"ץ העדה החרדית, (98%) הכשר הרב לנדא (92%), הכשר הרב רובין - רחובות (83%), הכשר חוג חתם סופר (80%).

מבדיקת מודעות למותגי ההכשרים עולה, כי המודעות הגבוהה ביותר של ההכשרים הינה זו של בד"ץ העדה החרדית, כש-71% ציינו הכשר זה. הרב לנדא זכה למודעות של 37%, חוג חתם סופר זכה למודעות של 29% ושארית ישראל של 24%. 24% הזכירו את הכשר ועד הרבנים של אגו"י כתשובתם הראשונה ו-23% הזכירו את בעלז.

ברמת מודעות בינונית זכו ההכשרים הרב רובין רחובות עם 19%, ועדת המהדרין-תנובה (15%) ומהדרין-קבנות ירשלים (15%). כל יתר ההכשרים הוזכרו על-ידי 5% ופחות לכל הכשר.

אריה פרנקל, מנהל אגף יחסי הציבור במשרד הפרסום גל BSD המתמחה במגזר החרדי, אומר כי אם המוצר לא נושא את ההכשר המקובל על הצרכן, הוא לא ירכוש אותו. "אם כבר יש הכשר מהודר, אז המשחק עובר לתמהיל השיווק הרגיל: מוצר, איכות, מחיר. יכול להיות מצב שההכשר הוא במעמד נמוך יותר, אך המותג חזק מאוד ואיכותו מוכחת, ואז אפשר להגיע למכירות מוצלחות".

בפרסום גל אומרים, כי "היום, כשכל המפעלים הגדולים דאגו להכשרים מהודרים, הציבור החרדי אינו צריך להתפשר על איכות לטובת כשרות. איכות וכשרות באים היום ביחד".

שוקי בטיסט, מנהל המחקר בפרסום גל, אומר כי כל נושא הכשרות המהודרת רלוונטי לשליש מהאוכלוסייה בישראל. לדבריו, ממחקרים שנעשים בנושא עולה כי כמות צרכני המהדרין בארץ גדולה מהיקף המגזר החרדי. היא כוללת את המגזר החרדי, המהווה 12% מהאוכלוסייה, ואת הציבור הדתי-לאומי המהווה כ-4% מהאוכלוסייה. מעבר לזה יש שתי קבוצות נוספות - הקבוצה שקונה עבור אחרים, והשוק המוסדי (בתי מלון, י.ג). "כל אלה ביחד נותנים מספר עצום של אנשים שמקפידים בצורה זו אחרת על כשרות".