סוזוקי ליאנה - שווה לכם ליאנה?

אף אחד לא מצפה מסוזוקי לחדשנות בתחום הקומפקטי-משפחתי, ולא שאנחנו מזלזלים. סוזוקי הרי הציגה ויישמה רעיונות מקוריים רבים בקטגוריה המיניאטורית של עולם הרכב. למען האמת, היא אפילו שחררה מאתנו קריאות עידוד ותמיכה למראה רודסטר קטנה ומתוקה עם שם מתוק - קפוצ'ינו.

ואיך אפשר לשכוח את תחום השטח בו הותירו הסמוראי והוויטרה סימני צמיגים בכל שביל? והם היו מהראשונים לשלב בין ספורט-כביש-שטח-פאן, כאשר הציגו שילוב מעניין, גם אם מוזר בין רודסטר לשטח. ייתכן שה-X90 לא היה רעיון כה מבריק, אבל על המקוריות אי אפשר להתווכח.

ולמרות הכל, בתחום המשפחתי נראה היה שסוזוקי שמה לעצמה כמודל דווקא את הטויוטה קורולה הבינונית. נכון, היו סיבות להנחות: הבאלנו הייתה מכונית הנוסעים הגדולה שלהם וגם ניסיון ראשון לחדור לקבוצה זו. אבל, הנחות אלה אמרו שאת הבאלנו שווה היה לרכוש רק במחיר מבצע, כי בכל מקרה לא היה לה מקום בפסגת הקבוצה.

השינוי

ועל רקע זה הייתה הופעת הליאנה מפתיעה, בעיקר כמובן בגלל התפיסה החדשה. נכון, סוזוקי לא הייתה הראשונה שבחרה לייצר קומפקטית עם מרכב מיניוואני מוגבה, כי הונדה עשתה זאת קודם. אבל העובדה שסוזוקי הקדימה במספר חודשים את פיז'ו ואת פיאט, שבחרו אף הן בגישה החדשה, היא לבדה הישג גדול. לעומת הבאלנו המשמימה, דובר כאן בתפיסה הרבה יותר מקורית ויעילה.

לעין בלתי מזוינת, שעדיין לא הביטה בחומרי תעמולה ואינה מעודכנת כי ליאנה בתרגום חופשי זה "חיים בעידן חדש", תיראה הסוזוקי החדשה כמיניוואן קטן. למען האמת, עם גובה של 155 ס"מ וצללית של "קופסא אחת", זה בדיוק כך. אולם סוזוקי ידעו שבקטגוריית המיניוואנים הם יתקשו להתחרות מול אופוזיציה סופר-חזקה, וכך מגיע גם התואר "קומפקטית", שהוא הרבה פחות מחייב כמובן.

לצערנו, בניגוד לפיאט או פיז'ו עם קומפקטיות מודרניות, סוזוקי לא הצליחה למהול בחבילה הזו גם עיצוב מפתה. שישה חודשים לאחר שפגשתי בה לראשונה, עדיין התקשיתי לאתר בה צדדים מושכים ויזואלית, ונראה לי שגם בעתיד לא אצליח. במיוחד מדובר בחזית מעט "רכרוכית" וחסרת אופי. מאחור המצב קצת יותר טוב, עם דלת אחורית כהה ופנסי ערפל ונסיעה לאחור המשולבים בה. מקורי? כן. יפה? ככה ככה.

העידן הישן

מול התפיסה המודרנית, הרי שמתחת לעור נבחר מרשם מוכר. יחידת הכוח אמנם חדשה, אך בסיס הגלגלים הקצר (248 ס"מ) וממד הרוחב, יחד עם מערך המתלים, מסגירים את העובדה כי "חיים בעידן חדש" או לא, בסוזוקי מעדיפים לחבוק את הישן דווקא ומתבססים על פלטפורמת הבאלנו הוותיקה. עם זאת, למרות בסיס גלגלים קצר וממד אורך צנוע, הליאנה מתגלה כמרווחת למדי, בעיקר כאשר מדובר ברגלי וראשי נוסעים - דיבידנד ברור של הצמיחה לגובה.

הפתעה נוספת ממתינה לבאים מאחורי גלגל ההגה הדקיק-אך-נאה. סוזוקי ויתרה על מחוונים שגרתיים לטובת לוח דיגיטלי, האמור לחסוך מקום שלא על חשבון בהירות למשתמש. אז לא נספר לכם שזו הבחירה הטובה ביותר מבחינה אסתטית, אבל נודה כי ניתן להתרגל אליו.

אך הרבה יותר קל להתרגל לשיפור הגדול בכל הנוגע לשימוש בחומרים. הגרסה "שלנו" נראית כלל לא רע, בעיקר אם משווים אותה לעדר היפני, עם שילוב נאה בין גווני אלומיניום לשחור, ריפוד מסביר עין ופלסטיק נעים למגע. יש אפילו תאורת מפות - וזו כבר מהפיכה של ממש בקנה מידה אוריינטלי.

רק אל תצפו פה לאיכויות פלסטיות והרמוניה עיצובית ברמה של מובילות קטגוריה כמו פולקסווגן גולף, פיז'ו 307 או פיאט סטילו. הסוזוקי עדיין רחוקה מהן כפי שניתן להבין חד משמעית מכיוון הגובה המושב, תא הכפפות וידיות האחיזה. חוץ מזה, תא המטען אינו גדול על הנייר, אבל מציע מבנה שימושי וניתן לפתיחה (ללא מפתח) גם מאחור.

ממשיכים להרעיש

אם חשבנו שרעש המנוע היפני באירוע ההשקה הושפע מאתר החשיפה (איטליה), הרי שלהפתעתנו גילינו כי גם בארץ הוא ממשיך לשיר באיטלקית. ה-1.6 ליטר עדיין אוהב להזכיר ליושבים מי כאן הבוס (או מי כאן עובד…), במיוחד תחת עומס. מי שמנסה לסייע בשמירה על השקט בין שתיים לארבעת אלפי טורים היא התיבה האוטומטית. יחסי ההעברה הארוכים תורמים לכך שבשיוט חוקי, פחות או יותר, הרעש רק מעט יותר מסביר – רעש הצמיגים לעומת זאת מקלקל לו…

עם הספק מרבי של 103 כ"ס, הליאנה מעט חזקה מהבאלנו. לצערה, היא גם כבדה ממנה משמעותית. סוזוקי מבטיחים זמינות כוח עדיפה בסל"ד נמוך, אך למרות ששיא המומנט גדל ל-14.7 קג"מ, הוא גם מושג בסל"ד גבוה יותר של 4000.

אולם על אספלט מקומי מרגישה יחידת הכוח מעט יותר נמרצת, לפחות יותר מהרושם שהותירה בעבר. לא יחידה ספורטיבית אמנם, אבל מי שימשוך את הפס הדיגיטלי לכיוון התחום האדום יגלה ביצוע יפני נמרץ, גם בזכות פעולה יעילה של התיבה. סוזוקי מדברים על 170 קמ"ש מרביים, פחות או יותר גבול היכולת בשלישי, וזה לא רע. עם 10 ק"מ לליטר צריכת הדלק טובה למדי.

אין הבטחות

כבר ממבט ראשון ברור שהליאנה לא נועדה לפתות את חובבי ההגה. מרכב גבוה על בסיס קצר וצר אמורים להרגיע כל חובב הגה מתלהב. ואכן, על הכביש מסתפקת הליאנה בלהגיע הביתה בשלום. אך השיפור לעומת הבאלנו, למרות נתוני פתיחה פחות מבטיחים, מפתיע.

ממרומי המושב מאידך, נטיות המרכב בפניות הופכות מוחשיות מדי, ויחד עם נטיה ברורה של החרטום להרחיב קו (תת היגוי) מרוסן בהחלטיות כל פרץ התלהבות. במקרים קיצוניים (בפניות חדות) ניתן יהיה לאבחן גם גלגל קדמי פנימי מסתחרר. הרפיה מהדוושה מרגיעה בדרך כלל את המצב, גם אם בעקבות זאת עלולים האחוריים לצאת לפעילות עצמאית.

מעבר לכך, ההיגוי סובל מחופש מוגזם במרכז, למרות שפעולתו מקבלת בהחלט ציון "סביר". על צמיגים צרים מאלה בהם צוידו הליאנות בהשקה, ועל אספלט מקומי שאף הוא נופל במקצת מהאיכות האירופאית, מציגה הליאנה מעט פחות אחיזה וריסון ממה שפגשנו בעבר. התנהלותה סבירה כל זמן שפני הכביש טובים, אולם היציבות הכיוונית נפגעת כאשר מצטרפים לעסק שיבושים וגלים.

באותה מידה, גם הבלמים מציעים יכולת סבירה כל זמן שהמאמץ אינו מוגזם. עבודה קשה מורידה את רמת הדיוק משמעותית ומגלה מערכת ABS שנכנסת מוקדם מדי לפעולה. ואנחנו ממש לא אוהבים את זה.

גם בתחום נוחות הנסיעה עשתה הליאנה צעד קדימה, אבל זו עדיין לא רמה שתטריד את המיטב האירופאי. שיבושים מהסוג הפוגע ישירות בצמד גלגלים בעת ובעונה אחת גורמים לה ניתורים קלים ומעבירים זעזוע מוגזם דרך ההגה. ולצערנו, מחוץ לעיר המצב אינו טוב בהרבה.

ושוב אירופה

כמו בהרבה מקרים בזמן האחרון, שורות הסיכום מוצאות אותנו חוזרים על החלוקה הידועה ליפניות ולאירופאיות. הליאנה היא ללא ספק מכונית הנוסעים הטובה ביותר של סוזוקי עד היום, ומבחינה זו היא בשורה טובה ללקוחות.

יש לה מראה מקורי, עיצוב פנים לא רע ויכולת דינמית סבירה ביחס ליפניות, ובעיקר מרחב פנים מצוין שלא על חשבון מידות חיצוניות. גם תג-מחיר של 95,000 שקלים מציב אותה בעמדה לא רעה מול יפניות מבוססות ויקרות יותר. ואין לשכוח כי לסוזוקי מוניטין אמינות יוצא דופן אפילו מולן.

אולם סוזוקי נותרת רק עם המוניטין והמרווח, בעיקר כאשר מצרפים לתמונה גבירות אירופאיות מסוגננות, מהודרות, מצוידות ונעימות ממנה בהרבה, גם לנהיגה. תמורת כמה אלפי שקלים בודדים תוכל לקבל אירופאיות קו ראשון כמו 307 או פוקוס ובמרחק לא רב אפילו גולף, שלא להזכיר דגמים מיושנים יותר כמו המגאן והקסארה, אלה שלמרות שפע הציוד אינם יקרים יותר.

כך שלא נותר לנו אלא לקבוע כי הליאנה, למרות שתוכננה ליבשת הקלאסית, אינה מסוגלת לגבור על האיכות האירופאית העדיפה.